supress
6,461
עריכות
חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←הלכות ומנהגי ימי החנוכה
מ (←ימי חנוכה) |
|||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
== הלכות ומנהגי ימי החנוכה == | == הלכות ומנהגי ימי החנוכה == | ||
=== | === הלכות ומנהגי היום === | ||
==== סעודות שאוכלים בחנוכה ==== | ==== סעודות שאוכלים בחנוכה ==== | ||
אסור [[תענית|להתענות]] בחנוכה<ref>נחלקו הפוסקים {{מקור|(שו"ע סי' תרפו סע' א ומ"ב שם ס"ק א)}} אם מותר להתענות בערב חנוכה(- כד כסלו). ויש אומרים שיעשה סעודת [[סיום מסכת]] ואז יאכל {{מקור|(פסקי תשובות - סי' עתר הע' 1 - בשם שו"ת דברי משה סי' לז)}}.</ref> {{מקור|(שם סעיף א)}} ואפילו [[תענית חלום]] או תענית [[יאר-צייט]] אין מתענים בו {{מקור|(רמ"א שם סעיף ג)}}. | אסור [[תענית|להתענות]] בחנוכה<ref>נחלקו הפוסקים {{מקור|(שו"ע סי' תרפו סע' א ומ"ב שם ס"ק א)}} אם מותר להתענות בערב חנוכה(- כד כסלו). ויש אומרים שיעשה סעודת [[סיום מסכת]] ואז יאכל {{מקור|(פסקי תשובות - סי' עתר הע' 1 - בשם שו"ת דברי משה סי' לז)}}.</ref> {{מקור|(שם סעיף א)}} ואפילו [[תענית חלום]] או תענית [[יאר-צייט]] אין מתענים בו {{מקור|(רמ"א שם סעיף ג)}}. | ||
| שורה 83: | שורה 67: | ||
נהגו לסובב ב[[סביבון]] בימי החנוכה {{מקור|(פסקי תשובות סי' עתר אות ד, כעמ' תסג)}}. ונתנו בזה ה[[תנועת החסידות|החסידים]] טעמים שונים. | נהגו לסובב ב[[סביבון]] בימי החנוכה {{מקור|(פסקי תשובות סי' עתר אות ד, כעמ' תסג)}}. ונתנו בזה ה[[תנועת החסידות|החסידים]] טעמים שונים. | ||
=== סדר ה[[תפילה]] בחנוכה === | |||
ב[[תפילת שמונה עשרה]] {{מקור|(- בברכת "מודים")}} וכן ב[[ברכת המזון]] {{מקור|(- בברכת "נודה לך")}} מוסיפים בשמונת ימי החנוכה את נוסח "[[על הנסים|על הניסים]]... בימי מתתיהו...", בנוסח זה מודים לה' ומהללים אותו על תשועתו בימי גזירות היוונים. | |||
ב[[תפילת שחרית]] אומרים בשמונת ימי החנוכה "[[הלל]] שלם" ו[[קריאה בתורה|קוראים בתורה]] בפרשת "[[חנוכת המזבח]]" {{מקור|(במדבר ז, א<ref>כ"ה למנהג האשכנזים {{מקור|(הגהה באו"ח סי' תרפד סעיף א)}}, אך דעת השו"ע {{מקור|שם}} שמתחילין מ[[ברכת כהנים]], שכן הנס נעשה ע"י ה[[כהן|כהנים]] {{מקור|(ט"ז שם ס"ק ב, מובא במ"ב שם ס"ק ב)}}. [[תבנית:הידעת?/כ"ה כסלו ה'תש"ע|מנהג מקצת מקומות]] שקוראים ל[[גבאי]] [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בקריאה זו במקום הכהן.</ref> - שם ח, ד)}}. הטעם לקריאת פרשה זו, כי מלאכת ה[[משכן]] ב[[מדבר סיני]] הסתיימה בכ"ה בכסלו. ב[[שבת]] חנוכה מוציאים שני [[ספר תורה|ספרי תורהפפ. בספר הראשון קוראים את [[פרשת השבוע]] ובספר השני קוראים ל[[מפטיר]] את הקריאה של חנוכה. | |||
בימי חנוכה אין אומרים "[[תחנון]]" ואין אומרים "[[למנצח]]" {{מקור|(רמ"א או"ח סי' תרפג)}}. | |||
==== הלל ושירה בחנוכה כביטוי לשמחה ==== | |||
כפי שהוזכר, ה[[רמב"ם]] פוסק: " ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו... ימי שמחה והלל..." | |||
כתב [[הרב נחום רבינוביץ]] (במאמרו [http://www.birkatmoshe.org.il/images/hbfaa03.doc הלל בחנוכה לשיטת הרמב"ם]): | |||
:"גם בחנוכה ראו חכמים להחיל על ימים אלה חובה של שמחה ו[[שירה]], אלא שבמקרה זה קבעו לומר את ההלל, ולא כמו ב[[פורים]] שעדיין היו [[נביא|נביאים]], והם חיברו שבח מיוחד לאותו אירוע, דהיינו [[מגילת אסתר|המגילה]]. ודאי שאילו רצו היו יכולים לתקן (= לחבר) גם לחנוכה שירה מיוחדת אלא שהעדיפו להשתמש בהלל שהוא תקנת הנביאים הקדמונים. מעתה ימי החנוכה הם ימי שמחה שהרי תקנו לומר בו את ההלל, בו כתוב {{מקור|(תהלים קיח, כד)}}: "'''זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו'''". | |||
הבסיס לתפיסה זו, שההל הוא ביטוי של שמחה<ref>ור' שערי תשובה {{מקור|(או"ח סי' תרצז ס"ק ב)}}.</ref>, מצויה בדברי הרמב"ם {{מקור|(בסוף הל' לולב - פ"ח הט"ו)}}: | |||
:"...השמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שצוה בהם - עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' {{מקור|(דברים כח, מז)}}... ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'..." | |||
הרי שהשירה היא ביטוי של שמחה, שכן "...ה[[שכרות]] וה[[שחוק]] הרבה ו[[קלות הראש]] אינה שמחה אלא [[הוללות]] ו[[סכלות]], ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר {{מקור|(דברים כח, מז)}}: 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' - הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי אפשר לעבוד את ה' לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות" {{מקור|(רמב"ם פ"ו מהל' יו"ט ה"כ)}}. מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית, ובפרט בימי החנוכה. | |||
==חותמו של כהן גדול== | ==חותמו של כהן גדול== | ||