מנחת העומר: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מנחת העומר''' או '''קרבן העומר''' או '''העומר''', היא [[מנחה]] מ[[קרבן ציבור|קרבנות הציבור]], עשוייה משעורים ומוקרבת ב[[בית המקדש]] בט"ז בניסן.

מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref><makor>משנה מנחות ח א</makor></ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].

לאחר הקרבת העומר מתחילים לספור את [[ספירת העומר]], 50 יום עד חג השבועות שבו יוקרב קרבן [[שתי הלחם]], הקרבן הראשון מהחיטים.

את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר [[חובות שקבוע להן זמן]].

מסופר במגילת תענית<ref>מובא במסכת תענית דף יז:</ref> שבתאריך ח' בניסן ניצח שמעון בן שטח בויכוח הארוך, ואת אותו יום קבעו ליום טוב שנחגג עד סוף המועד.

'''קצירת העומר:'''

את העשירית הנותרת היו בוללים בשמן, נותנים עליה קומץ [[לבונה]], קומצים ומקטירים יחד עם קומץ הלבונה על ה[[מזבח]]. שאר העשירית נאכל לכהנים ב[[בית המקדש]], ושאריות הקמח והסולת שנופו - נמכרו והותרו לאחר פדיונם באכילה לכל אדם.

== הערות שוליים ==