8,032
עריכות
הכשר לקבלת טומאה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אוכלין יכולים להיטמא רק לאחר שנרטבו באחד משבעת המשקין, והיה נח לאדם בהרטבתם''' {{מקור| | '''אוכלין יכולים להיטמא רק לאחר שנרטבו באחד משבעת המשקין, והיה נח לאדם בהרטבתם''' {{מקור|הוזכר בבבא מציעא כב. בסופו, בסוגיא זו האריך קהילות יעקב בבא מציעא כז|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', היו לו פירות שירד עליהם טל, ושמח על כך - הוכשרו לקבל טומאה, ואחר כך כאשר שרץ יגע בהם - יטמא אותם {{מקור| | '''לדוגמא''', היו לו פירות שירד עליהם טל, ושמח על כך - הוכשרו לקבל טומאה, ואחר כך כאשר שרץ יגע בהם - יטמא אותם {{מקור|בבא מציעא כב. בסופו|כן}}. | ||
'''דינים דומים''': דיני ניחותא בעושה מלאכה בפרת חטאת שווים לדיני ניחותא בהכשר לקבלת טומאה {{מקור|(קהילות יעקב בבא מציעא כז בתחילתו מוכיח מכך שתוס' בבא מציעא ל. (ד"ה אף) דימה ביניהם)}}. | '''דינים דומים''': דיני ניחותא בעושה מלאכה בפרת חטאת שווים לדיני ניחותא בהכשר לקבלת טומאה {{מקור|(קהילות יעקב בבא מציעא כז בתחילתו מוכיח מכך שתוס' בבא מציעא ל. (ד"ה אף) דימה ביניהם)}}. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק "וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו, טמא הוא לכם" {{מקור| | '''מקורו''' מהפסוק "וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו, טמא הוא לכם" {{מקור|ויקרא יא-לח|כן}}. וכיוון שכתוב "יתן" וקוראים "יותן" דרשו שלא צריך שהאדם יתן את המשקים על האוכל בעצמו, אך צריך שיהיה נח לו בזה {{מקור|בבלי:בבא מציעא כב:|כן}}. | ||
'''בטעמו''' חקרו האם הוא כדי שיחשב אוכל, או שהיא גזירת הכתוב {{מקור| | '''בטעמו''' חקרו האם הוא כדי שיחשב אוכל, או שהיא גזירת הכתוב {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא סו|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''לגבי הניחותא''' נחלקו הראשונים והאחרונים האם צריך ניחותא של הבעלים דווקא, או גם של אדם אחר, וארבע דעות בעניין {{מקור| | '''לגבי הניחותא''' נחלקו הראשונים והאחרונים האם צריך ניחותא של הבעלים דווקא, או גם של אדם אחר, וארבע דעות בעניין {{מקור|קהילות יעקב בבא מציעא כז. שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר|כן}}: | ||
@ צריך ניחותא דווקא של הבעלים {{מקור| | @ צריך ניחותא דווקא של הבעלים {{מקור|רמב"ם טומאת אוכלין יב-א|כן}}. | ||
@ מועילה ניחותא של כל אדם {{מקור|(רשב"א חולין לא בשם תוס' (הובא בכסף משנה שם), תוס' בבא מציעא ל. (ד"ה אף) בתירוץ השני)}}. | @ מועילה ניחותא של כל אדם {{מקור|(רשב"א חולין לא בשם תוס' (הובא בכסף משנה שם), תוס' בבא מציעא ל. (ד"ה אף) בתירוץ השני)}}. | ||
@ מועילה ניחותא של כל אדם שהפירות באחריותו, כגון הבעלים, שומר, אפוטרופוס וגזבר {{מקור|(חזון איש על הרמב"ם שם, וקהילות יעקב שם ד"ה וכבר (והביא שם גם את החזון איש))}}. | @ מועילה ניחותא של כל אדם שהפירות באחריותו, כגון הבעלים, שומר, אפוטרופוס וגזבר {{מקור|(חזון איש על הרמב"ם שם, וקהילות יעקב שם ד"ה וכבר (והביא שם גם את החזון איש))}}. | ||
@ ניחותא של הבעלים מועילה גם אם לא הרטיב אותם בידיים, וניחותא של שאר אדם מועילה רק אם הרטיבם בידיים {{מקור|(קהילות יעקב שם (ד"ה ולזאת) מבאר שאין מחלוקת בין הרמב"ם לתוס', ושניהם סוברים כצד הזה)}}. | @ ניחותא של הבעלים מועילה גם אם לא הרטיב אותם בידיים, וניחותא של שאר אדם מועילה רק אם הרטיבם בידיים {{מקור|(קהילות יעקב שם (ד"ה ולזאת) מבאר שאין מחלוקת בין הרמב"ם לתוס', ושניהם סוברים כצד הזה)}}. | ||
'''דם קודשים אינו מכשיר''', שנאמר "על הארץ תשפכנו כמים" {{מקור| | '''דם קודשים אינו מכשיר''', שנאמר "על הארץ תשפכנו כמים" {{מקור|דברים יב-טז|כן}}, ודרשו: דם הנשפך כמים (חולין) מכשיר, דם שאינו נשפך כמים (קודשים) אינו מכשיר {{מקור|פסחים טז. בסופו|כן}}. וחקרו בדין זה האם צריך להיות נשפך כמים כדי להכשיר, או שאם לא נשפך כמים אינו מכשיר {{מקור|דרכי משה דרך הקודש י-יד|כן}}. | ||
'''דין פסיק רישא''' נאמר גם לגבי הכשר לקבל טומאה, כגון השותה מים ולא התכוון להרטיב את פיו ושפמו, כיוון שבוודאי ירטבו - יש בו דין פסיק רישא כאילו התכוון, ונחשב לדין "כי יותן" {{מקור| | '''דין פסיק רישא''' נאמר גם לגבי הכשר לקבל טומאה, כגון השותה מים ולא התכוון להרטיב את פיו ושפמו, כיוון שבוודאי ירטבו - יש בו דין פסיק רישא כאילו התכוון, ונחשב לדין "כי יותן" {{מקור|פירוש הרא"ש למשנה מכשירין ד-א|כן}}. | ||
==הנטמאים== | ==הנטמאים== | ||
'''משקין''' אינם צריכים הכשר {{מקור| | '''משקין''' אינם צריכים הכשר {{מקור|בבלי:פסחים יח:|כן}}. וחקרו האם הגדר הוא שנטמאים גם בלי ההכשר, או שהם מכשירים את עצמם {{מקור|דרכי משה דרך הקודש י-יד|כן}}. | ||
'''קודשים''' - בקודשים קלים שייך דין הכשר {{מקור| | '''קודשים''' - בקודשים קלים שייך דין הכשר {{מקור|חולין לו: לגבי שלמים|כן}}. אך לגבי קודשי קודשים נחלקו האחרונים: הקצוה"ח {{מקור|תו|כן}} כתב שהכשר שייך רק בקודשים קלים משום שהם ממונו של הבעלים (לדעת רבי יוסי הגלילי), ולכן שייך ניחותא של הבעלים (לדעת הרמב"ם שצריך ניחותא דווקא של הבעלים<ref>הובא עם החולקים עליו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה לגבי הניחותא.</ref>), אך בקודשי קודשים, שאינם ממונו, לא שייך הכשר. אמנם האחיעזר {{מקור|יו"ד א|כן}} כתב שגם בקודשי קודשים מועיל הכשר. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||