16,530
עריכות
פרשת לך לך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הורדת סוגריים מתבנית:מקור
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Har ben habetarim 1.jpg|left|thumb|250px|יש מסורת לפיה בשבת פרשת לך לך עולים ל[[הר הבתרים]] (ראו למטה)]] | [[תמונה:Har ben habetarim 1.jpg|left|thumb|250px|יש מסורת לפיה בשבת פרשת לך לך עולים ל[[הר הבתרים]] (ראו למטה)]] | ||
'''פרשת לך לך''' היא הפרשה השלישית של [[ספר בראשית]]. היא נקראת על שם הציווי ל[[אברהם אבינו]]:" | '''פרשת לך לך''' היא הפרשה השלישית של [[ספר בראשית]]. היא נקראת על שם הציווי ל[[אברהם אבינו]]:" וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, '''לֶךְ-לְךָ''' מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ {{מקור|ספר בראשית, י"ב, א'}}. בעקבות הרעב, הוא נאלץ לרדת מהארץ פעמיים: ל[[מצרים]] ולארץ [[פלישתים]]. הוא מתחלק בארץ עם בן אחיו, [[לוט]], כאשר הוא נותן לו את הברירה: "הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.{{מקור|שם,י"ג,ט'}}. הוא מציל אותו מהשבי שהוא נופל בו. הקב"ה כורת עם אברהם את [[ברית בין הבתרים]] ומצווה אותו על [[ברית מילה|ברית המילה]]. | ||
הפרשה משתרעת לאורך 24 שנה: תחילתה בבוא של אברהם לארץ כנען והוא בן 75 שנה והיא מסתיימת בברית המילה, כאשר אברהם בן 99 שנה. | הפרשה משתרעת לאורך 24 שנה: תחילתה בבוא של אברהם לארץ כנען והוא בן 75 שנה והיא מסתיימת בברית המילה, כאשר אברהם בן 99 שנה. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
[[תמונה:Abraham Journeying into the Land of Canaan.png|left|thumb|250px|מסעו של אברם לארץ כנען - ציור של גוסט דורא - מקור:ויקישיתוף - Neutrality]] | [[תמונה:Abraham Journeying into the Land of Canaan.png|left|thumb|250px|מסעו של אברם לארץ כנען - ציור של גוסט דורא - מקור:ויקישיתוף - Neutrality]] | ||
ניתן לחלק את הפרשה לפי המסורה לשבעה חלקים: | ניתן לחלק את הפרשה לפי המסורה לשבעה חלקים: | ||
# אברם, ולוט ובני ביתם הולכים לארץ כנען, יחד עם " | # אברם, ולוט ובני ביתם הולכים לארץ כנען, יחד עם "כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן"{{מקור|י"ב, א'}} | ||
# אברם יורד מצרים ובשובו נפרד מלוט. לוט בוחר את החלק הפורה של הארץ:" | # אברם יורד מצרים ובשובו נפרד מלוט. לוט בוחר את החלק הפורה של הארץ:"וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה, כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר. וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט, אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו." {{מקור|שם, י"ג,י'-י"א}}. ואברהם זוכה להבטחה, המסמלת לנו עד היום את הדרך לכיבוש הארץ: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה."{{מקור|שם, י"ז}}. | ||
# מלחמת המלכים ונפילת לוט בשבי. אברם קובע תקדים: " | # מלחמת המלכים ונפילת לוט בשבי. אברם קובע תקדים: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר-לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם. בִּלְעָדַי, רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי: עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{מקור|י"ד, כ"ב-כ"ד}} | ||
# ב'''ברית בן הבתרים''' - שם אברם זוכה להבטחה האלוקית הנצחית: " | # ב'''ברית בן הבתרים''' - שם אברם זוכה להבטחה האלוקית הנצחית: "בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.".{{מקור|ט"ו, י"ח}}. | ||
# [[הגר|הָגָר]] הייתה לאשת אברם ונולד [[ישמעאל]] | # [[הגר|הָגָר]] הייתה לאשת אברם ונולד [[ישמעאל]] | ||
# אברם היה לאברהם ומעתה :"לֹא | # אברם היה לאברהם ומעתה :"לֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" {{מקור|י"ז, ה")}}. | ||
# אברהם מצווה על ברית המילה :" | # אברהם מצווה על ברית המילה :"וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹקים... וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר נִמֹּלוּ, אִתּוֹ.{{מקור|י"ז, כ"ג-כ"ז}} | ||
==אברהם אבינו: איש החסד והאמונה== | ==אברהם אבינו: איש החסד והאמונה== | ||
