יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  31 במרץ 2010
מ
שורה 75: שורה 75:


ויש שהשיגו על המגילת אסתר מכך שרבות מההלכות הקשורות למצות יישוב הארץ<ref>ור' להלן. '''לדוגמא,''' הרמב"ם {{מקור|רמב"ם הלכות עבדים ח ט$פ"ח מהל' עבדים ה"ט|כן}} פסק: "[[עבד]] שאמר לעלות לארץ ישראל [[כפייה|כופין]] את רבו לעלות עמו... ודין זה בכל זמן, אפי' בזמן הזה שהארץ ביד גויים" עכ"ל. וכ"כ בתשובה {{מקור|(תשובות הרמב"ם, מהדו' אברהם חיים פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים ירושלים תרצ"ד סי' קפ, עמ' 173-175, ובמהדו' פרופ' יהושע בלאו, ח"ב, הוצאת מקיצי נרדמים ירושלים תש"כ, סי' שסה, עמ' 639-641)}} לגבי [[אשה]] שרוצה לעלות לארץ ו[[בעל|בעלה]] מתנגד {{מקור|(מקורות וציונים ע"ד הרמב"ם הנ"ל, מהדו' ר"ש פרנקל; וע"ע בפי"ג מהל' אישות הי"ט)}}. ודינים אלו נובעים ממצות ישוב הארץ כמש"כ הראשונים {{מקור|(עי' שו"ת הרשב"ש סי' א ד"ה וצריך לעיין)}}, ונמצא שהמצוה נוהגת בזה"ז. וכן איסור [[יציאה מארץ ישראל]] - נוהגת בזה"ז.</ref> נוהגות [[בזמן הזה]] {{מקור|(}}[[פאת השולחן]] {{מקור|סי' א בית ישראל ס"ק יד; שו"ת}} [[אבני נזר]] {{מקור|יו"ד סי' תנד אות ג-ד; שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' מג ד"ה ואין דבריו; שו"ת יחווה דעת ח"ג סי' סט ד"ה תשובה; ועוד)}}. ועוד השיגו על המגילת אסתר שכן הרמב"ם מנה את מצוות [[תרומות]], [[מעשרות]] ועוד אע"פ שאינן נוהגות בזמן הזה {{מקור|(שו"ת אבנ"ז שם אות ד; ועוד)}}.
ויש שהשיגו על המגילת אסתר מכך שרבות מההלכות הקשורות למצות יישוב הארץ<ref>ור' להלן. '''לדוגמא,''' הרמב"ם {{מקור|רמב"ם הלכות עבדים ח ט$פ"ח מהל' עבדים ה"ט|כן}} פסק: "[[עבד]] שאמר לעלות לארץ ישראל [[כפייה|כופין]] את רבו לעלות עמו... ודין זה בכל זמן, אפי' בזמן הזה שהארץ ביד גויים" עכ"ל. וכ"כ בתשובה {{מקור|(תשובות הרמב"ם, מהדו' אברהם חיים פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים ירושלים תרצ"ד סי' קפ, עמ' 173-175, ובמהדו' פרופ' יהושע בלאו, ח"ב, הוצאת מקיצי נרדמים ירושלים תש"כ, סי' שסה, עמ' 639-641)}} לגבי [[אשה]] שרוצה לעלות לארץ ו[[בעל|בעלה]] מתנגד {{מקור|(מקורות וציונים ע"ד הרמב"ם הנ"ל, מהדו' ר"ש פרנקל; וע"ע בפי"ג מהל' אישות הי"ט)}}. ודינים אלו נובעים ממצות ישוב הארץ כמש"כ הראשונים {{מקור|(עי' שו"ת הרשב"ש סי' א ד"ה וצריך לעיין)}}, ונמצא שהמצוה נוהגת בזה"ז. וכן איסור [[יציאה מארץ ישראל]] - נוהגת בזה"ז.</ref> נוהגות [[בזמן הזה]] {{מקור|(}}[[פאת השולחן]] {{מקור|סי' א בית ישראל ס"ק יד; שו"ת}} [[אבני נזר]] {{מקור|יו"ד סי' תנד אות ג-ד; שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' מג ד"ה ואין דבריו; שו"ת יחווה דעת ח"ג סי' סט ד"ה תשובה; ועוד)}}. ועוד השיגו על המגילת אסתר שכן הרמב"ם מנה את מצוות [[תרומות]], [[מעשרות]] ועוד אע"פ שאינן נוהגות בזמן הזה {{מקור|(שו"ת אבנ"ז שם אות ד; ועוד)}}.
יש המתרצים {{מקור|(חי'}} [[המהרד"ם]] {{מקור|על ספר המצוות שם;}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=232&hilite= שו"ת דברי יששכר, לרבי יששכר דב גרויבארט, סי' קמט] {{מקור|ד"ה ולפענ"ד, עמ' 228)}} תירץ שדעת הרמב"ם שמצות יישוב הארץ היא רק אמצעי בכדי לקיים את המצוות התלויות בה<ref>והביא לדברי שתי הוכחות: '''(א)''' דעת רבנו חיים הכהן {{מקור|(- וראה להלן)}}, '''(ב)''' דברי [[חז"ל]] שמשה התאווה להכנס לארץ ישראל בכדי לקיים את ה[[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בה]] {{מקור|(- וראה להלן)}}.</ref> ואיננה מצוה עצמאית שיש חובה לקיימה בפני עצמה<ref>גם הסבר זה טעון הסבר נוסף, שהרי מ"מ צריך הרמב"ם למנות את החובה לגור בארץ, כי אחרת רשאי האדם שלא להכניס עצמו לחיוב המצוות.</ref>.


