supress
6,461
עריכות
חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
הרי שהשירה היא ביטוי של שמחה, שכן "...ה[[שכרות]] וה[[שחוק]] הרבה ו[[קלות הראש]] אינה שמחה אלא [[הוללות]] ו[[סכלות]], ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר {{מקור|(דברים כח, מז)}}: 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' - הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי אפשר לעבוד את ה' לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות" {{מקור|(רמב"ם פ"ו מהל' יו"ט ה"כ)}}. מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית, ובפרט בימי החנוכה. | הרי שהשירה היא ביטוי של שמחה, שכן "...ה[[שכרות]] וה[[שחוק]] הרבה ו[[קלות הראש]] אינה שמחה אלא [[הוללות]] ו[[סכלות]], ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר {{מקור|(דברים כח, מז)}}: 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' - הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי אפשר לעבוד את ה' לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות" {{מקור|(רמב"ם פ"ו מהל' יו"ט ה"כ)}}. מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית, ובפרט בימי החנוכה. | ||
== | == מהותם של ימי החנוכה == | ||
=== חותמו של כהן גדול === | |||
כאשר הגמרא מספרת את סיפורו של נס החנוכה, על פך השמן הטהור שנמצא במקדש, היא מקפידה לציין | כאשר הגמרא מספרת את סיפורו של נס החנוכה, על פך השמן הטהור שנמצא במקדש, היא מקפידה לציין | ||
שאותו פך היה חתום בחותמו של הכוהן הגדול. ולכן כאשר היוונים חדרו לבית־המקדש והצליחו להרוס | שאותו פך היה חתום בחותמו של הכוהן הגדול. ולכן כאשר היוונים חדרו לבית־המקדש והצליחו להרוס | ||
| שורה 100: | שורה 102: | ||
הדרך לעורר את עצם הנשמה היא ההתקשרות עם 'הכוהן הגדול' שבכל דור ודור, ראש בני־ישראל, שאף הוא שרוי כל־כולו בעולם של קדושה ואינו זז מ'ירושלים' (שלמות היראה). הוא מעניק לכל מי שמתקשר עמו 'פך שמן טהור', שבכוחו יוכל להאיר את נר נשמתו, ולהגיע להכרה אמיתית באלוקות. | הדרך לעורר את עצם הנשמה היא ההתקשרות עם 'הכוהן הגדול' שבכל דור ודור, ראש בני־ישראל, שאף הוא שרוי כל־כולו בעולם של קדושה ואינו זז מ'ירושלים' (שלמות היראה). הוא מעניק לכל מי שמתקשר עמו 'פך שמן טהור', שבכוחו יוכל להאיר את נר נשמתו, ולהגיע להכרה אמיתית באלוקות. | ||
==רמזים מהתורה== | === [[רמז|רמזים]] מהתורה === | ||
במקרא יש רמזים לחג החנוכה<ref>התקבל מצבי שביט (שטרן) משילה.</ref>: | במקרא יש רמזים לחג החנוכה<ref>התקבל מצבי שביט (שטרן) משילה.</ref>: | ||
# המילה העשרים וחמש בתורה : "ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור". (בראשית א' ג')בהקשר לכך יש להוסיף שתי הערות: | # המילה העשרים וחמש בתורה : "ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור". (בראשית א' ג')בהקשר לכך יש להוסיף שתי הערות: | ||
## חז"ל דורשים על הפסוק "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" תוהו - זה בבל, ובוהו - זה פרס, וחושך - זה יון, על פני תהום - זה גלות אדום. הרי שיון הם חושך וחג החנוכה הוא האור. | ## חז"ל דורשים על הפסוק "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" תוהו - זה בבל, ובוהו - זה פרס, וחושך - זה יון, על פני תהום - זה גלות אדום. הרי שיון הם חושך וחג החנוכה הוא האור. | ||
| שורה 157: | שורה 158: | ||
הלאומית. | הלאומית. | ||
== | === השמטת חנוכה מהמשנה === | ||
