supress
6,456
עריכות
יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←מצוה קיומית או חיובית
| שורה 198: | שורה 198: | ||
לדבריו, המתגורר בארץ ישראל מקיים מצוה, אך כשאינו דר בארץ - אין בידו עוון. | לדבריו, המתגורר בארץ ישראל מקיים מצוה, אך כשאינו דר בארץ - אין בידו עוון. | ||
וכ"כ רבים מהאחרונים {{מקור|(שו"ת אבני נזר יו"ד סי' תנד, אות סב ואילך<ref>אכן ע"ש בסוף התשובה {{ | וכ"כ רבים מהאחרונים {{מקור|(שו"ת אבני נזר יו"ד סי' תנד, אות סב ואילך<ref>אכן ע"ש בסוף התשובה {{מקור|(סוף אות סג)}} שמהרמב"ן משמע שיש חיוב על כל יושבי חו"ל {{מקור|ולא כהאג"מ הנ"ל שכתב להדיא דדבריו אליבא דהרמב"ן (וכבר העירו ע"ז בספר בית דניאל, סי' ז אות ד, עמ' מט-נ, ד"ה וצ"ע, שברמב"ן לא משמע כן, וכ"ה במנחת שמואל - מובא בהערה להלן - בשם הרב עובדיה יוסף שליט"א)}}.</ref>; שו"ת ציץ אליעזר, חי"ד, סי' עב ס"ק ז, עמ' קלו, וכן במילואים ותיקונים שם, עמ' קצח, בשם}} [[רבי שמואל סלאנט]]{{מקור| זצ"ל, הלבנון ח' טבת תרכ"ד; שו"ת חלקת יעקב, ל}}[[רבי יעקב ברייש]] {{מקור|זצ"ל מציריך, יו"ד סי' קכח ס"ק ו-ז, מהדו' תל אביב תשנ"ב, עמ' ריט; שו"ת בני בנים, הרב יהודה הרצל הענקין שליט"א, ח"ב סי' מב עמ' קסה; ועוד)}}. | ||
ובדומה לזה, יש מי שכתב<ref>ויתכן שזו כוונתם של כל האחרונים הנ"ל (ולכן זה דוקא בזה"ז), אלא שלא כתבו כן בפירוש.</ref> שהמצוה החיובית המלאה היא לגרש ה[[גוי|גויים]] ולדור במקומם... ויישוב הארץ לבד אינו עיקר חיוב המצוה, ולכן אינו חיוב גמור רק יש בזה מצוה קיומית {{מקור|(}}[[הרב משה שטרנבוך]] {{מקור|שליט"א, שו"ת תשובות והנהגות, ח"ד ר"ס שכז, עמ' תז)}}. | ובדומה לזה, יש מי שכתב<ref>ויתכן שזו כוונתם של כל האחרונים הנ"ל (ולכן זה דוקא בזה"ז), אלא שלא כתבו כן בפירוש.</ref> שהמצוה החיובית המלאה היא לגרש ה[[גוי|גויים]] ולדור במקומם... ויישוב הארץ לבד אינו עיקר חיוב המצוה, ולכן אינו חיוב גמור רק יש בזה מצוה קיומית {{מקור|(}}[[הרב משה שטרנבוך]] {{מקור|שליט"א, שו"ת תשובות והנהגות, ח"ד ר"ס שכז, עמ' תז)}}. | ||
| שורה 206: | שורה 206: | ||
וכן נקט בפשטות [[הרב יצחק זילברשטיין]] שליט"א {{מקור|(חישוקי חמד כתובות קי: סוף עמ' תרנו)}} שמצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה חיובית לרוב הפוסקים {{מקור|(פרט למקרים שלא יוכל להתפרנס בה או שלא יוכל לקיים את המצוות וכנ"ל)}}. וכן סתימת רבים מהפוסקים. | וכן נקט בפשטות [[הרב יצחק זילברשטיין]] שליט"א {{מקור|(חישוקי חמד כתובות קי: סוף עמ' תרנו)}} שמצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה חיובית לרוב הפוסקים {{מקור|(פרט למקרים שלא יוכל להתפרנס בה או שלא יוכל לקיים את המצוות וכנ"ל)}}. וכן סתימת רבים מהפוסקים. | ||
