הרב שלמה חיים הכהן אבינר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏תולדות חייו: הוספת מידע על הפסיקות נגדו
(←‏תולדות חייו: הוספת מידע על הפסיקות נגדו)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 19: שורה 19:
בשנת 1981, לקראת [[הנסיגה מסיני]] ופינוי [[ימית]], נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב ב[[עצמונה(סיני)|עצמונה]]. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה".
בשנת 1981, לקראת [[הנסיגה מסיני]] ופינוי [[ימית]], נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב ב[[עצמונה(סיני)|עצמונה]]. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה".


בשנת 2005 הועלו טענות כנגד הרב אבינר לגבי פסיקות מקלות לכאורה הקשורות לדיני [[נידה]] וכי הרב מתיר מראות אסורים. [[הרב מרדכי אליהו]] מינה בית דין שכלל את [[הרב יעקב יוסף]], [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] ו[[הרב דוב ליאור]] לבירור הטענות, כאשר הבית דין פסק כי יש ממש בטענות וכי על הרב אבינר להימנע מלעסוק בהלכות נידה. מנגד, רבני [[ישיבת הר המור]] וכן רבנים נוספים המזוהים עם זרם זה כגון [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב צפניה דרורי]] ו[[הרב אלי סדן]] צידדו בטענות הרב אבינר. גם הדיין הרב אברהם שיינפלד, אחד מהדיינים בפסק מאוחר שדן בעניינו של הרב אבינר, צידד בטענותיו בדעת מיעוט וקבע כי מדובר ב"עלילה שפלה" שמתנגדי הרב אבינר רקחו נגדו.
 
 
 
 
בשנת 2005 הועלו טענות כנגד הרב אבינר לגבי פסיקות של התרת מראות דמים אדומים לגמרי  בגודל של כמה סנטימטרים שחלקם הובאו בפניו בזמן שהאשה לא חדלה לדמם, בהתרת אשה מינקת לבעלה לאחר שהיה לה דימום בשטף כמה ימים והדימום חזר על עצמו כמה פעמים, בהתרת אשה נשואה שבגדה -לבועלה, ועוד דברים חמורים של עקירת טהרת המשפחה ודיני אישות. [[הרב מרדכי אליהו]] מינה בית דין שכלל את [[הרב יעקב יוסף]], [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] ו[[הרב דוב ליאור]] לבירור הטענות. בית הדין קיבל את הטענות ואסר על הרב אבינר להורות בהלכות נידה ואישות.
בשנת 2006 התכנסה ועדת רבנים בגלל שהרב אבינר לא נשמע לפסק בית הדין. לאחר מכן יצא מכתב רבנים שבו נימקו את פסיקת בית הדין נגדו ואסרו עליו להורות בכל התחומים.
 
מנגד, רבני [[ישיבת הר המור]] וכן רבנים נוספים המזוהים עם זרם זה כגון [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב צפניה דרורי]] ו[[הרב אלי סדן]] שלא בדקו בעצמם את העדויות והטענות החמורות צידדו בטענות הרב אבינר.  
 
בשנת 2008 הוגשה תביעה בבית הדין הרבני הממלכתי נגד הרב אבינר.
בשנת 2009 פסקו נגדו ברוב דעות ואסרו עליו להורות בענייני נשים ודיני אישות וטהרת המשפחה.
בתגובה לבקשתו לעיכוב ביצוע של פסק הדין הודיע אב בית הדין, הדיין הרב ישראל יפרח, שעיכוב ביצוע הפסק דין יגרום שהרב אבינר ימשיך להורות ויכשיל את הרבים.
 
הדיין הרב אברהם שיינפלד, אחד מהדיינים בפסק מאוחר שדן בעניינו של הרב אבינר, קבע בדעת מיעוט כי מדובר ב"עלילה שפלה" שמתנגדי הרב אבינר רקחו נגדו. הרב שיינפלד לא התייחס בדבריו ספציפית לטענות מרכזיות שהעלו התובעים. לדוגמא: הוא לא התייחס לעדות החמורה על התרת אשה מינקת לבעלה לאחר דימום בשטף כמה ימים.


==דעותיו והשקפותיו==
==דעותיו והשקפותיו==
23

עריכות

תפריט ניווט