הסכם יששכר וזבולון: הבדלים בין גרסאות בדף

[[הסכם יששכר וזבולון]] הינו הסכם בין תלמיד חכם ותורם במהלכו התורם מתחייב להחזיק כלכלית את הלומד על מנת שייחשב כאילו הוא לומד יחד איתו. במדרש מובא ששבטי [[זבולון]] ו[[יששכר]] עשו הסכם ביניהם כך שבני שבט זבולון שעסקו במסחר קיימו את בני שבט יששכר שלמדו תורה וכך גם הלימוד נחשב כלימוד המשותף לשניהם.  

בגמרא {{#makor-new:סוטה כא א|בבלי-סוטה|כא|א}} מתואר שהתנאים שמעון אחי עזריה ורבי יוחנן דבי נשיאה ערכו הסכם זה עם תורמים, וההסכם מקובל עד ימינו בישיבות רבות.

על אף שלא ניתן "למכור" את זכויות לימוד התורה, יש המסבירים{{הערה|רב האי גאון}} כי השכר אותו מקבל התורם הוא על פעולתו ועל כך שבזכות מעשיו אדם אחר יכל ללמוד תורה. כך גם פסק ה[[רמ"א]] כי לא ניתן לעשות הסכם יששכר וזבולון על לימוד שנעשה בעבר אלא רק על לימוד עתידי שייעשה בזכות התמיכה הכספית.

ההסכם קרוי על שם יששכר וזבולון בני יעקב ומקורו במדרש. כאשר [[יעקב]] מברך את בניו ב[[פרשת ויחי]] הוא מברך יחדיו את יששכר וזבולון כאשר הוא מקדים את זבולון ליששכר {{ציטוטון|זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן. יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם}}. במדרש רבה{{הערה|פרשה צט, ח}} מובא כי על אף שיששכר היה אחיו הגדול של זבולון, עדיין הוקדם זבולון לפי שסייע לאחיו לעסוק בתורה {{ציטוטון|שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה וזבולון בא ומאכילו לפיכך קדמו עליו אמר הכתוב "עץ חיים היא למחזיקים בה" יששכר כונס וזבולון מביא באניות ומוכר ומביא לו כל צרכו וכן משה אומר "שמח זבולון בצאתך" למה? שיששכר באהליך שלך הןת שאת מסייעו לישב בהן}}.  

מהמדרש עולה כי היה קיים הסכם בין זבולון ליששכר במהלכו זבולון (ששכן על החוף) עסק במסחר והשתמש בממון שהרוויח על מנת לקיים את שבט יששכר שהיו יושבים ועוסקים בתורה. בדומה לכך, מובא גם במדרש מדבר רבה שזבולון ויששכר נטלו שכר התורה והתפרנסו ביחד ו קובע שזבולון היה גדול מיששכר לפי ש"גדול הַמְעַשֶה יותר מן העושה".

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=במדבר רבה פרשה יג, יז|אנגלית=|תוכן=לפי שהיו זבולון ויששכר שותפים, יששכר היה עוסק בתורה וזבולון היה עוסק בפרקמטיא והיה טורח זבולון ונותן לתוך פיו של יששכר... שגדול מעשה יותר מן העושה, שלולי זבולן לא היה יששכר יכול לעסוק בתורה, שהוא היה מאכילו ונותן לתוך פיו... זבולון ויששכר שניהם היו נוטלין שכר תורה ביחד ושניהם היו מתפרנסין ביחד... שכשם שהיה לזבולון חלק בשכר תורתו כך היה ליששכר חלק בממונו של זבולון}}.

 

בגמרא {{#makor-new:סוטה כא א|בבלי-סוטה|כא|א}} מתואר כי היו גם תנאים שעשו הסכם יששכר וזבולון. כך למשל, התנא שמעון אחי עזריה נקרא כך לפי שעזריה עסק במסחר, ופרנס את שמעון אחיו, בשביל שיוכל לעסוק בתורה. כמו כן, רבי יוחנן דבי נשיאה התפרנס על ידי בית הנשיא, ולכן היה לנשיא חלק בזכות תורתו.  

 

על אף הסכם זה, האגרות משה{{הערה|אגרות משה יורה דעה ד, לז}} מעיר כי המפרנס איננו פטור לחלוטין ממצוות לימוד תורה בעצמו. הוא מסביר כי בזמן שבו איננו עסוק במסחר או שיש לו זמן פנוי עדיין חלה עליו חובה ללמוד תורה כפי כוחו.

בגמרא {{#makor-new:סוטה כא א|בבלי-סוטה|כא|א}} מבואר כי היכולת לעשות הסכם יששכר וזבולון היא רק לפני לימוד התורה ולא למפרע לאחריו. כך מסופר כי הלל ושבנא היו אחים, וכי לאחר שהלל למד תורה מספר שנים, ביקש שבנא לעשות איתו הסכם יששכר וזבולון ולמעשה שיקבל את שכר הלימוד שלמד שבנא בשנים הקודמות.  

