חגר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  12 במרץ 2009
←‏הגדרת המושג: תיקון הקלדה
אין תקציר עריכה
(←‏הגדרת המושג: תיקון הקלדה)
שורה 3: שורה 3:
מצינו מספר מושגים המשמשים לתיאור דרגות שונות של פגיעה ברגלים ובכושר ההליכה, והם: פיסח, חיגר, צולע, נכה רגלים, שפי, שפיפון, קיטע.
מצינו מספר מושגים המשמשים לתיאור דרגות שונות של פגיעה ברגלים ובכושר ההליכה, והם: פיסח, חיגר, צולע, נכה רגלים, שפי, שפיפון, קיטע.


פיסח  הוא לשון המקרא למי שהוא נכה רגלים או צולע<ref>{{מקור|תנ"ך:ויקרא כא יח$ויקרא כא, יח}}; {{מקור|תנ"ך:שמואל ב ט יג$שמואל ב ט, יג}}; {{מקור|איוב כט טו}}. וראה {{מקור|תנ"ך:שמואל ב ד ד$שמואל ב ד, ד}}, הפעולה היא להיפסח.</ref>. כיוון שהחיגר נראה כמדלג, הוא נקרא פיסח, שהוא לשון דילוג, כמו 'אשר פסח על בתי בני ישראל'<ref>{{מקור|שמות יב כז}}.</ref>, או 'פוסחים על שתי הסעפים'<ref>{{מקור|תנ"ך:מלכים א יח כא$מלכים א יח, כא}}. וראה ב{{מקור|פרשנות-תנ"ך:רמב"ן דברים ב כג$רמב"ן דברים ב, כג}}, בשם המכילתא, על תיקרי ותסחתי אלא ופסעתי, מלשון פסיעה ודילוג, בחילוף אותיות חי"ת בעי"ן.</ref>.
פיסח  הוא לשון המקרא למי שהוא נכה רגלים או צולע<ref>{{מקור|תנ"ך:ויקרא כא יח$ויקרא כא, יח}}; {{מקור|תנ"ך:שמואל ב ט יג$שמואל ב ט, יג}}; {{מקור|איוב כט טו}}. וראה {{מקור|תנ"ך:שמואל ב ד ד$שמואל ב ד, ד}}, הפעולה היא להיפסח.</ref>. כיוון שהחיגר נראה כמדלג, הוא נקרא פיסח, שהוא לשון דילוג, כמו 'אשר פסח על בתי בני ישראל'<ref>{{מקור|שמות יב כז}}.</ref>, או 'פוסחים על שתי הסעפים'<ref>{{מקור|תנ"ך:מלכים א יח כא$מלכים א יח, כא}}. וראה ב{{מקור|פרשנות-תנ"ך:רמב"ן דברים ב כג$רמב"ן דברים ב, כג}}, בשם המכילתא, על תיקרי ופסחתי אלא ופסעתי, מלשון פסיעה ודילוג, בחילוף אותיות חי"ת בעי"ן.</ref>.


חיגר  הוא התרגום הארמי לפיסח בלשון הקודש<ref>ראה תרגום אונקלוס ותרגום יונתן ויקרא כא יח; דברים טו כא.</ref>. פירוש חיגר, שהוא מתנענע ומתנדנד אילך ואילך<ref>ספר השורשים להרד"ק, ע' חגר.</ref>, ואולי הוא מלשון 'חג', שמסתובב. יש מי שכתב, שחגר בחילוף אותיות הוא חרג, והיינו שחיגר הוא מי שרגלו חורגת ממקומה, ולכן הוא צולע<ref>ראה רש"י תהילים יח מו, בשם דונש.</ref>. יש לציין כי גם פגמים אחרים נקראים בלשון תרגום חיגר, כגון 'כבד פה וכבד לשון'<ref>שמות ד י, תרגום ירושלמי חגר פום חגר ממלל.</ref>, וכן 'ערל שפתים'<ref>שמות ו יב, תרגום חגר ממלל.</ref>. בלשון המקרא מצינו את השורש 'חגר' במובן של קשירת חגורה למותנים<ref>ראה שמות יב יא, שם כט ט, שמו"א כה יג.</ref>, וזאת אולי בגלל שחיגר נפגע בגובה המותנים, השאילו מושג זה לחגורה.
חיגר  הוא התרגום הארמי לפיסח בלשון הקודש<ref>ראה תרגום אונקלוס ותרגום יונתן ויקרא כא יח; דברים טו כא.</ref>. פירוש חיגר, שהוא מתנענע ומתנדנד אילך ואילך<ref>ספר השורשים להרד"ק, ע' חגר.</ref>, ואולי הוא מלשון 'חג', שמסתובב. יש מי שכתב, שחגר בחילוף אותיות הוא חרג, והיינו שחיגר הוא מי שרגלו חורגת ממקומה, ולכן הוא צולע<ref>ראה רש"י תהילים יח מו, בשם דונש.</ref>. יש לציין כי גם פגמים אחרים נקראים בלשון תרגום חיגר, כגון 'כבד פה וכבד לשון'<ref>שמות ד י, תרגום ירושלמי חגר פום חגר ממלל.</ref>, וכן 'ערל שפתים'<ref>שמות ו יב, תרגום חגר ממלל.</ref>. בלשון המקרא מצינו את השורש 'חגר' במובן של קשירת חגורה למותנים<ref>ראה שמות יב יא, שם כט ט, שמו"א כה יג.</ref>, וזאת אולי בגלל שחיגר נפגע בגובה המותנים, השאילו מושג זה לחגורה.
מבוקר
550

עריכות

תפריט ניווט