מבוקר
8,889
עריכות
פרשת בשלח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 161: | שורה 161: | ||
בעקבות פרשת המן נקבע מצוות לא תעשה, שמספרה כ"ד ב[[ספר מצוות השם]]:"מצוות לא תעשה, שלא לצאת חוץ לתחום שבת. היא [יג] '''מצוות לא תעשה''' י"ג:, שלא לצאת בשבת חוץ לתחום. שנאמר: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" <ref>ט"ז, כ"ט</ref>. | בעקבות פרשת המן נקבע מצוות לא תעשה, שמספרה כ"ד ב[[ספר מצוות השם]]:"מצוות לא תעשה, שלא לצאת חוץ לתחום שבת. היא [יג] '''מצוות לא תעשה''' י"ג:, שלא לצאת בשבת חוץ לתחום. שנאמר: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" <ref>ט"ז, כ"ט</ref>. | ||
==הפטרת השבוע== | |||
ההפטרה היא [[שירת דבורה]]{{מקור|ספר שופטים ד',ד'-ה',ל"א}}. תחילתה "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא". תוכנה הוא שיר הלל לקב"ה על נצחון שבטי ישראל על יבין מלך חצור ושר צבאו סיסרא. | |||
קיימים מוטיבים דומים בין האירועים אשר הביאו לפרשה ולהפטרה ולשירת הים ושירת דבורה: בני שיראל מצויים במצוקה, שופט בישראל היה לגיבור המוציא אותם משעבוד, ההצלחה - באמצעות מים: ים סוף ונחל קישון - וארבעים שנה - כאן המדבר ושם "ותשקוט הארץ ארבעים שנה". | |||
חיים הבלין עורך השוואה ספרותית [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/sde_chem/havlin-1.htm שירת הים לבין שירת דבורה]]. הוא כתב: חכמים קבעו את שירת דבורה כהפטרה לפרשת בשלח - שירת הים. בכך רמזו לנו לחפש את . המשותף (או השונה) בין שתי השירות. וכבר עמדו על כך רבים . אנו באנו להצביע על המשותף מבחינת האמצעים הספרותיים-שיריים. לשתי השירות מקדיש המקרא פרק פרוזאי (שמות פרק י"ד, שופטים פרק ד') שבו מסופרת העלילה אשר בגינה הושר השיר. שונה השירה בספר שופטים בכך שיש בה פרטים תאוריים שאין בפרק הקודם (השבטים שלא השתתפו במלחמה; "נחל קישון גרפם" ועוד). | |||
בין שתי השירות הוא מוצא: | |||
* מקבילות - שימוש מתוחכם במלים נרדפות, | |||
* תפקיד ההשלמות - להחזיק את השומע במצב אקטיבי (ולא רק כשומע פסיבי) לכל אורך | |||
השירה. | |||
* חזרה + השלמה. - כמו "ימינך ה' נאדרי בכח תרעץ אויב". או (שופטים י"ב) "עורי עורי דבורה דברי שיר". בכך אנו מאבדים את המתח הנמצא בצורה הפיוטית. על כך עומד שד"ל ואומר: "והאמת היא כי הדרך | |||
הזה יוסיף כוח במאמר, כי השומע תלוי ועומד לשמוע מה יהיה סופו. וכשישמענו ינעם לו | |||
כמשפט דבר המבוקש ובלתי מצוי". | |||
* שרשור (אלטירציה) - שימוש באותם העיצורים באותו פסוק או בחלקו. בכך מתגבש הנאמר ליחידה וואקלית אחת. | |||
* מקצב - יסוד חשוב בכל שירה ובכל שירה מקראית | |||
* המענה - אחד הקישוטים היפים של השירה המקראית הוא המענה. | |||
והוא מסכם:"בשירת דבורה הדבר צריך עיון. יש לנו שני פסוקים המתאימים לשני חלקי השירה (תיאור | |||
העבר הקשה מחד - והניצחון מאידך). הפסוקים הם: "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל" | |||
<ref>שופטים ה', ז'</ref> . כבר המדרש תפס אותה על יהירות ושיבוח עצמי. לכן יש להבין את צורת | |||
היחיד (שקמתי) לצורת הנוכחת (שקמת) ואז נקבל עניה יפה של העם. חיזוק להבנה זו נוכל | |||
למצוא בעשרות רבות של פסוקים במקרא. למשל: ירמיהו ב',לא. רות ג',ד, ובתיקון של קריא | |||
וכתיב. מתברר שצורת הנוכחת העתיקה הייתה בצרוף י'. ואף הערבית שמרה צורה זו עד | |||
היום. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||