רבים תמהו מדוע [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] הזכיר ב[[משנה]] את חנוכה רק בהקשרים צדדיים לחלוטין<ref>{{מקור|(ר' ביכורים פ"א מ"ו, ראש השנה פ"א מ"ג, תענית פ"ב מ"י, מגילה פ"ג מ"ד ומ"ו, מועד קטן פ"ג מ"ט.)}}</ref>, השמיט את עיקרי דיניו ולא סידר את הלכותיו במסכת מיוחדת או לפחות במקום מרוכז? | רבים תמהו מדוע [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] הזכיר ב[[משנה]] את חנוכה רק בהקשרים צדדיים לחלוטין<ref>{{מקור|(ר' ביכורים פ"א מ"ו, ראש השנה פ"א מ"ג, תענית פ"ב מ"י, מגילה פ"ג מ"ד ומ"ו, מועד קטן פ"ג מ"ט.)}}</ref>, השמיט את עיקרי דיניו ולא סידר את הלכותיו במסכת מיוחדת או לפחות במקום מרוכז? | ||
* הרמב"ם {{מקור|(בהקדמתו לפירוש המשנה)}} תולה זאת בפירסומם של הלכות חנוכה. | * הרמב"ם {{מקור|(בהקדמתו לפירוש המשנה)}} תולה זאת בפירסומם של הלכות חנוכה. | ||
* יש שכתבו שרבי עשה זאת כביקורת על ה[[חשמונאים]] שתפסו את המלוכה המיועדת לזרע [[דוד]] | * יש שכתבו שרבי עשה זאת כביקורת על ה[[חשמונאים]] שתפסו את המלוכה המיועדת לזרע [[דוד]]<ref>כפי שהזכיר [[הרמב"ן]] בפר' ויחי {{מקור|(בראשית מט, י)}} את [[חשמונאים|חטאם]] בזה. [[הראי"ה]] זצ"ל {{מקור|(בשו"ת משפטי כהן סי' קמד ריש אות טו - א, עמ' שלז)}} מסביר, שאמנם נפסקה [[מלכות בית דוד]], ולכן החשמונאים תפסו המלכות בדין. אבל חטאם היה בכך שהם לא החזירו את המלכות לבית דוד.</ref> {{מקור|(טעמי המנהגים עמ' שסה בשם החתם סופר<ref>פורסם ברחבי האינטרנט ([http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2323373&forum_id=1364 בהייד פארק] וכן ב[[תבנית:הידעת?/כ"ד כסלו ה'תשס"ט|פינת הידעת]]). [[הרב שלמה אבינר]] שליט"א {{מקור|(עם כלביא ח"ב עמ' 213)}} תמיה, שאם זהו הטעם, כיצד הסכימו תלמידי רבי להשמטה זו? "וגם היו הרבה מחקרים על לגיטימיות ממלכת החשמונאים, ואין הדבר מוכרע כ"כ. מ"מ אימרה זו בשם החת"ס לא נמצאת באף אחד מספריו... וצ"ב גדול אם יצאו דברים אלו מפי קודשו".</ref>)}}. | ||
[[ | * יש מי שכתב שהיות ורבי ידע שספרו יבוקר מאנשי מדע העומדים מחוץ ליהדות שיחרצו עליו משפט לפני ממשלת [[רומא]], לכך השמיט עניינים מרכזיים בתורת ישראל, כגון: ה[[גאולה]] ע"י ה[[משיח]]. ומטעם זה הושמטו גם ענייני חנוכה, שחשבוהו ה[[גויים]] כענין פוליטי - חגיגת הניצחון הלאומי {{מקור|(יסוד המשנה ועריכה, הרב ראובן מרגליות, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' כב)}}. | ||
[ | |||
* יש מי שאמר שהיות והמאבק עם יון היה על כוחם של [[חכמים|חכמי ישראל]] ו[[תורה שבעל פה]], השאיר רבי את חנוכה בגדר "תורה שבעל פה" מבלי להזקק להיתר של "עת לעשות לה' הפרו תורתך" {{מקור|(הרב יעקב לבנון שליט"א סיפר ש}}'''[[הרב דב ליאור]]''' {{מקור|שליט"א בצערותו אמר תירוץ זה בפני}} [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור|זצ"ל, וקילסו מאוד; שו"ר שכך מובא בפסקי תשובות, סי' תרע אות ב והערה 18, עמ' תסב, בשם}} '''[[רבי צדוק הכהן]]''' {{מקור|'''מלובלין''' זצ"ל)}}. | |||
== הקשר לחג הסוכות == | === הקשר לחג הסוכות === | ||
באגרת ששיגר [[יהודה המכבי]] ומועצת הזקנים בירושלים ליהודי אלכסנדריה, בה חנוכה נקראת פעם 'חג טהרת המקדש' ופעם 'חג הסוכות' (ספר מכבים ב, א, יח). התעלומה נפתרת פרקים אחדים מאוחר יותר כאשר בעל הספר מספר על חג החנוכה הראשון:ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות, בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה (ספר חשמונאים ב, א, יח; י, ה). לפי זה קבעו לעשות חג חנוכת הבית שמונה ימים בתורת תשלומים לחג הסוכות שלא היה בידם לחגוג כדין בהיותם בעיצומה של מלחמה. | באגרת ששיגר [[יהודה המכבי]] ומועצת הזקנים בירושלים ליהודי אלכסנדריה, בה חנוכה נקראת פעם 'חג טהרת המקדש' ופעם 'חג הסוכות' (ספר מכבים ב, א, יח). התעלומה נפתרת פרקים אחדים מאוחר יותר כאשר בעל הספר מספר על חג החנוכה הראשון:ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות, בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה (ספר חשמונאים ב, א, יח; י, ה). לפי זה קבעו לעשות חג חנוכת הבית שמונה ימים בתורת תשלומים לחג הסוכות שלא היה בידם לחגוג כדין בהיותם בעיצומה של מלחמה. | ||