יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 8,430 בתים ,  16 באפריל 2010
מ
שורה 131: שורה 131:
=== שקולה כנגד כל מצוות שבתורה ===
=== שקולה כנגד כל מצוות שבתורה ===
כתב הרמב"ן בספר המצוות שם:
כתב הרמב"ן בספר המצוות שם:
:ולשון ספרי (ראה יב כט) מעשה ברבי יהודה בן בתירה ור' מתיה בן חרש ור' חנניה בן אחי ר' יהושע ור' נתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה.
:ולשון ספרי<ref>דברי הספרי הובאו בקצרה לעיל בכותרת: "[[מצוות יישוב הארץ#מקורה|מקורה".
1.  רמב"ן ויקרא פרק יח פסוק כה ד"ה והנה הכתוב
מהרה ושמתם את דברי אלה וגו', אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות, ופירשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ, כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה'. ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ), וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות (דברים יא לא לב), ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה, וכך הוא בתוספתא דע"ז (פ"ה ה"ב). וזו היא מחשבת הרשעים (סנהדרין קה א) שהיו אומרים ליחזקאל, רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו יש עליו כלום, שנאמר (יחזקאל כ לב) והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות


2.  תורה תמימה דברים פרק יב פסוק כט
'''דברי הספרי''' הובאו במקומות רבים, ובהם: [[אורחות חיים]] {{מקור|(בסופו)}}, [[כפתור ופרח]] {{מקור|(פרק י)}}, שו"ת [[חתם סופר]] {{מקור|קובץ תשובות, הוצאת מכון חתם סופר ירושלים תשל"ג, סימן מו, עמ' נד, ד"ה ועוד אני אומר)}}, שו"ת [[עונג יום טוב (ספר)|עונג יו"ט]] {{מקור|(הקדמה אות כה)}}, [[תורה תמימה]] {{מקור|(דברים יב, יט, - הובא לעיל שם)}}, [[שפת אמת]] {{מקור|במדבר, פרשת שלח, שנה תרמ"ז, ד"ה במדרש אין)}} ועוד.</ref> מעשה ברבי יהודה בן בתירה ור' מתיה בן חרש ור' חנניה בן אחי ר' יהושע ור' נתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה.
(כט) וישבת בארצם - מכאן אמרו, שקולה מצות ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצות שבתורהקיד) [ספרי]:


3.  דרשה לראש השנה לרמב"ן ד"ה וזהו מאמרם
בביאור הדברים - עי' רמב"ן ויקרא פרק יח פסוק כה ובדרשתו לראש השנה לרמב"ן ד"ה וזהו מאמרם
כתפילין ומזוזה שנאמר וקשרתם וכתבתם, וכן כתב רש"י בפי' החומש אף לאחר שתגלו היו מצויינין במצות הניחו תפילין ועשו מזוזה, ופירשו בהן כדי שלא יהו עליכם חדשים כשתחזרו לארץ, כי עיקר המצות ליושבים בארץ ה', ולפיכך אמרו בספרי וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות, וכך היא שנויה בתוספתא דע"ז.


4.  אורחות חיים טעם לחביבות האבות לקבורת ארץ ישראל אות א ד"ה גדולי החכמים
בנחלת י"י לאמר לך עבוד אלהים אחרים. ובפורענות הוא אומר ואל אדמת ישראל לא יבא (יחזקאל כ' ל"ח). וכשם שאסור לצאת מן הארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות שנ' בבלה יובאו (ירמיה כ"ז כ"ב) וגו' וירשת וישבת ושמרת לעשות אמרו במדרש ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות ע"כ.


