הכשר לקבלת טומאה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בתבנית מקור)
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
'''אוכלין יכולים להיטמא רק לאחר שנרטבו באחד משבעת המשקין, והיה נח לאדם בהרטבתם''' {{מקור|(הוזכר בבבא מציעא כב. בסופו, בסוגיא זו האריך קהילות יעקב בבא מציעא כז)}}'''.'''
'''אוכלין יכולים להיטמא רק לאחר שנרטבו באחד משבעת המשקין, והיה נח לאדם בהרטבתם''' {{מקור|(הוזכר בבבא מציעא כב. בסופו, בסוגיא זו האריך קהילות יעקב בבא מציעא כז)}}'''.'''


שורה 28: שורה 27:
'''קודשים''' - בקודשים קלים שייך דין הכשר {{מקור|(חולין לו: לגבי שלמים)}}. אך לגבי קודשי קודשים נחלקו האחרונים: הקצוה"ח {{מקור|(תו)}} כתב שהכשר שייך רק בקודשים קלים משום שהם ממונו של הבעלים (לדעת רבי יוסי הגלילי), ולכן שייך ניחותא של הבעלים (לדעת הרמב"ם שצריך ניחותא דווקא של הבעלים<ref>הובא עם החולקים עליו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי הניחותא.</ref>), אך בקודשי קודשים, שאינם ממונו, לא שייך הכשר. אמנם האחיעזר {{מקור|(יו"ד א)}} כתב שגם בקודשי קודשים מועיל הכשר.
'''קודשים''' - בקודשים קלים שייך דין הכשר {{מקור|(חולין לו: לגבי שלמים)}}. אך לגבי קודשי קודשים נחלקו האחרונים: הקצוה"ח {{מקור|(תו)}} כתב שהכשר שייך רק בקודשים קלים משום שהם ממונו של הבעלים (לדעת רבי יוסי הגלילי), ולכן שייך ניחותא של הבעלים (לדעת הרמב"ם שצריך ניחותא דווקא של הבעלים<ref>הובא עם החולקים עליו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי הניחותא.</ref>), אך בקודשי קודשים, שאינם ממונו, לא שייך הכשר. אמנם האחיעזר {{מקור|(יו"ד א)}} כתב שגם בקודשי קודשים מועיל הכשר.


==ראה גם==
==ראו גם==
* [[טומאה]]
* [[טומאה]]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
156

עריכות

תפריט ניווט