supress
6,461
עריכות
חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←סעודות שאוכלים בחנוכה
| שורה 43: | שורה 43: | ||
אסור [[תענית|להתענות]] בחנוכה<ref>נחלקו הפוסקים {{מקור|(שו"ע סי' תרפו סע' א ומ"ב שם ס"ק א)}} אם מותר להתענות בערב חנוכה(- כד כסלו). ויש אומרים שיעשה סעודת [[סיום מסכת]] ואז יאכל {{מקור|(פסקי תשובות - סי' עתר הע' 1 - בשם שו"ת דברי משה סי' לז)}}.</ref> {{מקור|(שם סעיף א)}} ואפילו [[תענית חלום]] או תענית [[יאר-צייט]] אין מתענים בו {{מקור|(רמ"א שם סעיף ג)}}. | אסור [[תענית|להתענות]] בחנוכה<ref>נחלקו הפוסקים {{מקור|(שו"ע סי' תרפו סע' א ומ"ב שם ס"ק א)}} אם מותר להתענות בערב חנוכה(- כד כסלו). ויש אומרים שיעשה סעודת [[סיום מסכת]] ואז יאכל {{מקור|(פסקי תשובות - סי' עתר הע' 1 - בשם שו"ת דברי משה סי' לז)}}.</ref> {{מקור|(שם סעיף א)}} ואפילו [[תענית חלום]] או תענית [[יאר-צייט]] אין מתענים בו {{מקור|(רמ"א שם סעיף ג)}}. | ||
'''יש אומרים''' שאין מצוה בריבוי ה[[סעודה|סעודות]] {{מקור|(שו"ע או"ח סי' תרע סעיף ב)}}, משום שבחנוכה הסכנה הייתה סכנה [[רוחניות|רוחנית]], ולכן תקנו את לבטא השמחה ע"י אמירת הלל<ref>ר' | '''יש אומרים''' שאין מצוה בריבוי ה[[סעודה|סעודות]] {{מקור|(שו"ע או"ח סי' תרע סעיף ב)}}, משום שבחנוכה הסכנה הייתה סכנה [[רוחניות|רוחנית]], ולכן תקנו את לבטא השמחה ע"י אמירת הלל<ref>ר' להלן בכותר: אמירת הלל כביטוי שמחה.</ref> ושמחה רוחנית, לעומת ימי ה[[פורים]] שהייתה סכנה [[גשמיות|גשמית]], ולכן תקנו לבטא את השמחה ע"י אכילה ושתיה {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ו)}}. | ||
'''ויש אומרים''' שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותן הימים הייתה [[חנוכת המזבח]] {{מקור|(רמ"א שם)}}, כלומר: סיום הכנת מלאכת ה[[משכן]], אף שהקמתו נדחתה ל[[ראש חודש ניסן|ר"ח]] [[ניסן]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ז)}}. | '''ויש אומרים''' שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותן הימים הייתה [[חנוכת המזבח]] {{מקור|(רמ"א שם)}}, כלומר: סיום הכנת מלאכת ה[[משכן]], אף שהקמתו נדחתה ל[[ראש חודש ניסן|ר"ח]] [[ניסן]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ז)}}. | ||
ונוהגין לומר [[שירות ותשבחות]] בסעודות שמרבין בהן, ואז {{מקור|- בצירוף שני הדברים (מ"ב ס"ק ט בשם המהרש"ל והב"ח) -}} הם בגדר סעודות מצוה {{מקור|(רמ"א שם)}}. וראוי שהשמחה תהיה מעורבת ובלולה בשמחת התורה {{מקור|(ביאה"ל שם ד"ה ונוהגין לומר, בשם המהרש"ל)}}. וכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או [[פירסומי ניסא|לפרסם הנס]] או המצוה (- הדלקת הנרות), הרי זה [[סעודת מצוה]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ט בשם המהרש"ל)}}. | ונוהגין לומר [[שירות ותשבחות]] בסעודות שמרבין בהן, ואז {{מקור|- בצירוף שני הדברים (מ"ב ס"ק ט בשם המהרש"ל והב"ח) -}} הם בגדר סעודות מצוה {{מקור|(רמ"א שם)}}. וראוי שהשמחה תהיה מעורבת ובלולה בשמחת התורה {{מקור|(ביאה"ל שם ד"ה ונוהגין לומר, בשם המהרש"ל)}}. וכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או [[פירסומי ניסא|לפרסם הנס]] או המצוה (- הדלקת הנרות), הרי זה [[סעודת מצוה]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ט בשם המהרש"ל)}}. | ||
==== עשיית מלאכה ==== | ==== עשיית מלאכה ==== | ||