יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 206: שורה 206:
וכן נקט בפשטות [[הרב יצחק זילברשטיין]] שליט"א {{מקור|(חישוקי חמד כתובות קי: סוף עמ' תרנו)}} שמצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה חיובית לרוב הפוסקים {{מקור|(פרט למקרים שלא יוכל להתפרנס בה או שלא יוכל לקיים את המצוות וכנ"ל)}}. וכן סתימת רבים מהפוסקים.
וכן נקט בפשטות [[הרב יצחק זילברשטיין]] שליט"א {{מקור|(חישוקי חמד כתובות קי: סוף עמ' תרנו)}} שמצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה חיובית לרוב הפוסקים {{מקור|(פרט למקרים שלא יוכל להתפרנס בה או שלא יוכל לקיים את המצוות וכנ"ל)}}. וכן סתימת רבים מהפוסקים.


ויש שכתבו שאין בתורה מצוה קיומית - שאין חיוב לקיימה {{מקור|(}}[[הרב שלמה פישר]] {{מקור|שליט"א, בית ישי, חידושים, מהדו' תשס"ד, סי' כג הערה יב, עמ' קו}}<ref>צויין ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט"א]}}.</ref>{{; וכ"כ}} [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] {{מקור|שליט"א,}} [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=682&id=1101&q= חזון קדומים]<ref>ספר [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hsifria.asp?cat=681 חזון קדומים], משיעורי הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, ירושלים-קדומים תשס"א, שנערכו ע"י הרב ישראל בן שחר שליט"א.</ref> {{מקור|עמ' 309-315)}}, אלא כל המצוות שבתורה, כולל יישוב הארץ יש חיוב גמור לקיימן, וכלשון [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל {{מקור|(מנחת אברהם, ח"א, ירושלים תש"נ, סי' מד אות א, עמ' שעג, מהערה בסוף הספר מעפר-קומי}}<ref>מובא ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט"א].</ref>{{מקור|)}}:
ויש שכתבו שאין בתורה מצוה קיומית - שאין חיוב לקיימה {{מקור|(}}[[הרב שלמה פישר]] {{מקור|שליט"א, בית ישי, חידושים, מהדו' תשס"ד, סי' כג הערה יב, עמ' קו}}<ref>צויין ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט"א]}}.</ref>{{; וכ"כ}} [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] {{מקור|שליט"א,}} [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=682&id=1101&q= חזון קדומים]<ref>ספר [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hsifria.asp?cat=681 חזון קדומים], משיעורי הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, ירושלים-קדומים תשס"א, שנערכו ע"י הרב ישראל בן שחר שליט"א.</ref> {{מקור|עמ' 309-315)}}, אלא כל המצוות שבתורה, כולל יישוב הארץ יש חיוב גמור לקיימן {{מקור|(הרב ז.נ. גולגברג שליט"א בקובץ "בית אהרן וישראל" צז, עמ' קלה-קלו}}<ref>הובא ג"כ בספר '''בתורתו יהגה''' .</ref>{{מקור|)}}, וכלשון [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל {{מקור|(מנחת אברהם, ח"א, ירושלים תש"נ, סי' מד אות א, עמ' שעג, מהערה בסוף הספר מעפר-קומי}}<ref>מובא ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט"א].</ref>{{מקור|)}}:
:"מצוה של תורה שנמנית בתרי"ג מצוות בפשטות היא לא דבר התלוי ברצונו של האדם, שאם רוצה מקיימה ואם לא רוצה לא מקיימה, שהרי זה סותר את המושג מצוה... התם תלוי ברצונו ללבוש בגד של ד' כנפות; אבל משלבש בגד של ד' כנפות, הוא מחוייב ועומד שיהיה בו ציצית, ואינו תלוי כלל ברצונו".
:"מצוה של תורה שנמנית בתרי"ג מצוות בפשטות היא לא דבר התלוי ברצונו של האדם, שאם רוצה מקיימה ואם לא רוצה לא מקיימה, שהרי זה סותר את המושג מצוה... התם תלוי ברצונו ללבוש בגד של ד' כנפות; אבל משלבש בגד של ד' כנפות, הוא מחוייב ועומד שיהיה בו ציצית, ואינו תלוי כלל ברצונו".


supress
6,456

עריכות

תפריט ניווט