האבני נזר {{מקור|(שם אות ה-ו)}} מתרץ שהטעם שלא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב הארץ, משום שמצוות [[החרם תחרימם]] היא כדי שאנחנו נשב בארץ<ref>יש שהעירו {{מקור|(}}[[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר, במדבר, סי' עא סוף אות א, עמ' תסד, ד"ה ובאמת נראה)}} שמדברי ההרמב"ן נראה שכך הבין את הרמב"ם, כי בדבריו בא לשלול הסבר זה, וזה לשונו: "ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבעת עממים שנצטוו לאבדם שנאמר החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם... נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה".</ref> (כי אחד מ[[שבעת העמים]] שעזב את הארץ - אין [[מלחמת מצוה|מצוה]] [[מלחמה|להלחם]] בו), וא"כ אין צורך למנות את יישוב הארץ<ref>ולפ"ז ישיבת היחיד בארץ כלל איננה מצוה (עכ"פ מ[[דאורייתא]]), אלא ש[[חז"ל]] קבעו הלכות רבות {{מקור|(כמבואר להלן)}} שמטרתן כדי שהארץ תהיה מיושבת ע"י עם ישראל, וזה יעשה רק ע"י שהיחידים יתיישבו בה.</ref> והחרם תחרימם לשתי מצוות<ref>יש לתמוה להסבר זה, מדוע מנה הרמב"ם דוקא את מצות החרם תחרימם ולא את מצות כיבוש הארץ, שהרי הדעת נוטנת שהיה לו למנות כמצוה את המטרה - לשבת בארץ ישראל, ולא את האמצעי - מחלמת שבעת עממים.</ref>.
האבני נזר {{מקור|(שם אות ה-ו)}} מתרץ שהטעם שלא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב הארץ, משום שמצוות [[החרם תחרימם]] היא כדי שאנחנו נשב בארץ<ref>יש שהעירו {{מקור|(}}[[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר, במדבר, סי' עא סוף אות א, עמ' תסד, ד"ה ובאמת נראה)}} שמדברי ההרמב"ן נראה שכך הבין את הרמב"ם, כי בדבריו בא לשלול הסבר זה, וזה לשונו: "ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבעת עממים שנצטוו לאבדם שנאמר החרם תחרימם. אין הדבר כן. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם... נצטוינו אנחנו לבוא בארץ ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו. וכן אחרי הכריתנו את העממים הנזכרים אם רצו אחר כן שבטינו לעזוב את הארץ ולכבוש להם את ארץ שנער או את ארץ אשור וזולתם מן המקומות אינם רשאין. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה".</ref> (כי אחד מ[[שבעת העמים]] שעזב את הארץ - אין [[מלחמת מצוה|מצוה]] [[מלחמה|להלחם]] בו), וא"כ אין צורך למנות את יישוב הארץ<ref>ולפ"ז ישיבת היחיד בארץ כלל איננה מצוה (עכ"פ מ[[דאורייתא]]), אלא ש[[חז"ל]] קבעו הלכות רבות {{מקור|(כמבואר להלן)}} שמטרתן כדי שהארץ תהיה מיושבת ע"י עם ישראל, וזה יעשה רק ע"י שהיחידים יתיישבו בה.</ref> והחרם תחרימם לשתי מצוות<ref>יש לתמוה להסבר זה, מדוע מנה הרמב"ם דוקא את מצות החרם תחרימם ולא את מצות כיבוש הארץ, שהרי הדעת נוטנת שהיה לו למנות כמצוה את המטרה - לשבת בארץ ישראל, ולא את האמצעי - מחלמת שבעת עממים.</ref>.
שורה 80: שורה 82:
שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן נז ד"ה ונודע שהרמב"ן:  
שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן נז ד"ה ונודע שהרמב"ן:  
:"והסביר הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת נשמת כל חי (חלק יורה דעה סימן מח דף עה ע"ב), שסובר המבי"ט שאף הרמב"ם מודה להלכה לדברי הרמב"ן, ומה שלא מנה ישיבת ארץ ישראל למצות עשה, משום שהיא מצוה כוללת לכמה מצות התלויות בארץ, וכבר כתב הרמב"ם בספר המצות שרש ד' שאין למנות מצוה כוללת במנין המצות. ושכן דעת הרדב"ז חלק ג' (סימן תי). ע"ש. ועיין עוד בספר יעיר אזן (מערכת י' אות ח'). ובשו"ת נשמת כל חי (חלק יורה דעה סימן מט). ובשו"ת אבני נזר (חלק יורה דעה סימן תנד). ובשו"ת בית שלמה (חלק ב' מיורה דעה סימן צד). ובשו"ת נוה שלום שולאל (סימן ז' דף קמ ע"ג). ובשו"ת חבלים בנעימים (חלק ב' סימן קלב, וחלק ה' סימן מה). ובשו"ת דבר יהושע חלק ב' (סימן עא). ואכמ"ל."
