הכשר לקבלת טומאה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מאין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
'''אוכלין יכולים להיטמא רק לאחר שנרטבו באחד משבעת המשקין, והיה נח לאדם בהרטבתם''' {{מקור|(הוזכר בבבא מציעא כב. בסופו, בסוגיא זו האריך קהילות יעקב בבא מציעא כז)}}'''.'''
'''אוכלין יכולים להיטמא רק לאחר שנרטבו באחד משבעת המשקין, והיה נח לאדם בהרטבתם''' {{מקור|הוזכר בבבא מציעא כב. בסופו, בסוגיא זו האריך קהילות יעקב בבא מציעא כז|כן}}'''.'''


'''לדוגמא''', היו לו פירות שירד עליהם טל, ושמח על כך - הוכשרו לקבל טומאה, ואחר כך כאשר שרץ יגע בהם - יטמא אותם {{מקור|(בבא מציעא כב. בסופו)}}.
'''לדוגמא''', היו לו פירות שירד עליהם טל, ושמח על כך - הוכשרו לקבל טומאה, ואחר כך כאשר שרץ יגע בהם - יטמא אותם {{מקור|בבא מציעא כב. בסופו|כן}}.


'''דינים דומים''': דיני ניחותא בעושה מלאכה בפרת חטאת שווים לדיני ניחותא בהכשר לקבלת טומאה {{מקור|(קהילות יעקב בבא מציעא כז בתחילתו מוכיח מכך שתוס' בבא מציעא ל. (ד"ה אף) דימה ביניהם)}}.
'''דינים דומים''': דיני ניחותא בעושה מלאכה בפרת חטאת שווים לדיני ניחותא בהכשר לקבלת טומאה {{מקור|(קהילות יעקב בבא מציעא כז בתחילתו מוכיח מכך שתוס' בבא מציעא ל. (ד"ה אף) דימה ביניהם)}}.
שורה 7: שורה 7:
==מקור וטעם==
==מקור וטעם==


'''מקורו''' מהפסוק "וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו, טמא הוא לכם" {{מקור|(ויקרא יא-לח)}}. וכיוון שכתוב "יתן" וקוראים "יותן" דרשו שלא צריך שהאדם יתן את המשקים על האוכל בעצמו, אך צריך שיהיה נח לו בזה {{מקור|(בבלי:בבא מציעא כב:)}}.
'''מקורו''' מהפסוק "וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו, טמא הוא לכם" {{מקור|ויקרא יא-לח|כן}}. וכיוון שכתוב "יתן" וקוראים "יותן" דרשו שלא צריך שהאדם יתן את המשקים על האוכל בעצמו, אך צריך שיהיה נח לו בזה {{מקור|בבלי:בבא מציעא כב:|כן}}.


'''בטעמו''' חקרו האם הוא כדי שיחשב אוכל, או שהיא גזירת הכתוב {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא סו)}}.
'''בטעמו''' חקרו האם הוא כדי שיחשב אוכל, או שהיא גזירת הכתוב {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא סו|כן}}.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
'''לגבי הניחותא''' נחלקו הראשונים והאחרונים האם צריך ניחותא של הבעלים דווקא, או גם של אדם אחר, וארבע דעות בעניין {{מקור|(קהילות יעקב בבא מציעא כז. שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר)}}:
'''לגבי הניחותא''' נחלקו הראשונים והאחרונים האם צריך ניחותא של הבעלים דווקא, או גם של אדם אחר, וארבע דעות בעניין {{מקור|קהילות יעקב בבא מציעא כז. שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר|כן}}:
@ צריך ניחותא דווקא של הבעלים {{מקור|(רמב"ם טומאת אוכלין יב-א)}}.
@ צריך ניחותא דווקא של הבעלים {{מקור|רמב"ם טומאת אוכלין יב-א|כן}}.
@ מועילה ניחותא של כל אדם {{מקור|(רשב"א חולין לא בשם תוס' (הובא בכסף משנה שם), תוס' בבא מציעא ל. (ד"ה אף) בתירוץ השני)}}.
@ מועילה ניחותא של כל אדם {{מקור|(רשב"א חולין לא בשם תוס' (הובא בכסף משנה שם), תוס' בבא מציעא ל. (ד"ה אף) בתירוץ השני)}}.
@ מועילה ניחותא של כל אדם שהפירות באחריותו, כגון הבעלים, שומר, אפוטרופוס וגזבר {{מקור|(חזון איש על הרמב"ם שם, וקהילות יעקב שם ד"ה וכבר (והביא שם גם את החזון איש))}}.
@ מועילה ניחותא של כל אדם שהפירות באחריותו, כגון הבעלים, שומר, אפוטרופוס וגזבר {{מקור|(חזון איש על הרמב"ם שם, וקהילות יעקב שם ד"ה וכבר (והביא שם גם את החזון איש))}}.
@ ניחותא של הבעלים מועילה גם אם לא הרטיב אותם בידיים, וניחותא של שאר אדם מועילה רק אם הרטיבם בידיים {{מקור|(קהילות יעקב שם (ד"ה ולזאת) מבאר שאין מחלוקת בין הרמב"ם לתוס', ושניהם סוברים כצד הזה)}}.
@ ניחותא של הבעלים מועילה גם אם לא הרטיב אותם בידיים, וניחותא של שאר אדם מועילה רק אם הרטיבם בידיים {{מקור|(קהילות יעקב שם (ד"ה ולזאת) מבאר שאין מחלוקת בין הרמב"ם לתוס', ושניהם סוברים כצד הזה)}}.


