supress
6,461
עריכות
חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←ימי שמחה
מ (←ימי שמחה) |
|||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
=== ימי שמחה === | === ימי שמחה === | ||
==== סעודות שאוכלים בחנוכה ==== | ==== סעודות שאוכלים בחנוכה ==== | ||
אסור [[תענית|להתענות]] בחנוכה<ref>נחלקו הפוסקים {{מקור|(שו"ע סי' תרפו סע' א ומ"ב שם ס"ק א)}} אם מותר להתענות בערב חנוכה(- כד כסלו). ויש אומרים שיעשה סעודת [[סיום מסכת]] ואז יאכל {{מקור|(פסקי תשובות - סי' עתר הע' 1 - בשם שו"ת דברי משה סי' לז)}}.</ref> {{מקור|(שם סעיף א)}} ואפילו [[תענית חלום]] או תענית [[יאר-צייט]] אין מתענים בו {{מקור|(רמ"א שם סעיף ג)}}. | אסור [[תענית|להתענות]] בחנוכה<ref>נחלקו הפוסקים {{מקור|(שו"ע סי' תרפו סע' א ומ"ב שם ס"ק א)}} אם מותר להתענות בערב חנוכה(- כד כסלו). ויש אומרים שיעשה סעודת [[סיום מסכת]] ואז יאכל {{מקור|(פסקי תשובות - סי' עתר הע' 1 - בשם שו"ת דברי משה סי' לז)}}.</ref> {{מקור|(שם סעיף א)}} ואפילו [[תענית חלום]] או תענית [[יאר-צייט]] אין מתענים בו {{מקור|(רמ"א שם סעיף ג)}}. | ||
| שורה 69: | שורה 64: | ||
ונוהגין לומר [[שירות ותשבחות]] בסעודות שמרבין בהן, ואז {{מקור|- בצירוף שני הדברים (מ"ב ס"ק ט בשם המהרש"ל והב"ח) -}} הם בגדר סעודות מצוה {{מקור|(רמ"א שם)}}. וראוי שהשמחה תהיה מעורבת ובלולה בשמחת התורה {{מקור|(ביאה"ל שם ד"ה ונוהגין לומר, בשם המהרש"ל)}}. וכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או [[פירסומי ניסא|לפרסם הנס]] או המצוה (- הדלקת הנרות), הרי זה [[סעודת מצוה]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ט בשם המהרש"ל)}}. | ונוהגין לומר [[שירות ותשבחות]] בסעודות שמרבין בהן, ואז {{מקור|- בצירוף שני הדברים (מ"ב ס"ק ט בשם המהרש"ל והב"ח) -}} הם בגדר סעודות מצוה {{מקור|(רמ"א שם)}}. וראוי שהשמחה תהיה מעורבת ובלולה בשמחת התורה {{מקור|(ביאה"ל שם ד"ה ונוהגין לומר, בשם המהרש"ל)}}. וכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או [[פירסומי ניסא|לפרסם הנס]] או המצוה (- הדלקת הנרות), הרי זה [[סעודת מצוה]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ט בשם המהרש"ל)}}. | ||
==== עשיית מלאכה ==== | |||
מותרים בימים אלו בעשית [[מלאכה]] {{מקור|(שו"ע או"ח סי' עתר סע' א)}}, ואין ראוי להבטל ממלאכה כי ה[[בטלה]] היא [[עבירה]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ה)}}. | |||
ויש מקומות שנהגו ה[[נשים]] שלא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקות {{מקור|(שו"ע שם), ויש אומרים שהמנהג הוא רק במלאכות האסורות ב[[יום טוב]], אך מלאכת [[אוכל נפש]] מותרת {{מקור|(פסקי תשובות שם אות ב, עמ' תסב)}}. ויש שאמרו שהמנהג הוא רק לגבי מלאכות ויש נשים שנהגו שלא לעשות שום מלאכה בשעה שהנרות דולקים {{מקור|(שם בהערה 15 בשם הגרי"י פישר זצ"ל)}}. ומאידך, יש נשים שנהגו לעות כל מלאכה מלבד תפירה, סריגה, כיבוס וגיהוץ {{מקור|(פסקי תשובות שם)}}. | |||
| שורה 75: | שורה 76: | ||
יש שנהגו שלא לפקוד את ה[[קבר|קברות]] בימי החנוכה, כי הדבר עלול להביא לידי בכי, ויש שלא חששו לכך {{מקור|(פסקי תשובות סי' עתר אות א, עמ' תסא)}}. | יש שנהגו שלא לפקוד את ה[[קבר|קברות]] בימי החנוכה, כי הדבר עלול להביא לידי בכי, ויש שלא חששו לכך {{מקור|(פסקי תשובות סי' עתר אות א, עמ' תסא)}}. | ||
=== [[מנהג|מנהגים]] נוספים === | === [[מנהג|מנהגים]] נוספים === | ||