דין זה נפסק גם בדברי הרמ"א {{#makor-new:יורה דעה רמו א|שולחן-ערוך-יורה-דעה|רמו|א}} שפסק {{ציטוטון|יכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה ויחלוק עמו בשבכר אבל אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור לו חלקו בשביל ממון שייתן לו}}.

[[רב האי גאון]]{{הערה|דבריו מובאים בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן קא}} הסביר דין זה בכך שאין מדובר בקניין של זכויות אלא בכך שהאדם מקבל שכר על כך שפעולתו סייעה להגדלת התורה. הוא מסביר כי אדם לא יכול לקנות זכויות ושכר מאחר "היחשוב כי מתן שכר של מצוות דבר שישאהו אדם בחיקו וילך כדי שיתן זה מתן שכרו של זה?!". לדבריו, השכר שהאדם מקבל הוא על פעולתו ועל כך שבזכות מעשיו אדם אחר יכל ללמוד תורה, כאשר לימוד זה נעשה בזכותו ומכוח מעשיו, אך אין מדובר במקח וממכר של זכויות. לשיטתו, המפרנס לומדי תורה אינו מקבל חלק משכר הלימוד שלהם, אלא מקבל שכר נפרד על פעולתו.

יש מהפוסקים שסבורים ששכר הלימוד של התורם נלקח מתוך שכר הלומד וממילא בעקבות ההסכם נגרע שכר הלימוד של ה"יששכר". במדרש מבואר כי "זבולון ויששכר שניהם היו נוטלין שכר תורה ביחד" וכן כתב האבקת רוכל{{הערה|סימן ב'}} כי בהסכם הלומד נותן "חצי חלק שכר עסק תורתו לחבירו, כדי שיתן לו חצי מה שהוא מרויח" וכן כתבו הפלא יועץ והנצי"ב{{הערה|כמובא להלן}}.

מנגד, בעל ההפלאה{{הערה|פיתחא זעירא לכתובות מג}} כתב כי אין הלומד מאבד משכרו והמשיל את הדבר למדליק נר מנר שאין הנר הראשון מאבד דבר, וכך גם השכר מגיע לתורם אך לא גורע משכר הלומד. באותו האופן כותב ה[[חיד"א]]{{הערה|ספר ראש דוד, פרשת משפטים}} שהשכר לתורם מגיע מאוצרו הטוב של הקב"ה ולא משכר הלומד{{הערה|והשווה דין זה למה שנאמר בגמרא בסוטה כי נשים השולחות את בעליהן מקבלות חלק משכר הלימוד- כי אין שכר הלימוד נגרע בעקבות זאת}}.  

===לכתחילה או בדיעבד===

כהמשך לשיטות הסוברות כי שכרו של יששכר נגרע בעקבות העסקה, יש הסוברים כי מסיבה זו אין ראוי לתלמיד חכם להשתתף בהסכם יששכר וזבולון. ה[[פלא יועץ]]{{הערה|ערך חיזוק}} כתב כי על אף שראוי לכל אדם שאינו יכול ללמוד בעצמו לקיים תלמיד חכם, עדיף שהתלמיד החכם לא יתרצה ליטול פרס ולמכור חלק מתורתו. לשיטתו, התלמיד חכם מאבד חלק מלימודו בעקבות הסכם זה ומכיוון ש"יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה" הרי שהוא עושה עסקת חליפין רעה. גם ה[[נצי"ב]]{{הערה|שו"ת משיב דבר ח"ג סי' יד}} כתב כי במכירת השכר של הלימוד נפסד הלומד, ואין "למכור בשאט נפש כבוד אלהים להתענג על ה' בעוה"ב, עבור עונג הגוף בעוה"ז". הוא הסביר כי מותר לתלמיד חכם לעשות את ההסכם רק במידה והוא מרגיש שדאגות הפרנסה יפריעו לו ללמוד{{הערה|הנצי"ב מבאר גם את הגמרא בסוטה שמחלקת בין הלל ושבנא לבין שמעון ויוחנן שבעוד שמעון ויוחנן ידעו שאם הם לא יעשו את ההסכם הלימוד שלהם ייפגע, הלל ידע שהלימוד לא ייפגע ולכן אם היה עורך את ההסכם היו בזים לו על כך שוויתר על חלקו בעולם הבא תמורת פרנסה בעולם הזה}}. באותו האופן, הובא מעשה ביעב"ץ{{הערה|במגלת ספר דף יב}} שהגיע אליו עשיר גדול והציע לו שכר גדול על מנת שייתן לו אחת משעות לימודו והוא דחאו ואמר שהוא לומד תורה רק לאהבת הבורא וחלילה לו ללמוד למען בני אדם.

==דעת הרמב"ם==

* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/33136 הסכם יששכר וזבולון] הרב אבישי נתן מייטליס

* [https://www.yeshiva.org.il/ask/97491 דיני הסכם יששכר וזבולון] הרב עזריה אריאל