16,530
עריכות
רבי שלמה יצחקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הורדת סוגריים מתבנית:מקור
אין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים הדן בנושא [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/behaalot/bez.html שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף']. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים: | ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים הדן בנושא [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/behaalot/bez.html שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף']. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים: | ||
* "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" {{מקור|[[ספר במדבר]], י"א, ל')}}. מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. '''חציית הסף''', המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו". | * "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" {{מקור|[[ספר במדבר]], י"א, ל')}}. מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. '''חציית הסף''', המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו". | ||
* "ואחר תֵאָסֵף" {{מקור| | * "ואחר תֵאָסֵף" {{מקור|שם,י"ב,י"ד}} – אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה. לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה "שכן למצורעים המחנה סגור בחומת איסור הכניסה, ומשנתרפא והותרה כניסתו, הוא '''חוצה''' את סף המחנה להיות בפנים – שם התיקון והתרופה לנידויו בחוץ" | ||
* "אני נאסף אל עמי" {{מקור| | * "אני נאסף אל עמי" {{מקור|[[ספר בראשית]] מ"ט, כ"ט}}- על שם שמכניסין הנשמות אל מקום גניזתן שכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה. | ||
רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם '''חציית הסף''' שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן". | רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם '''חציית הסף''' שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן". | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 ב[[אמסטרדם]] מופיעות מחיקות בדיו כהה שנעשו בידי אדם, במטרה לא לפגוע במאמיני הדת הנוצרית. להן דוגמאות אחדות מספר בראשית: (במרכאות הקטעים המחוקים) | בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 ב[[אמסטרדם]] מופיעות מחיקות בדיו כהה שנעשו בידי אדם, במטרה לא לפגוע במאמיני הדת הנוצרית. להן דוגמאות אחדות מספר בראשית: (במרכאות הקטעים המחוקים) | ||
* המאורות הגדולים וגו' - | * המאורות הגדולים וגו' - | ||
שווים נבראו, "ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד":{{מקור| | שווים נבראו, "ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד":{{מקור|, אי. ט"ז}} | ||
* התנינים - דגים גדולים שבים. "ובדברי אגדה הוא: לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם:" {{מקור| | * התנינים - דגים גדולים שבים. "ובדברי אגדה הוא: לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם:" {{מקור|שם, כ"א}}. | ||
* ואיש לא ידעה - "שלא כדרכה, לפי שבנות הגויים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר, העיד על זו שנקיה מכל":{{מקור| | * ואיש לא ידעה - "שלא כדרכה, לפי שבנות הגויים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר, העיד על זו שנקיה מכל":{{מקור| כ"ד,י"ג}} | ||
* נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו: "שם טומאה מסר להם".{{מקור| | * נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו: "שם טומאה מסר להם".{{מקור|כ"ה,ו'}} | ||
* ואגידה לכם - "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים". {{מקור| | * ואגידה לכם - "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים". {{מקור|מ"א,א'}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||