17,689
עריכות
הסכם יששכר וזבולון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←האם מאבד הלומד משכרו
| שורה 27: | שורה 27: | ||
מנגד, רוב הפוסקים צידדו בעריכת הסכם זה כפשט דברי השולחן ערוך והרמ"א. החזון איש{{הערה|איגרת מט}} כתב: "ואין ראוי לנהוג צרות עין שלא ליהנות מעזריה וזבולון" וכן פסק המנחת יצחק{{הערה|שו"ת ח"ו סי' ק}} שכתב: "והנה הלכה למעשה, הרי לפנינו פסק דברי הרמ"א הנ"ל, דשפיר טוב ויפה לעשות כן לכתחלה, לעשות עסק בתנאי כיששכר וזבולון" וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|יביע אומר ח"ז יו"ד סי' יז ובהליכות עולם ח עמ' שמ}}. | מנגד, רוב הפוסקים צידדו בעריכת הסכם זה כפשט דברי השולחן ערוך והרמ"א. החזון איש{{הערה|איגרת מט}} כתב: "ואין ראוי לנהוג צרות עין שלא ליהנות מעזריה וזבולון" וכן פסק המנחת יצחק{{הערה|שו"ת ח"ו סי' ק}} שכתב: "והנה הלכה למעשה, הרי לפנינו פסק דברי הרמ"א הנ"ל, דשפיר טוב ויפה לעשות כן לכתחלה, לעשות עסק בתנאי כיששכר וזבולון" וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|יביע אומר ח"ז יו"ד סי' יז ובהליכות עולם ח עמ' שמ}}. | ||
==היקף השותפות== | |||
האגרות משה{{הערה|אגרות משה יורה דעה ד, לז}} מחלק בין הסכם יששכר וזבולון למצוות צדקה ומסביר כי השולחן ערוך בכוונה כתב הלכה זו בדיני תלמוד תורה ולא בדיני צדקה לפי שההסכם הוא חלק ממצוות לימוד תורה. לשיטתו, השותפות בהסכם חייבת להיות שותפות מלאה בה האדם המפרנס נחשב כאילו גם הוא לומד ובכך יוכל לקיים את מצוות ידיעת התורה אך יחד עם זאת גם הלומד צריך לקבל שותפות מלאה בעסקים. וכדבריו {{ציטוטון|כיוון שהוא עניין של קניין מצוות לימוד התורה וידיעתה לעצמו, יש על זה שוויו, והשווי הוא שיהיו שניהם שותפין בכל ענייני הרווחים בין שיהיה להם בעולם הזה... ובין שיהיה להם הקרן בעולם הבא והפריות בעולם הזה}}. | |||
מנגד, רוב הפוסקים לא סברו שהתורם חייב לתרום מחצית מרווחיו אלא רק את צרכי הלומד. כך למשל החזון איש{{הערה|אילת השחר דברים רלא}} פסק כי ניתן לערוך הסכם אף על סכום קצוב, ואין צריך ליתן חצי מרווחיו. | |||
בשו"ת חבל נחלתו{{הערה|חלק ד' סימן כט}} סיכם את השיטות המרכזיות בנושא גדר השותפות: | |||
* שיטה אחת{{הערה|רבינו ירוחם, רמ"א, אפרקסתא דעניא, חזו"א, מנחת יצחק, ציץ אליעזר ועוד}} הרואה זו כשותפות רגילה עפ"י תנאיה וחולקים בשכר העוה"ב, וזבולון נותן ליששכר כדי פרנסתו. | |||
* שיטה שניה{{הערה|רב האי גאון, תשב"ץ, ערוה ,"ש הנצי"ב}} אין חלוקה בשכר הרוחני וע"כ אין מקום להסכם עליו, והותר ליששכר לעשות הסכם עם זבולון שהוא יהיה תומכו בעוה"ז ומצד זה יזכו לשבת יחדיו בצל השכינה. | |||
* שיטה שלישית של האגרות משה הרואה את השותפות כמוחלטת לגמרי ויוצרת מעין אישיות אחת, והיא צריכה להיות לזמן ארוך ולחצאים בכל רכושם ובשכר תורתם. | |||
==דעת הרמב"ם== | ==דעת הרמב"ם== | ||