פסיק רישא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 113 בתים ,  13 באפריל 2009
מ
תיקון הקלדה
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
מ (תיקון הקלדה)
שורה 18: שורה 18:
'''נפק"מ''' בין שני הטעמים הראשונים, שבהם חייב אע"פ שבאמת לא התכוון לאיסור, לבין הטעם השלישי, שבו חייב משום שבאמת התכוון לאיסור:
'''נפק"מ''' בין שני הטעמים הראשונים, שבהם חייב אע"פ שבאמת לא התכוון לאיסור, לבין הטעם השלישי, שבו חייב משום שבאמת התכוון לאיסור:
@ פסיק רישא דלא ניחא ליה, דהיינו שהפעולה האסורה מזיקה לאדם, ובוודאי שאינו רוצה בה: לשני הטעמים הראשונים עדיין חייב, שלמרות שבאמת אינו מתכוון אליה - חייב, אך לטעם השלישי מותר, שכאן אנו יודעים שאינו מתכוון לאיסור, ואין לחייבו {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות יח בביאור המחלוקת בין תוס' לערוך, בין הטעם הראשון לשלישי)}}.  
@ פסיק רישא דלא ניחא ליה, דהיינו שהפעולה האסורה מזיקה לאדם, ובוודאי שאינו רוצה בה: לשני הטעמים הראשונים עדיין חייב, שלמרות שבאמת אינו מתכוון אליה - חייב, אך לטעם השלישי מותר, שכאן אנו יודעים שאינו מתכוון לאיסור, ואין לחייבו {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות יח בביאור המחלוקת בין תוס' לערוך, בין הטעם הראשון לשלישי)}}.  
@ כשהפעולה האסורה בוודאי תקרה, אך האדם העושה אותה לא יודע זאת, והוא חושב שאולי לא תקרה, כגון שאנו יודעים שגרירת הכיסא תגרום לחריץ, אך הגורר עצמו חושב שלא: לשני הטעמים הראשונים דינו כשאר פסיק רישא, שאין הדבר תלוי בידיעתו אלא במציאות, שהמציאות של הפסיק רישא מחייבת אותו. אך לטעם השלישי אינו פסיק רישא, שהדבר תלוי בידיעתו, וכיוון שלא ידע שהפעולה האסורה תקרה - לא התכוון אליה, ומותר {{מקור|(שערי יושר ג-כה (באמצע ד"ה ובעיקר) מבאר ע"פ הטעם השני מדוע נחשב לפסיק רישא אפילו שהאדם אינו יודע)}}.
@ כשהפעולה האסורה בוודאי תקרה, אך האדם העושה אותה לא יודע זאת, והוא חושב שאולי לא תקרה, כגון שאנו יודעים שגרירת הכיסא תגרום לחריץ, אך הגורר עצמו חושב שלא: לשני הטעמים הראשונים דינו כשאר פסיק רישא, שאין הדבר תלוי בידיעתו אלא במציאות, שהמציאות של הפסיק רישא מחייבת אותו. אך לטעם השלישי אינו פסיק רישא, שהדבר תלוי בידיעתו, וכיוון שלא ידע שהפעולה האסורה תקרה - לא התכוון אליה, ומותר {{מקור|(שערי יושר ג-כה (באמצע ד"ה ובעיקר) מבאר ע"פ הטעם השני מדוע נחשב לפסיק רישא אפילו שהאדם אינו יודע)}}.{{ש}}
 
{{מקור|(וכן אפשר לתלות בטעמים אלו מחלוקות רבות בדיני פסיק רישא שנביאם לקמן)}}.
בדינים שונים {{מקור|(וכן אפשר לתלות בטעמים אלו מחלוקות רבות בדיני פסיק רישא שנביאם לקמן)}}.
בדינים שונים
==בדינים שונים==
בדינים שונים ==בדינים שונים==
'''באיסורי הנאה''' חידש הר"ן {{מקור|(חולין לב. בדפי הרי"ף)}} שאין דין פסיק רישא, ומותר. והקובץ שיעורים {{מקור|(ח"ב כג-ח)}} נשאר בצ"ע מהי סברתו.
בדינים שונים '''באיסורי הנאה''' חידש הר"ן {{מקור|(חולין לב. בדפי הרי"ף)}} שאין דין פסיק רישא, ומותר. והקובץ שיעורים {{מקור|(ח"ב כג-ח)}} נשאר בצ"ע מהי סברתו.
בדינים שונים
'''בתשלומי בושת''' (בחובל בחבירו) חייב לשלם רק אם התכוון {{מקור|(בבא קמא פו: במשנה)}}. ודעת המאירי שגם בזה יש דין פסיק רישא, שאם הוא פסיק רישא חייב אפילו אם לא התכוון {{מקור|(דן בדבריו הקונטרסי שיעורים בבא קמא יד-ג)}}.
'''בתשלומי בושת''' (בחובל בחבירו) חייב לשלם רק אם התכוון {{מקור|(בבא קמא פו: במשנה)}}. ודעת המאירי שגם בזה יש דין פסיק רישא, שאם הוא פסיק רישא חייב אפילו אם לא התכוון {{מקור|(דן בדבריו הקונטרסי שיעורים בבא קמא יד-ג)}}.


מבוקר
550

עריכות

תפריט ניווט