supress
6,461
עריכות
יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←מצות הציבור והיחיד
| שורה 99: | שורה 99: | ||
== מצות ה[[ציבור]] והיחיד == | == מצות ה[[ציבור]] והיחיד == | ||
כותב הרמב"ן {{מקור|(סהוספותיו לספר המצוות שם)}}: | כותב הרמב"ן {{מקור|(סהוספותיו לספר המצוות שם)}}: | ||
:"ו{{מקור|[מצוה]}} זו היא שהחכמים קורין אותה {{מקור|(}}{{מקור|משנה:סוטה ח ז$סוטה פ"ח מ"ז}}{{מקור|)}}: '[[מלחמת מצוה]]'. וכך אמרו בגמר [[מסכת סוטה|סוטה]] {{מקור|בבלי:סוטה מד ב$דף מד ע"ב|כן}}: 'אמר [[רב יהודה]] מלחמת [[יהושע בן נון|יהושע]] [[כיבוש|לכבוש]] דברי הכל חובה, מלחמת [[דוד המלך|דוד]] להרווחה דברי הכל רשות'. | :"ו{{מקור|[מצוה]}} זו היא שהחכמים קורין אותה {{מקור|(}}{{מקור|משנה:סוטה ח ז$סוטה פ"ח מ"ז}}{{מקור|)}}: '[[מלחמת מצוה]]'. וכך אמרו בגמר [[מסכת סוטה|סוטה]] {{מקור|בבלי:סוטה מד ב$דף מד ע"ב|כן}}: 'אמר [[רב יהודה]] מלחמת [[יהושע בן נון|יהושע]] [[כיבוש|לכבוש]] דברי הכל חובה, מלחמת [[דוד המלך|דוד]] להרווחה דברי הכל רשות'... | ||
: | :...נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את {{מקור|[שבעת]}} [[שבעת העמים|העממים הנזכרים]] אם רצו אחר כן [[שבט|שבטינו]] לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ [[שנער]] או את ארץ [[אשור]] וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה. | ||
:וממאמרם 'מלחמת יהושע לכבוש' תבין כי המצוה הזו היא בכיבוש... הרי נצטוינו בכיבוש בכל הדורות". | :וממאמרם 'מלחמת יהושע לכבוש' תבין כי המצוה הזו היא בכיבוש... הרי נצטוינו בכיבוש בכל הדורות". | ||
מבואר שמצות יישוב הארץ משמעותה היא חובה לכבוש את ארץ ישראל מהעמים היושבים בה. | מבואר שמצות יישוב הארץ משמעותה היא חובה על [[עם ישראל]] כ[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94 לאום] לכבוש את ארץ ישראל מהעמים היושבים בה. | ||
אולם הרמב"ן ממשיך ומוסיף שיש מצוה אף על היחיד: | |||
:"ואומר אני כי המצוה שה[[חז|לחכמים]] מפליגין בה והיא '''דירת ארץ ישראל''', עד שאמרו שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה... וזולת זה הפלגות גדולות שאמרו בה הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו '''לרשת הארץ ולשבת בה'''. אם כן היא מצות עשה לדורות '''מתחייב כל יחיד ממנו''' ואפילו בזמן [[גלות]] כידוע בתלמוד במקומות הרבה". | |||
רואים מדברי הרמב"ן, שהבין שבכלל מצוה יש גם מצוה על היחיד לדור בארץ, אפילו בזמן גלות (שאין שלטון יהודי על הארץ) - לא פקע החיוב לדור בה. | |||
| שורה 120: | שורה 124: | ||
ויש שהוסיפו ראיה לדבר, שכן התירו [[אמירה לנכרי]] בכדי לקנות בית בארץ ישראל {{מקור|וכנ"ל|כן}}, ודין זה נוהג גם בזמן שאין שלטון יהודי בארץ ישראל, ומוכח שמצות יישוב הארץ של היחיד נוהגת גם בזמן גלות מהתורה {{מקור|(}}[[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל, מהדו' תשל"ט, ח"א עמ' קכ-קכב; ועי' שו"ת באהלה של תורה, ל}}[[הרב יעקב אריאל]] {{מקור|שליט"א, ח"א, סי' ד ענף ג, עמ' 77-79 שביסס ראיה זו)}}. | ויש שהוסיפו ראיה לדבר, שכן התירו [[אמירה לנכרי]] בכדי לקנות בית בארץ ישראל {{מקור|וכנ"ל|כן}}, ודין זה נוהג גם בזמן שאין שלטון יהודי בארץ ישראל, ומוכח שמצות יישוב הארץ של היחיד נוהגת גם בזמן גלות מהתורה {{מקור|(}}[[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל, מהדו' תשל"ט, ח"א עמ' קכ-קכב; ועי' שו"ת באהלה של תורה, ל}}[[הרב יעקב אריאל]] {{מקור|שליט"א, ח"א, סי' ד ענף ג, עמ' 77-79 שביסס ראיה זו)}}. | ||
=== גדרי מצות יישוב הארץ הכללית === | === גדרי מצות יישוב הארץ הכללית === | ||