5.  ספר כפתור ופרח פרק י [מעלת ארץ ישראל]
ספר כפתור ופרח פרק י [על חבוט הקבר]
מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו מהלכין לנציבין אצל רבי יהודה בן בתירא ללמוד תורה הימנו. כיון שהגיעו לנציבין זכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם, וזלגו עיניהם דמעות, וקרעו את בגדיהם, וקראו את המקרא הזה, וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות. אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה, חזרו ובאו להם לארץ ישראל. בספר יחזקאל (פרק כז, כג) חרן וכנה ועדן ת"י חרון ונציבין. וחרן אין ספק שהוא עבר הנהר. האמנם מותר לצאת ממנה ללמוד תורה ולישא אשה ולהציל מהגוים, וכדאיתא מסכת עבודה זרה פרק קמא (יג, א) ויחזור. וכן
 
6.  ספר כפתור ופרח פרק י [מעלת ארץ ישראל]
אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו מהלכין לנציבין אצל רבי יהודה בן בתירא ללמוד תורה הימנו. כיון שהגיעו לנציבין זכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם, וזלגו עיניהם דמעות, וקרעו את בגדיהם, וקראו את המקרא הזה, וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות. אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה, חזרו ובאו להם לארץ ישראל. בספר יחזקאל (פרק כז, כג) חרן וכנה ועדן ת"י חרון ונציבין. וחרן אין ספק שהוא עבר הנהר. האמנם מותר לצאת ממנה ללמוד תורה ולישא אשה ולהציל מהגוים, וכדאיתא מסכת עבודה זרה פרק קמא (יג, א) ויחזור. וכן יוצא
 
7.  ספר כפתור ופרח פרק י [על חבוט הקבר]
תוספתא מסכת עבודה זרה פרק ה' (הלכה ב) ישב אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים, ולא בחוצה לארץ אפילו בעיר שכולה ישראל, מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה. והקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. הוי אומר (בראשית כח, כא) ושבתי בשלום אל בית אבי שאין ת"ל והיה יי לי לאלדים, ואומר (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלדים, כל שאתם בארץ כנען הריני לכם לאלוה, אין אתם בארץ כנען כביכול איני לכם לאלוה. וכן בדוד אומר (שמואל א, כו, יט) כי גרשוני, וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד ע"ז הוא, אלא  
תוספתא מסכת עבודה זרה פרק ה' (הלכה ב) ישב אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים, ולא בחוצה לארץ אפילו בעיר שכולה ישראל, מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה. והקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. הוי אומר (בראשית כח, כא) ושבתי בשלום אל בית אבי שאין ת"ל והיה יי לי לאלדים, ואומר (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלדים, כל שאתם בארץ כנען הריני לכם לאלוה, אין אתם בארץ כנען כביכול איני לכם לאלוה. וכן בדוד אומר (שמואל א, כו, יט) כי גרשוני, וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד ע"ז הוא, אלא  


8.  ספר כפתור ופרח פרק י [על חבוט הקבר]
ספר כפתור ופרח פרק י [על חבוט הקבר]
תוספתא מסכת עבודה זרה פרק ה' (הלכה ב) ישב אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים, ולא בחוצה לארץ אפילו בעיר שכולה ישראל, מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה. והקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. הוי אומר (בראשית כח, כא) ושבתי בשלום אל בית אבי שאין ת"ל והיה יי לי לאלדים, ואומר (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלדים, כל שאתם בארץ כנען הריני לכם לאלוה, אין אתם בארץ כנען כביכול איני לכם לאלוה. וכן בדוד אומר (שמואל א, כו, יט) כי גרשוני, וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד ע"ז הוא, אלא  
תוספתא מסכת עבודה זרה פרק ה' (הלכה ב) ישב אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים, ולא בחוצה לארץ אפילו בעיר שכולה ישראל, מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה. והקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח. הוי אומר (בראשית כח, כא) ושבתי בשלום אל בית אבי שאין ת"ל והיה יי לי לאלדים, ואומר (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלדים, כל שאתם בארץ כנען הריני לכם לאלוה, אין אתם בארץ כנען כביכול איני לכם לאלוה. וכן בדוד אומר (שמואל א, כו, יט) כי גרשוני, וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד ע"ז הוא, אלא
 
9.  השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין ד"ה מצוה רביעית
ולשון ספרי (ראה יב כט) מעשה ברבי יהודה בן בתירה ור' מתיה בן חרש ור' חנניה בן אחי ר' יהושע ור' נתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה:
 
10.  תורת המנחה פרשת ראה / דרשה סט עמוד 618 ד"ה ובכאן רמז
כל המצות. וכן אמרו רז"ל (ספרי ראה) מעשה בר' אליעזר בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר שהיו מהלכין לנציבין ללמוד תורה אצל ר' יהודה בן בתירא כיון שהגיעו לנציבין זכרו את הארץ וזלגו עיניהם דמעות קרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות, אמרו שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל.
 
