מבוקר
550
עריכות
(שילוב הערכים חובל, נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת מהספרים הובאו +הוספות קלות) |
מ (תקלדה) |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
תשלומי נזק, כגון הקוטע את ידו של חבירו, הם בפשטות ממון (ולא קנס), שהרי משלם לו את שווי הנזק. אך הרמב"ם חידש שהוא קנס {{מקור|(חובל ומזיק ה-ו,}} {{מקור|והראב"ד ושאר נו"כ הקשו עליו)}}, ובטעמו מצאנו ארבעה הסברים: | תשלומי נזק, כגון הקוטע את ידו של חבירו, הם בפשטות ממון (ולא קנס), שהרי משלם לו את שווי הנזק. אך הרמב"ם חידש שהוא קנס {{מקור|(חובל ומזיק ה-ו,}} {{מקור|והראב"ד ושאר נו"כ הקשו עליו)}}, ובטעמו מצאנו ארבעה הסברים: | ||
@רוב האחרונים ביארו שאברי הגוף (כגון היד) לא נחשבים ממון כיוון שאינם במכירה, שהרי לא יכול למכור את עצמו לעבד {{מקור|(אור שמח חובל ומזיק ה-ו, קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל, גרש"ש כתובות לה סוף ד"ה ולדברנו, אבן האזל חובל ומזיק ה-ו ד"ה ובדעת. ומעין זה כתב מרכבת המשנה סנהדרין ה-יד (תחילת קכז. בדפיו) שאין בזה חסרון כיס)}}. | @רוב האחרונים ביארו שאברי הגוף (כגון היד) לא נחשבים ממון כיוון שאינם במכירה, שהרי לא יכול למכור את עצמו לעבד {{מקור|(אור שמח חובל ומזיק ה-ו, קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל, גרש"ש כתובות לה סוף ד"ה ולדברנו, אבן האזל חובל ומזיק ה-ו ד"ה ובדעת. ומעין זה כתב מרכבת המשנה סנהדרין ה-יד (תחילת קכז. בדפיו) שאין בזה חסרון כיס)}}. | ||
@התשלום לא יועיל למלא את הנזק, שהרי לא יוכל לקנות יד חדשה {{מקור|(קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל)}}<ref>עיין לקמן בסמוך (ד"ה בטעם תשלומי הנזק) האם התשלומין הם על החומר או על השווי.</ref>. | @התשלום לא יועיל למלא את הנזק, שהרי לא יוכל לקנות יד חדשה {{מקור|(קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל)}}<ref>עיין לקמן בסמוך (ד"ה בטעם תשלומי הנזק) האם התשלומין הם על החומר או על השווי.</ref>. | ||
@נזק גוף צריך אומדן גדול, ולכן נחשב קנס {{מקור|(ב"ח חו"מ צ-כה)}}. | @נזק גוף צריך אומדן גדול, ולכן נחשב קנס {{מקור|(ב"ח חו"מ צ-כה)}}. | ||
@לדעות שגופו של האדם לא שייך לו<ref>הבאנו בזה מחלוקת בערך בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה גוף האדם.</ref> פשוט שאינו נזק. | @לדעות שגופו של האדם לא שייך לו<ref>הבאנו בזה מחלוקת בערך בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה גוף האדם.</ref> פשוט שאינו נזק. | ||
שורה 54: | שורה 50: | ||
תשלומי בושת חייב לשלם רק אם התכוון {{מקור|(בבא קמא פו: במשנה)}}. ובגדר הכוונה יש חמש שיטות במפרשים {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יד-ג)}}: | תשלומי בושת חייב לשלם רק אם התכוון {{מקור|(בבא קמא פו: במשנה)}}. ובגדר הכוונה יש חמש שיטות במפרשים {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יד-ג)}}: | ||
@כוונה לעשות את המעשה {{מקור|(רש"י)}}. | @כוונה לעשות את המעשה {{מקור|(רש"י)}}. | ||
@כוונה להזיק {{מקור|(ר"ח)}}. | @כוונה להזיק {{מקור|(ר"ח)}}. | ||
@כוונה להזיק, ואפילו אם כוונתו להזיק רק בשביל הנאתו, וכן אם הוא פסיק רישא חייב אפילו אם לא התכוון {{מקור|(מאירי)}}. | @כוונה להזיק, ואפילו אם כוונתו להזיק רק בשביל הנאתו, וכן אם הוא פסיק רישא חייב אפילו אם לא התכוון {{מקור|(מאירי)}}. | ||
@כוונה להזיק דווקא לרעתו של הניזק {{מקור|(ראב"ד)}}. | @כוונה להזיק דווקא לרעתו של הניזק {{מקור|(ראב"ד)}}. | ||
@כוונה לבייש, וטעמו הוא שאם לא התכוון לבייש לא נחשב ביוש, דהיינו שהפטור בבושת שלא בכוונה אינו מצד המזיק אלא מצד הניזק {{מקור|(ים של שלמה)}}. | @כוונה לבייש, וטעמו הוא שאם לא התכוון לבייש לא נחשב ביוש, דהיינו שהפטור בבושת שלא בכוונה אינו מצד המזיק אלא מצד הניזק {{מקור|(ים של שלמה)}}. | ||