'''דם קודשים אינו מכשיר''', שנאמר "על הארץ תשפכנו כמים" {{מקור|(דברים יב-טז)}}, ודרשו: דם הנשפך כמים (חולין) מכשיר, דם שאינו נשפך כמים (קודשים) אינו מכשיר {{מקור|(פסחים טז. בסופו)}}. וחקרו בדין זה האם צריך להיות נשפך כמים כדי להכשיר, או שאם לא נשפך כמים אינו מכשיר {{מקור|(דרכי משה דרך הקודש י-יד)}}.
'''דם קודשים אינו מכשיר''', שנאמר "על הארץ תשפכנו כמים" {{מקור|דברים יב-טז|כן}}, ודרשו: דם הנשפך כמים (חולין) מכשיר, דם שאינו נשפך כמים (קודשים) אינו מכשיר {{מקור|פסחים טז. בסופו|כן}}. וחקרו בדין זה האם צריך להיות נשפך כמים כדי להכשיר, או שאם לא נשפך כמים אינו מכשיר {{מקור|דרכי משה דרך הקודש י-יד|כן}}.


'''דין פסיק רישא''' נאמר גם לגבי הכשר לקבל טומאה, כגון השותה מים ולא התכוון להרטיב את פיו ושפמו, כיוון שבוודאי ירטבו - יש בו דין פסיק רישא כאילו התכוון, ונחשב לדין "כי יותן" {{מקור|(פירוש הרא"ש למשנה מכשירין ד-א)}}.
'''דין פסיק רישא''' נאמר גם לגבי הכשר לקבל טומאה, כגון השותה מים ולא התכוון להרטיב את פיו ושפמו, כיוון שבוודאי ירטבו - יש בו דין פסיק רישא כאילו התכוון, ונחשב לדין "כי יותן" {{מקור|פירוש הרא"ש למשנה מכשירין ד-א|כן}}.


==הנטמאים==
==הנטמאים==
'''משקין''' אינם צריכים הכשר {{מקור|(בבלי:פסחים יח:)}}. וחקרו האם הגדר הוא שנטמאים גם בלי ההכשר, או שהם מכשירים את עצמם {{מקור|(דרכי משה דרך הקודש י-יד)}}.
'''משקין''' אינם צריכים הכשר {{מקור|בבלי:פסחים יח:|כן}}. וחקרו האם הגדר הוא שנטמאים גם בלי ההכשר, או שהם מכשירים את עצמם {{מקור|דרכי משה דרך הקודש י-יד|כן}}.


'''קודשים''' - בקודשים קלים שייך דין הכשר {{מקור|(חולין לו: לגבי שלמים)}}. אך לגבי קודשי קודשים נחלקו האחרונים: הקצוה"ח {{מקור|(תו)}} כתב שהכשר שייך רק בקודשים קלים משום שהם ממונו של הבעלים (לדעת רבי יוסי הגלילי), ולכן שייך ניחותא של הבעלים (לדעת הרמב"ם שצריך ניחותא דווקא של הבעלים<ref>הובא עם החולקים עליו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי הניחותא.</ref>), אך בקודשי קודשים, שאינם ממונו, לא שייך הכשר. אמנם האחיעזר {{מקור|(יו"ד א)}} כתב שגם בקודשי קודשים מועיל הכשר.
'''קודשים''' - בקודשים קלים שייך דין הכשר {{מקור|חולין לו: לגבי שלמים|כן}}. אך לגבי קודשי קודשים נחלקו האחרונים: הקצוה"ח {{מקור|תו|כן}} כתב שהכשר שייך רק בקודשים קלים משום שהם ממונו של הבעלים (לדעת רבי יוסי הגלילי), ולכן שייך ניחותא של הבעלים (לדעת הרמב"ם שצריך ניחותא דווקא של הבעלים<ref>הובא עם החולקים עליו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי הניחותא.</ref>), אך בקודשי קודשים, שאינם ממונו, לא שייך הכשר. אמנם האחיעזר {{מקור|יו"ד א|כן}} כתב שגם בקודשי קודשים מועיל הכשר.


==ראו גם==
==ראו גם==
8,032

עריכות

תפריט ניווט