יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 143: שורה 143:




=== עליית יחידים לארץ ===
 
=== התיישבות יחידים בארץ ===
יש הסוברים שמצוות יישוב הארץ היא '''רק''' החיוב להעמיד '''שלטון''' על ארץ ישראל, אך ישיבת [[יהודי|יהודים]] יחידים בארץ ישראל איננה מצוה<ref>יש המביאים לכך את דברי [[רבי צדוק הכהן רבינוביץ מלובלין]] זצ"ל {{מקור|דברי סופרים אות יד, מהדו' בני ברק תשט"ז, עמ' יא-יב|כן}}:
יש הסוברים שמצוות יישוב הארץ היא '''רק''' החיוב להעמיד '''שלטון''' על ארץ ישראל, אך ישיבת [[יהודי|יהודים]] יחידים בארץ ישראל איננה מצוה<ref>יש המביאים לכך את דברי [[רבי צדוק הכהן רבינוביץ מלובלין]] זצ"ל {{מקור|דברי סופרים אות יד, מהדו' בני ברק תשט"ז, עמ' יא-יב|כן}}:
"מצות ישיבת ארץ ישראל - נראה לי עיקר כהמגילת אסתר בספר המצוות דהוא בזמן שבית המקדש קיים, וכלשון הכתוב: 'וירשתם אותה וישבתם בה', וגם אין נקרא ישוב אלא בישיבה בשלוה, כדרך שאמרו בבראשית רבה... 'וישב [[יעקב]] - ביקש לישב בשלוה', והיינו שהם אדוני הארץ, ולשון הכתוב (בראשית ל"ו כ') בני [[שעיר]] יושבי הארץ... פשטי דקרא רצה לומר אדוני הארץ... וכדרך שאמרו על פסוק 'ו[[עפרון]] יושב' דאותו היום נתמנה ארכיסטריקטס, שזה נקרא ישיבה כשהוא אדון ויושב בראש... ועל כרחך דההיא אישיבה דוקא כדרך ישיבת הארץ בשלוה ובממשלה דזה נקרא ישיבה, והיינו בזמן שבית המקדש קיים, ומשחרב בית המקדש אף על פי שלא גלו [כולם] ממנה גם היושבים בה אין נקראין יושבי הארץ ואין להם ישיבה בה, ואחר שהם עבדים עליה למלכי העמים המושלים שם כמונו בחוץ לארץ אין זה נקרא ישוב שיושבים בה בישיבה, רק גרות בעלמא ולא מקיים וישבתם".</ref> {{מקור|(}}[[רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן]] {{מקור|זצ"ל,}} [[הגדול ממינסק]]<ref>המבאר בכך את [[שלושת השבועות]] {{מקור|בבלי:כתובות קיא א$כתובות קיא.|כן}}.</ref>{{מקור|, - סיני ו עמ' ריג-ריד}}<ref>מובא ע"י [[הרב יעקב אריאל]] שליט"א {{מקור|שו"ת באהלה של תורה ח"א סי' ד ענף ב, עמ' 77|כן}}{{מקור|, וציין ג"כ לספר 'ארץ ישראל בספרות התשובות', מאת}} [[הרב ישראל שצפינסקי]]{{מקור|, כרך ג עמ' ס}}.</ref>{{מקור|; וכ"כ הרב יהודה הרצל הענקין שליט"א בשו"ת בנים בנים ח"ב סי' מ"ב, עמ' קסח-קע)}}.
"מצות ישיבת ארץ ישראל - נראה לי עיקר כהמגילת אסתר בספר המצוות דהוא בזמן שבית המקדש קיים, וכלשון הכתוב: 'וירשתם אותה וישבתם בה', וגם אין נקרא ישוב אלא בישיבה בשלוה, כדרך שאמרו בבראשית רבה... 'וישב [[יעקב]] - ביקש לישב בשלוה', והיינו שהם אדוני הארץ, ולשון הכתוב (בראשית ל"ו כ') בני [[שעיר]] יושבי הארץ... פשטי דקרא רצה לומר אדוני הארץ... וכדרך שאמרו על פסוק 'ו[[עפרון]] יושב' דאותו היום נתמנה ארכיסטריקטס, שזה נקרא ישיבה כשהוא אדון ויושב בראש... ועל כרחך דההיא אישיבה דוקא כדרך ישיבת הארץ בשלוה ובממשלה דזה נקרא ישיבה, והיינו בזמן שבית המקדש קיים, ומשחרב בית המקדש אף על פי שלא גלו [כולם] ממנה גם היושבים בה אין נקראין יושבי הארץ ואין להם ישיבה בה, ואחר שהם עבדים עליה למלכי העמים המושלים שם כמונו בחוץ לארץ אין זה נקרא ישוב שיושבים בה בישיבה, רק גרות בעלמא ולא מקיים וישבתם".</ref> {{מקור|(}}[[רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן]] {{מקור|זצ"ל,}} [[הגדול ממינסק]]<ref>המבאר בכך את [[שלושת השבועות]] {{מקור|בבלי:כתובות קיא א$כתובות קיא.|כן}}.</ref>{{מקור|, - סיני ו עמ' ריג-ריד}}<ref>מובא ע"י [[הרב יעקב אריאל]] שליט"א {{מקור|שו"ת באהלה של תורה ח"א סי' ד ענף ב, עמ' 77|כן}}{{מקור|, וציין ג"כ לספר 'ארץ ישראל בספרות התשובות', מאת}} [[הרב ישראל שצפינסקי]]{{מקור|, כרך ג עמ' ס}}.</ref>{{מקור|; וכ"כ הרב יהודה הרצל הענקין שליט"א בשו"ת בנים בנים ח"ב סי' מ"ב, עמ' קסח-קע)}}.
supress
6,441

עריכות

תפריט ניווט