11.  תורת המנחה פרשת ראה / דרשה סט עמוד 618 ד"ה וזהו שאמרו
וזהו שאמרו ששקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצות, ובלבד שלא יעשה בה עבירה, אבל אם עשה בה עבירה הוא נענש יותר בארץ מבחוצה לארץ, ועל כן צוה הקב"ה לסלק כל מכשול ומוקש ומתעה ומסית ומדיח מהארץ, ורוב האזהרות שבזאת הפרשה הם להרוג ולאבד ולשרש ולבער כל עובדי ע"ז מן הארץ הה"ד (דברים יב ב) אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים וכו'. ודרוש בזה הדרך כי יכרית ה' אלקיך את הגוים וגו' השמר לך פן תנקש אחריהם וגו'.
 
12.  שפת אמת במדבר פרשת שלח שנה תרמז ד"ה במדרש אין
מקום דבאורייתא ברא עלמא וכתיב כולם בחכמה עשית כו' גדולים מעשי ה' דרושים כו'. אכן לא כל אדם מוכן למצוא אותיות התורה הגנוזין בעשי' רק בנ"י מוכנים לכך וגם בארץ ישראל שהוא מוכן לכך כדכתי' ה' אלקיך דורש אותה תמיד וכ' דורש אין לה מכלל דבעי דרישה כו'. ואיתא בספרי שקול ישיבת ארץ ישראל ככל המצות ע"ש בפ' ראה. וע"ז כתיב כח מעשיו הגיד כו' והוא פי' תורה שבע"פ שע"י כחן של ישראל בפה מתגלה להם אותיות התורה הגנוזין כו'. וזה פי' נר מצוה. כי תורה אור הוא גוף התורה שהוא אלקיות ממש כמ"ש אורייתא וקוב"ה כולהו חד. ונר מצוה הוא
 
13.  שו"ת חתם סופר קובץ תשובות סימן מו ד"ה ועוד אני
מעולם או המתישבים שם בעשרה והענו שם, אז מחוייבים להקדים פרנסתם לעניי מדינה אחרת, אבל עניים הנוסעים מחו"ל להתישב שם ויודעים שאין להם כדי חיותם רק סומכים על הצדקות המובאים לשם ממקומות אחרים, אין אנחנו מחוייבים להקדימם לעניי חו"ל, כי אף על פי שישיבת ארץ ישראל מצוה ושקולה כנגד כל המצות % ספרי ראה י"ב כ"ט %, מ"מ הגע עצמך אם % לפנינו % עניי מחוסרי לחם וכסות, ועני א' רוצה לזכות במצוה אפילו תפילין וציצית ולולב וכדומה, פשוט שהחסירי לחם קודם למצותו של זה, והכי נמי עניי חו"ל הצריכים פרנסה למה נקדים את זה
 
14.  שו"ת עונג יום טוב הקדמה ד"ה (כה) ומה
כאשר אינם יודעים את משפט אלהי הארץ. והנה הכותיים לא היו ענושים בארצם בעבדם את אלהיהם לשלח בהם את האריות ובבואם בארץ השם ועשו שם כמעשיהם הראשונים שלח בהם את האריות הממיתים אותם וכו' ולפיכך אמרו בספרי וירשתה וישבתה בה ושמרת לעשות ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה וכך הוא בתוספתא דע"ז. וזו היא מחשבת הרשעים שהיו אומרים ליחזקאל רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו יש עליו כלום שנאמר והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן. וזו היא מצות יעקב אבינו


== מצות ה[[ציבור]] והיחיד ==
== מצות ה[[ציבור]] והיחיד ==
6,420

עריכות

תפריט ניווט