:"והסביר הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת נשמת כל חי (חלק יורה דעה סימן מח דף עה ע"ב), שסובר המבי"ט שאף הרמב"ם מודה להלכה לדברי הרמב"ן, ומה שלא מנה ישיבת ארץ ישראל למצות עשה, משום שהיא מצוה כוללת לכמה מצות התלויות בארץ, וכבר כתב הרמב"ם בספר המצות שרש ד' שאין למנות מצוה כוללת במנין המצות. ושכן דעת הרדב"ז חלק ג' (סימן תי). ע"ש. ועיין עוד בספר יעיר אזן (מערכת י' אות ח'). ובשו"ת נשמת כל חי (חלק יורה דעה סימן מט). ובשו"ת אבני נזר (חלק יורה דעה סימן תנד). ובשו"ת בית שלמה (חלק ב' מיורה דעה סימן צד). ובשו"ת נוה שלום שולאל (סימן ז' דף קמ ע"ג). ובשו"ת חבלים בנעימים (חלק ב' סימן קלב, וחלק ה' סימן מה). ובשו"ת דבר יהושע חלק ב' (סימן עא). ואכמ"ל."
ועי' שו"ת עטרת פז ח"א כרך א או"ח סי' י עמ' רכח
ועי' שו"ת עטרת פז ח"א כרך א או"ח סי' י עמ' רכח
* [http://www.yk8.org/download.asp?what=article&type=doc&id=312 מצות יישוב הארץ] (קובץ Word) - [[הרב צפניה דרורי]] שליט"א (הסבר הגרז"ן להשמטת הרמב"ם למצוה זו, והסבר נוסף)
* [http://www.yk8.org/download.asp?what=article&type=doc&id=312 מצות יישוב הארץ] (קובץ Word) - [[הרב צפניה דרורי]] שליט"א (הסבר הגרז"ן להשמטת הרמב"ם למצוה זו, והסבר נוסף)
* [http://www.articles.co.il/article/9598/%25D7%259E%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A2%2520%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2591%27%27%25D7%259D%2520%25D7%259C%25D7%2590%2520%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2594%2520%25D7%2591%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259F%2520%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2590%25D7%25AA%2520%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2591%2520%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%25A5%2520%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב ארץ ישראל]
* [http://www.articles.co.il/article/9598/%25D7%259E%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A2%2520%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2591%27%27%25D7%259D%2520%25D7%259C%25D7%2590%2520%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2594%2520%25D7%2591%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259F%2520%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2590%25D7%25AA%2520%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2591%2520%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%25A5%2520%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב ארץ ישראל]
ויש המתרצים {{מקור|(חי'}} [[המהרד"ם]] {{מקור|על ספר המצוות שם;}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=232&hilite= שו"ת דברי יששכר, לרבי יששכר דב גרויבארט, סי' קמט] {{מקור|ד"ה ולפענ"ד, עמ' 228)}} תירץ שדעת הרמב"ם שמצות יישוב הארץ היא רק אמצעי בכדי לקיים את המצוות התלויות בה<ref>והביא לדברי שתי הוכחות: '''(א)''' דעת רבנו חיים הכהן {{מקור|(- וראה להלן)}}, '''(ב)''' דברי [[חז"ל]] שמשה התאווה להכנס לארץ ישראל בכדי לקיים את ה[[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בה]] {{מקור|(- וראה להלן)}}.</ref> ואיננה מצוה עצמאית שיש חובה לקיימה בפני עצמה<ref>גם הסבר זה טעון הסבר נוסף, שהרי מ"מ צריך הרמב"ם למנות את החובה לגור בארץ, כי אחרת רשאי האדם שלא להכניס עצמו לחיוב המצוות.</ref>.


=== שיטת [[רבנו חיים כהן]] ===
=== שיטת [[רבנו חיים כהן]] ===
supress
6,441

עריכות

תפריט ניווט