היזק שאינו ניכר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איחוד של שתי הפסקות שנקראו 'פרטי הדין'
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
(איחוד של שתי הפסקות שנקראו 'פרטי הדין')
שורה 46: שורה 46:
'''המזיק במזיד''' חייבוהו חכמים לשלם, כדי שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו {{מקור|בבלי:גיטין נג.|כן}}. וחקרו האם מדרבנן נחשב היזק, או שהוא רק קנס (אך אינו היזק) {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא א-כ|כן}}.
'''המזיק במזיד''' חייבוהו חכמים לשלם, כדי שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו {{מקור|בבלי:גיטין נג.|כן}}. וחקרו האם מדרבנן נחשב היזק, או שהוא רק קנס (אך אינו היזק) {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא א-כ|כן}}.


==פרטי הדין==
'''שוחט שעשה בבהמת חבירו ספק טריפות''' פטור מדין היזק שאינו ניכר, שיכול לומר "קים לי כדעה שאינה טריפה", וממילא מה שאסור לאוכלה הוא היזק שאינו ניכר {{מקור|אור שמח שכירות פרק י, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ג|כן}}.
'''שוחט שעשה בבהמת חבירו ספק טריפות''' פטור מדין היזק שאינו ניכר, שיכול לומר "קים לי כדעה שאינה טריפה", וממילא מה שאסור לאוכלה הוא היזק שאינו ניכר {{מקור|אור שמח שכירות פרק י, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ג|כן}}.


משתמש אלמוני

תפריט ניווט