156
עריכות
מ (טיפול בתבנית מקור) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אוכלין יכולים להיטמא רק לאחר שנרטבו באחד משבעת המשקין, והיה נח לאדם בהרטבתם''' {{מקור|(הוזכר בבבא מציעא כב. בסופו, בסוגיא זו האריך קהילות יעקב בבא מציעא כז)}}'''.''' | '''אוכלין יכולים להיטמא רק לאחר שנרטבו באחד משבעת המשקין, והיה נח לאדם בהרטבתם''' {{מקור|(הוזכר בבבא מציעא כב. בסופו, בסוגיא זו האריך קהילות יעקב בבא מציעא כז)}}'''.''' | ||
שורה 28: | שורה 27: | ||
'''קודשים''' - בקודשים קלים שייך דין הכשר {{מקור|(חולין לו: לגבי שלמים)}}. אך לגבי קודשי קודשים נחלקו האחרונים: הקצוה"ח {{מקור|(תו)}} כתב שהכשר שייך רק בקודשים קלים משום שהם ממונו של הבעלים (לדעת רבי יוסי הגלילי), ולכן שייך ניחותא של הבעלים (לדעת הרמב"ם שצריך ניחותא דווקא של הבעלים<ref>הובא עם החולקים עליו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי הניחותא.</ref>), אך בקודשי קודשים, שאינם ממונו, לא שייך הכשר. אמנם האחיעזר {{מקור|(יו"ד א)}} כתב שגם בקודשי קודשים מועיל הכשר. | '''קודשים''' - בקודשים קלים שייך דין הכשר {{מקור|(חולין לו: לגבי שלמים)}}. אך לגבי קודשי קודשים נחלקו האחרונים: הקצוה"ח {{מקור|(תו)}} כתב שהכשר שייך רק בקודשים קלים משום שהם ממונו של הבעלים (לדעת רבי יוסי הגלילי), ולכן שייך ניחותא של הבעלים (לדעת הרמב"ם שצריך ניחותא דווקא של הבעלים<ref>הובא עם החולקים עליו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי הניחותא.</ref>), אך בקודשי קודשים, שאינם ממונו, לא שייך הכשר. אמנם האחיעזר {{מקור|(יו"ד א)}} כתב שגם בקודשי קודשים מועיל הכשר. | ||
== | ==ראו גם== | ||
* [[טומאה]] | * [[טומאה]] | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== |
עריכות