[[תמונה:Abraham Lilien.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אברהם, תחריט עץ מאת אפרים משה ליליין - המקור:ויקיפדיה]] | [[תמונה:Abraham Lilien.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אברהם, תחריט עץ מאת אפרים משה ליליין - המקור:ויקיפדיה]] | ||
[[הרב אביגדר נבנצל]] במאמרו לפרשת השבוע על אברהם אבינו כ[http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/03%20%20%20LECH%20LCHA/פרשת%20לך%20לך%20תשסח%20אברהם%20אבינו%20איש%20החסד%20והאמונה.pdf אברהם אבינו איש החסד והאמונה] מראה "עד כמה אברהם גדול במידת החסד". הוא מבחין בין החסד הגשמי - כפי שעשה [[נח]] כאשר האכיל את החיות בתיבה למעלה מ-150 יממות - לבין מה שהעניק אברהם אבינו: נותן לאורחיו אוכל גשמי וגם מזון רוחני. וכך הוא אומר למלכים, אחרי שהחזיר להם את רכושם: " | [[הרב אביגדר נבנצל]] במאמרו לפרשת השבוע על אברהם אבינו כ[http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/03%20%20%20LECH%20LCHA/פרשת%20לך%20לך%20תשסח%20אברהם%20אבינו%20איש%20החסד%20והאמונה.pdf אברהם אבינו איש החסד והאמונה] מראה "עד כמה אברהם גדול במידת החסד". הוא מבחין בין החסד הגשמי - כפי שעשה [[נח]] כאשר האכיל את החיות בתיבה למעלה מ-150 יממות - לבין מה שהעניק אברהם אבינו: נותן לאורחיו אוכל גשמי וגם מזון רוחני. וכך הוא אומר למלכים, אחרי שהחזיר להם את רכושם: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-ה' אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" {{מקור|י"ד,כ"ב)}}. וכן בהכנסת האורחים:"וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם" {{מקור|י"י,א'}} כאשר עדין הוא חלש מ[[ברית מילה]]. | ||
הרב נבנצל מוסיף, לעיתים אברהם אבינו פועל מחמת האמונה נגד מידת החסד. בפרשה כתוב:" | הרב נבנצל מוסיף, לעיתים אברהם אבינו פועל מחמת האמונה נגד מידת החסד. בפרשה כתוב:" וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי" {{מקור|שם,י"ג)}}. למה נקרא "העברי" אומרים חז"ל ב[[בראשית רבה]]:"רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד". הוא מוכן לצאת למלחמה נגד המלכים שכבשו את [[ארץ ישראל]] ולקחו בשני את לוט - בן אחיו. הוא פועל לפי אמונתו. | ||
דוגמאות נוספות בהמשך ספר בראשית : גירוש הגר עם ישמעאל בנה, בניגוד לדעתו של אברהם ןהוא מצווה:" | דוגמאות נוספות בהמשך ספר בראשית : גירוש הגר עם ישמעאל בנה, בניגוד לדעתו של אברהם ןהוא מצווה:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ:{{מקור|כ"א,י"ב) וכן בנסיון הגדול ביותר [[עקידת יצחק]]. | ||
ומסכם הרב, אחרי הניסיונות יכול הקב"ה לקבוע: " | ומסכם הרב, אחרי הניסיונות יכול הקב"ה לקבוע: "וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי." {{מקור|כ"ב,י"ב}}.אתה עושה מה שאני מצווה למרות התחושה הפנימית שלך מתנגדת למעשה.. | ||
==ישמעאל: צדיק או רשע ?== | ==ישמעאל: צדיק או רשע ?== | ||
[[תמונה:Expulsion of Ishmael and His Mother.jpg|left|thumb|250px|גרוש ישמעאל והגד - ציור של אוגוסט דורא המקור:ויקישיתוף - Neutrality]] | [[תמונה:Expulsion of Ishmael and His Mother.jpg|left|thumb|250px|גרוש ישמעאל והגד - ציור של אוגוסט דורא המקור:ויקישיתוף - Neutrality]] | ||
ד"ר אלכסנדר קליין מאוניברסיטת בר אילן, בעלון פרשת השבוע דן בנושא: [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/lech/klei.html ישמעאל – צדיק או רשע ?]. לכאורה התכונות המיוחסות לישמעאל קובעות את אופיו:"וְהוּא יִהְיֶה | ד"ר אלכסנדר קליין מאוניברסיטת בר אילן, בעלון פרשת השבוע דן בנושא: [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/lech/klei.html ישמעאל – צדיק או רשע ?]. לכאורה התכונות המיוחסות לישמעאל קובעות את אופיו:"וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ" ו"וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן- הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק". [[רש"י]] מבאר "פרא-אדם" באור חיובי "אוהב מדבריות". [[רבי אברהם אבן-עזרא]] מבאר: "חפשי בין האדם... והטעם שלא ימשול בו זר ממשפחתו". ואשר למונח "לצחק", ראב"ע מתאר "מצחק" פשוטו כמשמעו, היינו צוחק, ומוסיף: "כי כן מנהג כל נער". בדומה לכך מפרש ה[[רמב"ן]]: "מצחק, משתעשע". | ||
