יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 61: שורה 61:
[[הרמב"ן]] {{מקור|בהשגותיו ל}}[[ספר המצוות]] {{מקור|(שכחת העשין מ"ע ד)}} כותב:
[[הרמב"ן]] {{מקור|בהשגותיו ל}}[[ספר המצוות]] {{מקור|(שכחת העשין מ"ע ד)}} כותב:
:"שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה ל[[אבות|אבותינו]] ל[[אברהם]] ל[[יצחק]] ול[[יעקב]], ולא נעזבה ביד [[אומות העולם|זולתינו מן האומות]] או לשממה...<ref>וכאן מאריך הרמב"ן ג"כ במקורות המצוה בתורה {{מקור|(ר' לעיל בכותרת: "מקורה")}}, וכן בעניין גדריה {{מקור|(נוהגת בזה"ז, מצות כיבוש, מעלת המצוה, ועוד) - ר' להלן}}.</ref> היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן [[גלות]] כידוע בתלמוד במקומות הרבה..."
:"שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה ל[[אבות|אבותינו]] ל[[אברהם]] ל[[יצחק]] ול[[יעקב]], ולא נעזבה ביד [[אומות העולם|זולתינו מן האומות]] או לשממה...<ref>וכאן מאריך הרמב"ן ג"כ במקורות המצוה בתורה {{מקור|(ר' לעיל בכותרת: "מקורה")}}, וכן בעניין גדריה {{מקור|(נוהגת בזה"ז, מצות כיבוש, מעלת המצוה, ועוד) - ר' להלן}}.</ref> היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן [[גלות]] כידוע בתלמוד במקומות הרבה..."
וכן הסכימו כמה [[ראשונים]] שיש למנות את מצות ירושת הארץ ויישובה<ref>רובם נמנו בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' נז ד"ה נודע שהרמב"ן</ref> והם: [[רבנו שלמה בן גבירול]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=5 באזהרותיו]{{מקור|, מ"ע רכו)}}, וכן [[הרשב"ץ]]<ref>וע"ע ב[[תשב"ץ]] {{מקור|(ח"ג סי' רפח)}}.</ref> בספרו זוהר הרקיע<ref>במהדו' וילנא הספר נקרא "זהר הרקיע" (בלי ו'), ואילו במהדו' לעמבערג הוא נקרא "ז'''ו'''הר הרקיע".</ref> {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=63אות עו, מהדו' וילנא תרל"ט - דף לב.]{{מקור|, ומהדו' לעמבערג 1858}}<ref>כך מצויין השער במהדורה זו, מבלי לציים את ה[[תאריך עברי|תאריך העברי]], וחבל.</ref> {{מקור|- עמ' מא)}} העתיק דברי הרמב"ן<ref>וכתב בנו, [[הרשב"ש]] {{מקור|שו"ת הרשב"ש, סימן א, מהד' מכון ירושלים תשנ"ח - עמ' ב, ד"ה וצריך לעיין, סימן ב, עמ' ו (במהדו' הנ"ל), ד"ה אין ספק, סי' ג, עמ' ח (במהדו' הנ"ל), ד"ה והעליה לא"י; מהדו' מכון ירושלים תשנ"ח עמ' |כן}} שהרשב"ץ בזוהר הרקיע הסכים לרמב"ן.</ref>, ואף [[רבי אלעזר אזקרי]]<ref>יש המאייתים את שמו: [[רבי אלעזר אזכרי]].</ref> ב[[ספר חרדים]] {{מקור|(}}[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בארץ ישראל]]<ref>'''פרק א (- מצוות התלויות בארץ ישראל ואפשר לקיימן בזמן הזה) מצוה טו.'''  מהדו' בארדיאב תרפ"ה דף פז {{מקור|(עמ' 173-174)}} (וכן עמ' 182-183). מהדו' ירושלים תשי"ח עמ' קפז (וכן עמ' קצה-קצו); מהדו' ירושלים תש"נ, פרק נט, עמ' רח-רי{{מקור|. וע"ע שם בהקדמה (עמ' ד) שאין להביא ראיה מדברי בעל ספר חרדים שמצות יישוב הארץ היא מהתורה}}.</ref>{{מקור|)}} מנה את מצות יישוב הארץ, ועוד<ref>וכ"מ בשו"ת מבי"ט {{מקור|ח"א סי' קלט|כן}} שכתב: "כל מצוה ואפילו מצות עשה לחודא... דוחה [[כיבוד אב ואם|כיבוד]] {{מקור|[אב ואם]}} כ"ש מצות ישיבת ארץ ישראל שהיא חמורה".</ref>.
וכן הסכימו כמה [[ראשונים]] שיש למנות את מצות ירושת הארץ ויישובה<ref>רובם נמנו בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' נז ד"ה נודע שהרמב"ן</ref> והם: [[רבנו שלמה בן גבירול]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=5 באזהרותיו]{{מקור|, מ"ע רכו)}}, וכן [[הרשב"ץ]]<ref>וע"ע ב[[תשב"ץ]] {{מקור|(ח"ג סי' רפח)}}.</ref> בספרו זוהר הרקיע<ref>במהדו' וילנא הספר נקרא "זהר הרקיע" (בלי ו'), ואילו במהדו' לעמבערג הוא נקרא "ז'''ו'''הר הרקיע".</ref> {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=63אות עו, מהדו' וילנא תרל"ט - דף לב.]{{מקור|, ומהדו' לעמבערג 1858}}<ref>כך מצויין השער במהדורה זו, מבלי לציים את ה[[תאריך עברי|תאריך העברי]] {{מקור|(שנת תרי"ח/תרי"ט)}}, וחבל.</ref> {{מקור|- עמ' מא)}} העתיק דברי הרמב"ן<ref>וכתב בנו, [[הרשב"ש]] {{מקור|שו"ת הרשב"ש, סימן א, מהד' מכון ירושלים תשנ"ח - עמ' ב, ד"ה וצריך לעיין, סימן ב, עמ' ו (במהדו' הנ"ל), ד"ה אין ספק, סי' ג, עמ' ח (במהדו' הנ"ל), ד"ה והעליה לא"י; מהדו' מכון ירושלים תשנ"ח עמ' |כן}} שהרשב"ץ בזוהר הרקיע הסכים לרמב"ן.</ref>, ואף [[רבי אלעזר אזקרי]]<ref>יש המאייתים את שמו: [[רבי אלעזר אזכרי]].</ref> ב[[ספר חרדים]] {{מקור|(}}[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בארץ ישראל]]<ref>'''פרק א (- מצוות התלויות בארץ ישראל ואפשר לקיימן בזמן הזה) מצוה טו.'''  מהדו' בארדיאב תרפ"ה דף פז {{מקור|(עמ' 173-174)}} (וכן עמ' 182-183). מהדו' ירושלים תשי"ח עמ' קפז (וכן עמ' קצה-קצו); מהדו' ירושלים תש"נ, פרק נט, עמ' רח-רי{{מקור|. וע"ע שם בהקדמה (עמ' ד) שאין להביא ראיה מדברי בעל ספר חרדים שמצות יישוב הארץ היא מהתורה}}.</ref>{{מקור|)}} מנה את מצות יישוב הארץ, ועוד<ref>וכ"מ בשו"ת מבי"ט {{מקור|ח"א סי' קלט|כן}} שכתב: "כל מצוה ואפילו מצות עשה לחודא... דוחה [[כיבוד אב ואם|כיבוד]] {{מקור|[אב ואם]}} כ"ש מצות ישיבת ארץ ישראל שהיא חמורה".</ref>.




supress
6,441

עריכות

תפריט ניווט