supress
6,460
עריכות
יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←מצוה קיומית או חיובית
| שורה 201: | שורה 201: | ||
ויש שישבו השגה זו ואמרו שחזקו חכמים ידי הרוצים לעלות לארץ, אע"פ שלא חייבו בדבר, כדרך שחזקו חכמים את הרוצה ליישב ב[[ירושלים]] אע"פ שאין חיוב בדבר {{מקור|(שו"ת בני בנים שם)}}. | ויש שישבו השגה זו ואמרו שחזקו חכמים ידי הרוצים לעלות לארץ, אע"פ שלא חייבו בדבר, כדרך שחזקו חכמים את הרוצה ליישב ב[[ירושלים]] אע"פ שאין חיוב בדבר {{מקור|(שו"ת בני בנים שם)}}. | ||
[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 מדברי הרב חיים יואל בלוך שליט"א:] | |||
:קושיה מעין זו הקשה ה"ר אברהם א' כהנא-שפירא (בהערה בסוף הספר מעפר-קומי, לזכרו של הקדוש ר' צבי מנחם גלאט הי"ד) על חידושו של ה"ר משה פיינשטיין (אגרות-משה אה"ע ח"א סי' קב) שאין חיוב לעלות לארץ ישראל, אלא שמי שעולה מקיים בכך מצוה. הקשה על כך הר"א שפירא: | |||
::"מצוה של תורה שנמנית בתרי"ג מצוות בפשטות היא לא דבר התלוי ברצונו של האדם, שאם רוצה מקיימה ואם לא רוצה לא מקיימה, שהרי זה סותר את המושג מצוה... התם תלוי ברצונו ללבוש בגד של ד' כנפות; אבל משלבש בגד של ד' כנפות, הוא מחוייב ועומד שיהיה בו ציצית, ואינו תלוי כלל ברצונו." | |||
:וכן כתב מו"ר ה"ר שלמה פישר שליט"א (בית-ישי סי' כג הע' ט): "מושג זה של מצוה שהיא רשות, דהיינו מצווה קיומית, הוא לכאורה דבר שאין לו שחר, דמצוה פירושו דבר שנצטוו עליו; ואם נצטוו - היאך הוא רשות?!" | |||
(ועי' מנחת אברהם ח"א סי' מד ס"ק א; ועוד) | (ועי' מנחת אברהם ח"א סי' מד ס"ק א; ועוד) | ||