צפת: הבדלים בין גרסאות בדף

עדות מעיינת נמצאה ב[[גניזת קהיר]] ובו מתוארת [[סמיכה|סמיכת רבנים]] בצפת בשנת 1200 : "נאום הנפצע למצוות אדוננו סעדיה בר' עובדיה זלה"ה הנסמך בצפת למצוות אדוננו" . משנת 1215 יש תעודה בה מסופר על קיום ישיבה בעיר. "ישיבת ארץ-ישראל" והעומדים בראשה ראו את עצמם כממשיכי ה[[סנהדרין]] ונהגו לסמוך רבנים. [[אלחריזי]] כתב על קיום ישיבת "גאון יעקב" בצפת ועל העומד בראשה "צדוק הצדיק" <ref name=amizur/>

[[תמונה:Safed3.jpg|left|thumb|250px|בניין הסרייה - המיממשל התורכימקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Beny Shlevich (Volland)]]

אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי הטורקים ב-[[1517]], התיישבו בצפת יהודים מגולי [[ספרד]], והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. באותה העת היה גם מצבה ה[[כלכלה|כלכלי]] של העיר משופר. רבי [[משה באסולה]] שבקר בעיר ושהה בה בין השנים [[1521]] ו[[1522]] מתאר במילים הבאות את העיר צפת באותה העת :

התאוששות קלה הורגשה בער, בשנת 1778, כאשר  הגיעה לארץ  שיירה בת 300 [[חסידים]] שהתיישבו ברובם  בצפת. ניתן לההגדיר תקופה זו כראשית "הישוב הישן" האשכנזי בצפת. ב-1799, מיד לאחר נסיגת צבאו של [[נפוליאון בונפרטה]] מ[[ארץ ישראל]], נהרס הרובע היהודי על ידי פורעים [[ערבים]] מקומיים ורבים מיהודי העיר נ[[טבח]]ו. ב-[[1810]] [[עליית תלמידי הגר"א|התיישבו]] גם [[תנועת החסידות#ההתנגדות לתנועה החסידית|מתנגדים]] מתלמידי [[הגאון מווילנה]] בצפת. חיזוק זה של היישוב בצפת גרם פריחה כלכלית מחודשת. אחד העולים, [[ישראל ב"ק]], (שמשך אחריו כ-200 עולים מברדיצ'ב) יסד בה [[בית דפוס]] עברי ראשון בארץ ישראל.

רבי '''ישראל בן שמואל אשכנזי''' משקלוב, ה'תק"ל (1770) - טבריה1839). רב, תלמיד [[הגר"א]], [[שד"ר]],  ממנהיגי [[עליית תלמידי הגר"א]] ל[[ארץ ישראל]].

הוא מסכם את זכרונותיו בעצת רבותינו חז"ל: "דֵבֶ‏ר בעיר, כנס רגליך וסגור דלתיך בעדיך" ( בבא קמא, ס' ב' ). ומוסיף:" רק שיזהרו בכל השמירות לבלי צאת החוצה, ובכל כחי ומוחי ותוכי יגעתי ונתתי את ליבי להשיג הלוואות, לתת לכל אנשי כוללנו ולכל עניי כוללנן, שלא היה להם בית הסדר, והושבתים בכפר [[פקיעין]], ששם היה שקט...שהייתי גרמא בהצלת נפשות יקרות". וכך מהציבור שלו מתו רק 10-12 נפש ואיחו מהספרדים ושאר האשכנזים, מכל אחת מהקהילות 300 נפש.  

בשנות פעילותו בצפת עשה רבי ישראל רבות לביסוס הקהילה ולהגברת העלייה לארץ. בין יוזמותיו היה נסיון לחדש את ה[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] בארץ על מנת לחדש את ה[[סנהדרין]], ושליחת שליח (רבי ברוך מפינסק) לחיפוש [[עשרת השבטים]]. כמו כן פעל בצוותא עם ידידו רבי מנחם מנדל משקלוב לבנייתו מחדש של [[בית כנסת החורבה]] שבירושלים.

בשנת 1834 הדפיס בצפת את ספרו הגדול "פאת השלחן" על הלכות ארץ ישראל לפי שיטת רבו הגר"א. בהקדמתו לספר ניכרת גדלות רוחו, הערצתו הגדולה לגר"א, ומסירות נפשו למען יישוב ארץ ישראל. הקדמה זו היא אחד המקורות החשובים על הגר"א, לצד הקדמתו של רבי [[חיים מוולוז'ין]] לביאור הגר"א על [[ספרא דצניעותא]].

[[תמונה:הדפסה מצפת 1831.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר מודפס בצפת - 1831]]

לבה של העיר היא העיר העתיקה שמבניה הראשונים עוד מהמאה ה-16. העיר העתיקה עובתה במשך השנים והפכה להיות אחת הערים המאוכלסות ביותר ב[[ארץ ישראל]] (קרוב ל-20,000 תושבים, מהם 15,000 יהודים, המרכז היהודי הגדול ביותר בארץ ישראל) במאה ה-19]].

[[תמונה:British Police Station in Safed.jpg|left|thumb|250px|המשטרה הבריטית במרכז העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111]]

[[תמונה:Davidka Square, Safed.jpg|left|thumb|250px|כיכר הדוידקה בצפת - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111]]