6,432
עריכות
החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←פלגים
מ (←פלגים) |
|||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
==פלגים== | ==פלגים== | ||
במשך השנים נוצרו בחסידות פלגים רבים: | במשך השנים נוצרו בחסידות פלגים רבים: | ||
=== חסידות יוצאת דופן: [[פשיסחא]] ותולדותיה ([[קוצק]], [[גור]], [[אלכסנדר]], [[סוכצ'וב]]) === | |||
[[היהודי הקדוש מפשיסחא]] (האדמו"ר רבי יעקב יצחק מפשיסחא) העמיד את הדגש על לימוד התורה בחריפות ובעמקות, עקירת המידות הרעות בצורה קיצונית, תפילה ב[[כובד ראש]] ובהתבוננות עמוקה. ע"מ להתכונן לתפילה כראוי, איחרו להתפלל בכמה שעות, ולפעמים אף היו מתפללים שחרית בזמן תפילת מנחה. | |||
לאחר פטירת היהודי הקדוש, המשיך את האדמו"רות [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]]. הוא גיבש את חסידיו, והרגילם לחיות בחבורה סגורה שבה [[הסתפקות במועט|מסתפקים במועט]] ומשוחררים מגינוני ונימוסי החברה. חסידותו התרכזה בלמדנים ובחריפים והפקירה את ההמונים. הודגש החינוך ל[[עזות]] רוחנית. דרכו הייתה ללמד שכל אחד מסוגל לשאת את כתר ה[[מנהיגות]], ואף שרק אחד נבחר, מ"מ כל אחד ואחד מהחסידים ראוי לכך. הוא סבר גם יש לבער את המסתורין מההמונים. | |||
לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, עד שתלמידו, [[רבי מנחם מנדל מקוצק]], הנקרא גם [[השרף מקוצק]], החל למלא את מקומו. חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו ותבע מהם תביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית. | |||
בזמנו החסידות הצטמצמה לכמאה [[אברך|אברכים]] בלבד. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם ב[[בית מדרש|בית המדרש]] של רבם. האדמו"ר נהג להסתגר, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש. דרכו הייתה הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן<ref>מקצת מאימרותיו מובאות ב[http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7 ויקיטקסט].</ref>. | |||
לאחר פטירתו, מילה את מקומו [[רבי יצחק מאיר אלטר מגור]], בעל [[חידושי הרי"ם]]. הנהגתו הייתה שונה לחלוטין מקודמו. הוא קרב את כל הרוצים לחסות בצל כנפיו והרחיב את מעגל החסידים לאלפים רבים. הוא נתן דגש מיוחד על הלמדנות, חריפות הבטוי, העזה אישית(?) ולימוד תורה. בניו נפטרו בחייו, אך נכדו, בעל ה[[שפת אמת]], המשיך את דרכו. | |||
חתנו של השרף מקוצק, [[רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב]] זצ"ל, בעל ה[[אבני נזר]] וה[[אגלי ט"ל]], שהיה מחסידי חותנו, ולאחר פטירתו דבק ב... לאחר פטירת רבו, החל "לערוך שולחן" ([[טיש]] ב[[אידיש]]) ולנהוג באדמו"רות. לאחר פטירתו, בנו, בעל ה[[שם משמואל]] מילא את מקומו באדמו"רות. שיחותיהם של האב ובנו קובצו בספר "[[נאות דשא]]" (שני חלקים). | |||
=== | === [[רוז'ין]]-[[סדיגורא]] === | ||
רוז'ין ניהלו חצר מפוארת מתוך עושר, והאדמו"ר ר' ישראל מרוז'ין נסע במרכבה מהודרת עם ידיות כסף, ארבעה סוסים אבירים ומשרתים רבים, וגינוני מלכות נוספים. | |||
חלק מהאדמו"רים ביקרו אותם בחומרה, ולבסוף פרצה בעניין מחלוקת חריפה בין צאנז לסדיגורא, שבראש החולקים עמד [[רבי חיים הלברשטאם מצאנז]]. המחלוקת שככה - עם מותו של ר' חיים - בשנת תרל"ו (1876). | |||
=== ברסלב - ר' נחמן מברסלב === | === ברסלב - ר' נחמן מברסלב === | ||