supress
6,461
עריכות
חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מנהגים נוספים
מ (←מנהגים נוספים) |
|||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
:"...השמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שצוה בהם - עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' {{מקור|(דברים כח, מז)}}... ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'..." | :"...השמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שצוה בהם - עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' {{מקור|(דברים כח, מז)}}... ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'..." | ||
הרי שהשירה היא ביטוי של שמחה, שכן "...ה[[שכרות]] וה[[שחוק]] הרבה ו[[קלות הראש]] אינה שמחה אלא [[הוללות]] ו[[סכלות]], ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר {{מקור|(דברים כח, מז)}}: 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' - הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי אפשר לעבוד את ה' לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות" {{מקור|(רמב"ם פ"ו מהל' יו"ט ה"כ)}}. מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית, ובפרט בימי החנוכה. | הרי שהשירה היא ביטוי של שמחה, שכן "...ה[[שכרות]] וה[[שחוק]] הרבה ו[[קלות הראש]] אינה שמחה אלא [[הוללות]] ו[[סכלות]], ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר {{מקור|(דברים כח, מז)}}: 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' - הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי אפשר לעבוד את ה' לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות" {{מקור|(רמב"ם פ"ו מהל' יו"ט ה"כ)}}. מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית, ובפרט בימי החנוכה. | ||
=== ימי שמחה === | |||
==== עשיית מלאכה ==== | |||
מותרים בימים אלו בעשית [[מלאכה]] {{מקור|(שו"ע או"ח סי' עתר סע' א)}}, ואין ראוי להבטל ממלאכה כי ה[[בטלה]] היא [[עבירה]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ה)}}. | |||
ויש מקומות שנהגו ה[[נשים]] שלא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקות {{מקור|(שו"ע שם), ויש אומרים שהמנהג הוא רק במלאכות האסורות ב[[יום טוב]], אך מלאכת [[אוכל נפש]] מותרת {{מקור|(פסקי תשובות שם אות ב, עמ' תסב)}}. ויש שאמרו שהמנהג הוא רק לגבי מלאכות ויש נשים שנהגו שלא לעשות שום מלאכה בשעה שהנרות דולקים {{מקור|(שם בהערה 15 בשם הגרי"י פישר זצ"ל)}}. ומאידך, יש נשים שנהגו לעות כל מלאכה מלבד תפירה, סריגה, כיבוס וגיהוץ {{מקור|(פסקי תשובות שם)}}. | |||
==== סעודות שאוכלים בחנוכה ==== | |||
אסור [[תענית|להתענות]] בחנוכה<ref>נחלקו הפוסקים {{מקור|(שו"ע סי' תרפו סע' א ומ"ב שם ס"ק א)}} אם מותר להתענות בערב חנוכה(- כד כסלו). ויש אומרים שיעשה סעודת [[סיום מסכת]] ואז יאכל {{מקור|(פסקי תשובות - סי' עתר הע' 1 - בשם שו"ת דברי משה סי' לז)}}.</ref> {{מקור|(שם סעיף א)}} ואפילו [[תענית חלום]] או תענית [[יאר-צייט]] אין מתענים בו {{מקור|(רמ"א שם סעיף ג)}}. | |||
'''יש אומרים''' שאין מצוה בריבוי ה[[סעודה|סעודות]] {{מקור|(שו"ע או"ח סי' תרע סעיף ב)}}, משום שבחנוכה הסכנה הייתה סכנה [[רוחניות|רוחנית]], ולכן תקנו את לבטא השמחה ע"י אמירת הלל<ref>ר' לעיל בכותר: אמירת הלל כביטוי שמחה.</ref> ושמחה רוחנית, לעומת ימי ה[[פורים]] שהייתה סכנה [[גשמיות|גשמית]], ולכן תקנו לבטא את השמחה ע"י אכילה ושתיה {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ו)}}. | |||
'''ויש אומרים''' שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותן הימים הייתה [[חנוכת המזבח]] {{מקור|(רמ"א שם)}}, כלומר: סיום הכנת מלאכת ה[[משכן]], אף שהקמתו נדחתה ל[[ראש חודש ניסן|ר"ח]] [[ניסן]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ז)}}. | |||
ונוהגין לומר [[שירות ותשבחות]] בסעודות שמרבין בהן, ואז {{מקור|- בצירוף שני הדברים (מ"ב ס"ק ט בשם המהרש"ל והב"ח) -}} הם בגדר סעודות מצוה {{מקור|(רמ"א שם)}}. וראוי שהשמחה תהיה מעורבת ובלולה בשמחת התורה {{מקור|(ביאה"ל שם ד"ה ונוהגין לומר, בשם המהרש"ל)}}. וכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או [[פירסומי ניסא|לפרסם הנס]] או המצוה (- הדלקת הנרות), הרי זה [[סעודת מצוה]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ט בשם המהרש"ל)}}. | |||
==== מנהגי אבלות שלא נוהגים בחנוכה ==== | |||
בימי החנוכה אסור [[הספד|להספיד]] {{מקור|(שו"ע או"ח סי' עתר סע' א, ג)}}, אלא ל[[חכם]] בפניו {{מקור|(שם סע' ג)}}, אך [[אבלות]] נוהגת בחנוכה {{מקור|(מ"ב שם ס"ק יב)}}. | |||
יש שנהגו שלא לפקוד את ה[[קבר|קברות]] בימי החנוכה, כי הדבר עלול להביא לידי בכי, ויש שלא חששו לכך {{מקור|(פסקי תשובות סי' עתר אות א, עמ' תסא)}}. | |||
=== [[מנהג|מנהגים]] נוספים === | === [[מנהג|מנהגים]] נוספים === | ||
נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב {{מקור|(רמ"א או"ח סי' תרע סעיף ב)}}. יהודית היתה בתו של יוחנן [[כהן גדול]], היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. | |||
יש הנוהגים לחלק לילדיהם "[[דמי חנוכה]]", כדי לעודדם לעסוק ב[[תורה]] {{מקור|(אוצר טעמי המנהגים<ref>הוצאת מפעל [[רש"י]], פתח תקווה תשנ"ו.</ref>, הרב שמואל פנחס גלברד שליט"א, עמ' שלח)}}. | |||
נהגו לסובב ב[[סביבון]] בימי החנוכה {{מקור|(פסקי תשובות סי' עתר אות ד, כעמ' תסג)}}. ונתנו בזה ה[[תנועת החסידות|החסידים]] טעמים שונים. | |||
==חותמו של כהן גדול== | ==חותמו של כהן גדול== | ||