ויש שכתבו שאין בתורה מצוה קיומית - שאין חיוב לקיימה {{מקור|(}}[[הרב שלמה פישר]] {{מקור|שליט"א, בית ישי, חידושים, מהדו' תשס"ד, סי' כג הערה יב, עמ' קו}}<ref>צויין ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט"א] | ויש שכתבו שאין בתורה מצוה קיומית - שאין חיוב לקיימה {{מקור|(}}[[הרב שלמה פישר]] {{מקור|שליט"א, בית ישי, חידושים, מהדו' תשס"ד, סי' כג הערה יב, עמ' קו}}<ref>צויין ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט"א].</ref>{{מקור|; וכ"כ}} [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] {{מקור|שליט"א,}} [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=682&id=1101&q= חזון קדומים]<ref>ספר [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hsifria.asp?cat=681 חזון קדומים], משיעורי הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, ירושלים-קדומים תשס"א, שנערכו ע"י הרב ישראל בן שחר שליט"א.</ref> {{מקור|עמ' 309-315)}}, אלא כל המצוות שבתורה, כולל יישוב הארץ יש חיוב גמור לקיימן {{מקור|(הרב ז.נ. גולגברג שליט"א בקובץ "בית אהרן וישראל" צז, עמ' קלה-קלו}}<ref>הובא ג"כ בספר '''בתורתו יהגה''', הרב דוד פלק שליט"א, ח"ב, ירושלים תשס"ג, עמ' קנב-קנג (בקצרה); ושם ח"ג עמ' קסב-קסח (ההתכתבות המלאה). {{מקור|אכן, מש"כ שם בח"ב להביא מהשל"ה הקד' (שער האותיות, אות הקו"ף, קדושה (א) אות קיד): "...כי יאמר לי [- שעליתי לארץ מחו"ל] הקב"ה: למה באת ממקום שהיית פטור מזה, ובאת למקום החיוב, ועתה במקום החיוב תעזוב המצוה הזה, מדוע באת לטמא את ארצי? בשלמא הדרים כבר שמה, אין עונשם גדול כל כך... והענין, כי ראוי לאדם להביא את עצמו לידי חיוב מצוה, כדי לקיימנה, אף - על - פי שאין מחויב בה יביא עצמו לידי חיוב" - כאן כ"ז מדבר על}} [[מצוות התלויות בארץ]]{{מקור|, ובעיקר}} [[שמיטה]] {{מקור|ולא על העליה לא"י, שהיא חובה, אא"כ יש סכנת דרכים או שיקולים אחרים כפרנסה וכיו"ב. וכן האלף לך שלמה שציין איננו אומר שאין חובה לעלות לארץ אלא מחמת השיקולים הנ"ל ע"ש.}}</ref>{{מקור|)}}, וכלשון [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל {{מקור|(מנחת אברהם, ח"א, ירושלים תש"נ, סי' מד אות א, עמ' שעג, מהערה בסוף הספר מעפר-קומי}}<ref>מובא ע"י [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=406 הרב חיים יואל בלוך שליט"א].</ref>{{מקור|)}}: | ||
:"מצוה של תורה שנמנית בתרי"ג מצוות בפשטות היא לא דבר התלוי ברצונו של האדם, שאם רוצה מקיימה ואם לא רוצה לא מקיימה, שהרי זה סותר את המושג מצוה... התם תלוי ברצונו ללבוש בגד של ד' כנפות; אבל משלבש בגד של ד' כנפות, הוא מחוייב ועומד שיהיה בו ציצית, ואינו תלוי כלל ברצונו". | :"מצוה של תורה שנמנית בתרי"ג מצוות בפשטות היא לא דבר התלוי ברצונו של האדם, שאם רוצה מקיימה ואם לא רוצה לא מקיימה, שהרי זה סותר את המושג מצוה... התם תלוי ברצונו ללבוש בגד של ד' כנפות; אבל משלבש בגד של ד' כנפות, הוא מחוייב ועומד שיהיה בו ציצית, ואינו תלוי כלל ברצונו". | ||