אך הספקות בקביעה מובעים כבר במדרשים: | אך הספקות בקביעה מובעים כבר במדרשים: | ||
* כאשר אברהם נפטר נאמר" | * כאשר אברהם נפטר נאמר"וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה". רש"י בעקבות חז"ל רואה כאן מעשה חיובי בהחלט: "יצחק וישמעאל - מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם" | ||
* המעשה השני קשור להגר. בפרקי דרבי אליעזר נאמר:"אחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו ... | * המעשה השני קשור להגר. בפרקי דרבי אליעזר נאמר:"אחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו ... | ||
והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל ואמר לה: היכן הוא ישמעאל? אמרה לו: הוא ואמו | והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל ואמר לה: היכן הוא ישמעאל? אמרה לו: הוא ואמו | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
ברית בן בתרים היא מרכזה של הפרשה. אחרי נצחונו את המלכים והשיבו את לוט מהשבי באה פרשת הברית, שהיא מרכזית בחיי עם ישראל. בה הוא מבטיח לאברהם: שעבוד של 400 שנה בארץ זרה, המשעבדים ייענשו ובני ישראל ייצאו ברכוש גדול. עד אז, עוון תושבי הארץ יימלא ואז כל הארץ תהיה לבניו של אברהם. וכך נאמר: | ברית בן בתרים היא מרכזה של הפרשה. אחרי נצחונו את המלכים והשיבו את לוט מהשבי באה פרשת הברית, שהיא מרכזית בחיי עם ישראל. בה הוא מבטיח לאברהם: שעבוד של 400 שנה בארץ זרה, המשעבדים ייענשו ובני ישראל ייצאו ברכוש גדול. עד אז, עוון תושבי הארץ יימלא ואז כל הארץ תהיה לבניו של אברהם. וכך נאמר: | ||
" | "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה...בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. {{מקור|ט"ו, י"ג,י"ח}}. | ||
==הר בתרים== | ==הר בתרים== | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
השליח משה ירושלמי כותב בשנת 1769: "מעמד בין הבתרים - שם הר גבוה ועליו בית גדול ושלושה מגדלים עליו. ובמקום הזה כרת הקב"ה ברית עם אברהם אבינו ע"ה". יהודי [[צפת]] המשיכו במסורת. הם היו יוצאים שבוע שלאחר קריאת פרשת לך לך בבוקר אל החרמון והיה קוראים שם את פרשת ברית בין הבתרים. <ref>מקור:'''זאב וילנאי''', ארץ גולן, עמ'103</ref> | השליח משה ירושלמי כותב בשנת 1769: "מעמד בין הבתרים - שם הר גבוה ועליו בית גדול ושלושה מגדלים עליו. ובמקום הזה כרת הקב"ה ברית עם אברהם אבינו ע"ה". יהודי [[צפת]] המשיכו במסורת. הם היו יוצאים שבוע שלאחר קריאת פרשת לך לך בבוקר אל החרמון והיה קוראים שם את פרשת ברית בין הבתרים. <ref>מקור:'''זאב וילנאי''', ארץ גולן, עמ'103</ref> | ||
[[בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל#צבי אילן|צבי אילן]] כותב כי בחודש מרחשון תשכ"ט , קבוצת יהודים חרדים העפילה על ההר לקיים מנהג יהודי קדמון. היה זה מנהג העלייה למקום בו נכרתה לפי המסורת "ברית בין הבתרים". הוא מציין "אף כי אין עדות מובהקת מן הכתוב , כי אכן בחרמון אירע הדבר, יתכן כי בימי הביניים שיערו יהודי [[בניאס]], כי דוקא בחרמון אירע הדבר". מההר תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ ולכן מתאים הוא להיות המקום בו נכרתה הברית :"לזרעך נתתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת {{מקור| | [[בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל#צבי אילן|צבי אילן]] כותב כי בחודש מרחשון תשכ"ט , קבוצת יהודים חרדים העפילה על ההר לקיים מנהג יהודי קדמון. היה זה מנהג העלייה למקום בו נכרתה לפי המסורת "ברית בין הבתרים". הוא מציין "אף כי אין עדות מובהקת מן הכתוב , כי אכן בחרמון אירע הדבר, יתכן כי בימי הביניים שיערו יהודי [[בניאס]], כי דוקא בחרמון אירע הדבר". מההר תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ ולכן מתאים הוא להיות המקום בו נכרתה הברית :"לזרעך נתתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת {{מקור|ספר בראשית, ט"ו, י"ח}}. | ||
לפי מסורת אחרת התרחש מעמד בין הבתרים בהר שנאן, מדרום-מערב למושב [[מרגליות]], על הגבול עם לבנון<ref name=reu/>. מסורת נוספת מאתרת את המקום ליד חברון. | לפי מסורת אחרת התרחש מעמד בין הבתרים בהר שנאן, מדרום-מערב למושב [[מרגליות]], על הגבול עם לבנון<ref name=reu/>. מסורת נוספת מאתרת את המקום ליד חברון. | ||