כותב [[הרב אליעזר מלמד]] שליט"א {{מקור|(}}[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=162&id=133&q= בחוברת 'מצות יישוב הארץ']{{מקור|)}}: | כותב [[הרב אליעזר מלמד]] שליט"א {{מקור|(}}[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=162&id=133&q= בחוברת 'מצות יישוב הארץ']{{מקור|)}}: | ||
:"ישנם שני צדדים במצווה הכללית של יישוב הארץ. האחד שהארץ תהיה תחת שלטון ישראל ולא תחת שלטון זר. אולם בכיבוש הארץ לבד עדיין המצווה לא נשלמת, וצריך להוסיף את הצד השני, שהוא ליישב את כל הארץ בפועל, באופן שלא תשאר שממה. וברור שאין די בהתיישבות עירונית ובבניית בתים בלבד, הואיל וכך ישארו בארץ חלקים שוממים, אלא המצווה היא להפריח את כל שיממות הארץ, שלא ישאר בארץ ישראל מקום קרח ושומם. וכל זמן שישנם מקומות בארץ שנשארו שוממים, עדיין מוטלת עלינו מצווה לטעת בארץ עוד עצים ולבנות עוד בתים". | :"ישנם שני צדדים במצווה הכללית של יישוב הארץ. האחד שהארץ תהיה תחת שלטון ישראל ולא תחת שלטון זר. אולם בכיבוש הארץ לבד עדיין המצווה לא נשלמת, וצריך להוסיף את הצד השני, שהוא ליישב את כל הארץ בפועל, באופן שלא תשאר שממה. וברור שאין די בהתיישבות עירונית ובבניית בתים בלבד, הואיל וכך ישארו בארץ חלקים שוממים, אלא המצווה היא להפריח את כל שיממות הארץ, שלא ישאר בארץ ישראל מקום קרח ושומם. וכל זמן שישנם מקומות בארץ שנשארו שוממים, עדיין מוטלת עלינו מצווה לטעת בארץ עוד עצים ולבנות עוד בתים". | ||
| שורה 139: | שורה 146: | ||
* מבואר ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:ראש השנה יח ב$ר"ה יח:|כן}} בזמן שיש [[שלום]] - אין חובה [[תענית|להתענות]] באף אחת מ[[ארבע תעניות]] (כולל [[תשעה באב]]). ולדעת [[הרמב"ם]] הכוונה היא לזמן ש[[בית המקדש]] בנוי והוא תחת שלטון ישראל {{מקור|שפת אמת ר"ה יט. ד"ה בגמ' ותיפוק ליה|כן}}. | * מבואר ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:ראש השנה יח ב$ר"ה יח:|כן}} בזמן שיש [[שלום]] - אין חובה [[תענית|להתענות]] באף אחת מ[[ארבע תעניות]] (כולל [[תשעה באב]]). ולדעת [[הרמב"ם]] הכוונה היא לזמן ש[[בית המקדש]] בנוי והוא תחת שלטון ישראל {{מקור|שפת אמת ר"ה יט. ד"ה בגמ' ותיפוק ליה|כן}}. | ||
* | * | ||
=== שותפות היחיד במצוה הכללית === | === שותפות היחיד במצוה הכללית === | ||
| שורה 157: | שורה 167: | ||
:ויש להדגיש כי במשך דורות רבים מחמת האונס לא יכולנו לקיים המצווה, שלא היה לנו צבא וכלי נשק שיאפשרו לנו לכבוש את ארצנו ולקיים בה שלטון. נמצא כי הקמת הכח הצבאי של ישראל לפני הקמת המדינה, וביצורו וביסוסו בהקמת צה"ל, מאפשרים לנו לקיים המצווה. אם כן עצם קיומו של הצבא הוא אמצעי הכרחי לקיום מצוות ישוב הארץ, בנוסף למצווה של הצלת ישראל מיד שונאיהם. וכך יהיה עד שיגיעו ימים מתוקנים, ותתקיים נבואת ישעיהו (ב, ב-ד): והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית א-להי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים, וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. | :ויש להדגיש כי במשך דורות רבים מחמת האונס לא יכולנו לקיים המצווה, שלא היה לנו צבא וכלי נשק שיאפשרו לנו לכבוש את ארצנו ולקיים בה שלטון. נמצא כי הקמת הכח הצבאי של ישראל לפני הקמת המדינה, וביצורו וביסוסו בהקמת צה"ל, מאפשרים לנו לקיים המצווה. אם כן עצם קיומו של הצבא הוא אמצעי הכרחי לקיום מצוות ישוב הארץ, בנוסף למצווה של הצלת ישראל מיד שונאיהם. וכך יהיה עד שיגיעו ימים מתוקנים, ותתקיים נבואת ישעיהו (ב, ב-ד): והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית א-להי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים, וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. | ||
ועי' סולו המסילה עמ' ט-י. | ועי' סולו המסילה עמ' ט-י. | ||