יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

== חיובה ==

:"שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה ל[[אבות|אבותינו]] ל[[אברהם]] ל[[יצחק]] ול[[יעקב]], ולא נעזבה ביד [[אומות העולם|זולתינו מן האומות]] או לשממה...<ref>וכאן מאריך הרמב"ן ג"כ במקורות המצוה בתורה {{מקור|(ר' לעיל בכותרת: "מקורה")}}, וכן בעניין גדריה {{מקור|(נוהגת בזה"ז, מצות כיבוש, מעלת המצוה, ועוד) - ר' להלן}}.</ref> היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן [[גלות]] כידוע בתלמוד במקומות הרבה..."

וכן הסכימו כמה [[ראשונים]] שיש למנות את מצות ירושת הארץ ויישובה<ref>רובם נמנו בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' נז ד"ה נודע שהרמב"ן</ref> והם: [[רבנו שלמה בן גבירול]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=5 באזהרותיו]{{מקור|, מ"ע רכו)}}, וכן [[הרשב"ץ]]<ref>וע"ע ב[[תשב"ץ]] {{מקור|(ח"ג סי' רפח)}}.</ref> בספרו זוהר הרקיע<ref>במהדו' וילנא הספר נקרא "זהר הרקיע" (בלי ו'), ואילו במהדו' לעמבערג הוא נקרא "ז'''ו'''הר הרקיע".</ref> {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=63אות עו, מהדו' וילנא תרל"ט - דף לב.]{{מקור|, ומהדו' לעמבערג 1858}}<ref>כך מצויין השער במהדורה זו, מבלי לציים את ה[[תאריך עברי|תאריך העברי]] {{מקור|(שנת תרי"ח/תרי"ט)}}, וחבל.</ref> {{מקור|- עמ' מא)}} העתיק דברי הרמב"ן<ref>וכתב בנו, [[הרשב"ש]] {{מקור|שו"ת הרשב"ש, סימן א, מהד' מכון ירושלים תשנ"ח - עמ' ב, ד"ה וצריך לעיין, סימן ב, עמ' ו (במהדו' הנ"ל), ד"ה אין ספק, סי' ג, עמ' ח (במהדו' הנ"ל), ד"ה והעליה לא"י; מהדו' מכון ירושלים תשנ"ח עמ' |כן}} שהרשב"ץ בזוהר הרקיע הסכים לרמב"ן.</ref>, ואף [[רבי אלעזר אזקרי]]<ref>יש המאייתים את שמו: [[רבי אלעזר אזכרי]].</ref> ב[[ספר חרדים]] {{מקור|(}}[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בארץ ישראל]]<ref>'''פרק א (- מצוות התלויות בארץ ישראל ואפשר לקיימן בזמן הזה) מצוה טו.'''  מהדו' בארדיאב תרפ"ה דף פז {{מקור|(עמ' 173-174)}} (וכן עמ' 182-183). מהדו' ירושלים תשי"ח עמ' קפז (וכן עמ' קצה-קצו); מהדו' ירושלים תש"נ, פרק נט, עמ' רח-רי{{מקור|. וע"ע שם בהקדמה (עמ' ד) שאין להביא ראיה מדברי בעל ספר חרדים שמצות יישוב הארץ היא מהתורה}}.</ref>{{מקור|)}} מנה את מצות יישוב הארץ, ועוד<ref>וכ"מ בשו"ת מבי"ט {{מקור|ח"א סי' קלט|כן}} שכתב: "כל מצוה ואפילו מצות עשה לחודא... דוחה [[כיבוד אב ואם|כיבוד]] {{מקור|[אב ואם]}} כ"ש מצות ישיבת ארץ ישראל שהיא חמורה".</ref>.

ה[[חזון איש]] באגרותיו<ref>ועי' לעיל בהערה מחזו"א שביעית סי' כד אות א.</ref> {{מקור|(קובץ אגרות חזו"א, ח"א סי' קעה)}} כותב:

:"ומצות {{מקור|[יישוב]}} ארץ ישראל הוכרעה ע"י '''הרמב"ם''' והרמב"ן ושאר פוסקים<ref>ור' בסגנון הרצי"ה קוק זצוק"ל {{מקור|(לנתיבות ישראל ח"א עמ קפא)}}: "בדעות ה[[פוסקים]] המובהקים בישראל אין שום חולק ומערער על דבריו אלו {{מקור|[- בענין מצות כיבוש הארץ ויישובה]}} של הרמב"ן".</ref>, וידוע עד כמה שאף [[החפץ חיים]] זצ"ל לעלות".

=== שיטת [[רבנו חיים כהן]] ===

:ביאור שיטת הר"ח בענין ישוב א"י בזה"ז  

:ודברי רבינו חיים הכהן כיון שבאו לידן אימא בהו מילתא דנלפענ"ד לחדש בכוונת רבינו חיים לפמ"ש הרמב"ן דמצות ישוב א"י מצוה בפני עצמה וכל המתיישב בה מקיים מצוה זו וגדולה מצוה שע"י יתחייב לקיים גם שאר מצות התלויות בארץ ולפ"ז נלפענ"ד לחדש דס"ל לרבינו חיים ז"ל דמצוה זו של ישוב ארץ ישראל קשורה בקיום שאר המצות כלומר דהגם דישנם מצות התלויות בארץ שאפשר לקיימם גם היום מ"מ כיון דלאו כל המצות אפשר לקיימם וישנם מצות שא"א לקיימם ממילא ליכא כלל מצות ישוב ארץ ישראל דאותה מצוה לא הוי בכלל מצוה אלא כשאפשר לקיים כל המצות התלויות בה וכל שא"א לקיים כל המצות אלא מקצתן יהי' מאיזה טעם שיהי' אז ליכא חיוב לדור שם והדר שם אינו מקיים מצות ישוב א"י הגם שישנם כמה מצות התלויות שמקיים וודאי יש לו שכר על קיום הני מצות מ"מ לענין מצות ישוב ליכא רק באופן שאפשר לקיים כל המצות התלויות בארץ שהוא כעין תנאי במצות ישוב הארץ דליכא מצוה אלא באפשר לקיים כל המצות דע"מ כן הכניסנו הקב"ה לא"י ולכן בזה"ז שא"א לקיים ליכא מצות ישוב א"י דהו"ל כחסר בתנאי המצוה ולכן ס"ל לר"ח הכהן שפטור, ובאמת כי רבינו חיים לא כתב פטור אלא דליכא מצוה כלומר דאינו מצוה כלל לדור שם דהמצוה תלוי בתנאי הנ"ל.

== מעלתה של מצוות יישוב הארץ<ref>כאן הובאו רק המעלות של '''מצוות''' ישיבת ארץ ישראל, אך שאר מעלותיה של הארץ מקומן בערך [[ארץ ישראל]].</ref> ==