צפת: הבדלים בין גרסאות בדף

==תולדות המקום==

בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה  והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס.  במקום נמצאו  "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום  בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב  בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.  

[[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּ‏‏ה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה  לכבוש  את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את  המקומות הבאים:  "סלע [[עכברה|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶ‏פְּ‏ף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב.

===בתקופה הממלכותית===

ב-1266 נכבשה המצודה בידי הסולטן הממלוכי "בייברס", אשר הפכה [[עיר בירה|בירת]] מחוז הגליל בממלכתו - הוא מחוז "צאפד". גבולות המחוז היו מנהר ה[[ליטני]] בצפון עד לעיר [[ג'נין]] בדרום. מעמדה עלה על מעמד ירושלים שהייתה "נפת" ירושלים  לעומת "מחוז" צפת.  בתקופה הממלוכית היה בצפת ישוב יהודי בן כ-300 משפחות <ref>בירושלים היו רק 200 משפחות</ref> .  בתקופה זו נבנה "בית הכנסת אליהו הנביא", המוכר כבית הכנסת האר"י של הספרדים.  

===בואם של יהודי ספרד===

אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי הטורקים ב-[[1517]], התיישבו בצפת יהודים מגולי [[ספרד]], והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. באותה העת היה גם מצבה ה[[כלכלה|כלכלי]] של העיר משופר. רבי [[משה באסולה]] שבקר בעיר ושהה בה בין השנים [[1521]] ו[[1522]] מתאר במילים הבאות את העיר צפת באותה העת :

===המאה ה-19===

[[תמונה:הדפסה מצפת 1831.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר מודפס בצפת - 1831]]

אולם פריחתה המחודשת של צפת הייתה קצרת ימים. בחמישה עשר ביוני, 1834 הותקף היישוב היהודי על ידי המון ערבי משולהב, רבים מיהודי העיר נרצחו, נפצעו ורכוש היישוב נשדד. בעקבות התערבותו של [[משה מונטיפיורי]] ואחרים הוחזר ליהודים כעשירית מרכושם.

לבה של העיר היא העיר העתיקה שמבניה הראשונים עוד מהמאה ה-16. העיר העתיקה עובתה במשך השנים והפכה להיות אחת הערים המאוכלסות ביותר ב[[ארץ ישראל]] (קרוב ל-20,000 תושבים, מהם 15,000 יהודים, המרכז היהודי הגדול ביותר בארץ ישראל) במאה ה-19]].

[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=5652&itemType=0  מרכז מידע פלמ"ח] מספר על המערכה לשחרור העיר צפת. המערכה לשחרור העיר צפת הוטלה על כוחות מחטיבת יפתח ונמשכה מספר שבועות.

עם קום המדינה מנה היישוב היהודי כ-2,300 תושבים ולראש העיר הראשון התמנה הרב משה פדהצור (פודהורצר), בן למשפחה ותיקה שהגיעה לצפת עוד בימי האר"י, ומי שעמד בראש הקהילה היהודית בצפת משנות השלושים. העיר קלטה עולים חדשים והתפתחה מחוץ לעיר העתיקה. כיום מהווה העיר שלוש יחידות מבניות עיקריות: העיר העתיקה, שכונת כנען, שהיא השכונה הגבוהה ביותר בארץ (917 מטר מעל [[פני הים]]), ושיכון דרום, החלק התחתון של העיר.

בזכות אקלימה הצח ונופיה הפכה צפת לעיר תיירות, שמשכה אליה תושבים מכל קצווי הארץ בעיקר בעתות ה[[קיץ]] החמים. בסוף שנות השבעים החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. אחת הסיבות היא הפיכתה לעיר בעלת צביון [[חרדים|חרדי]], במעין שיבה של העיר לעברה כמרכז רוחני דתי. מסורת חדשה היא פסטיבל ה[[כליזמרים]] שהפכה למסורת בקיץ, ובמידה מסוימת מחזירה את העיר לתקופת הפריחה שלה כעיר תיירות, לפחות למשך ימי הפסטיבל.