15,330
עריכות
פילוסופיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
גם בקרב אנשי הכנסייה הנוצרית היה עיסוק מסויים בפילוסופיה וכך אנו מוצאים השפעות של ספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים" בכתבים של ראשי הנצרות. כמו כן ספרו של רבי שלמה אבן גבירול "מקור חיים", העוסק בעיקר בפילוסופיה טהורה ופחות בקשר שלה ליהדות, נשמר בעולם בזכות תרגומו הלטיני שהיה בשימוש אצל הנזירים הנוצרים. | גם בקרב אנשי הכנסייה הנוצרית היה עיסוק מסויים בפילוסופיה וכך אנו מוצאים השפעות של ספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים" בכתבים של ראשי הנצרות. כמו כן ספרו של רבי שלמה אבן גבירול "מקור חיים", העוסק בעיקר בפילוסופיה טהורה ופחות בקשר שלה ליהדות, נשמר בעולם בזכות תרגומו הלטיני שהיה בשימוש אצל הנזירים הנוצרים. | ||
כחלק מתהליך הרנסנס היתה התעוררות גם של הפילוסופיה וקמו פילוסופים רבים בעולם. המפורסמים שבהם הם למשל: קנט, ניטשה וקרל מרקס. | כחלק מתהליך הרנסנס היתה התעוררות גם של הפילוסופיה וקמו פילוסופים רבים בעולם. המפורסמים שבהם הם למשל: עמנואל קנט, פרידריך ניטשה וקרל מרקס. | ||
==שיטת הרמב"ם== | ==שיטת הרמב"ם== | ||
ה[[רמב"ם]], אחד מגדולי ה[[הלכה]], עסק ועודד לעסוק בפילוסופיה. כבר בנערותו הוא כתב ספר פילוסופי-לוגי - שהיה בעצם יותר סיכום ועריכה מתורתו של אריסטו ומעט חידושים משלו - "מלות היגיון". ספרו האמוני המפורסם "[[מורה נבוכים]]" עוסק רבות בפילוסופיה. | |||
===יחסו לפילוסופים שונים=== | ===יחסו לפילוסופים שונים=== | ||
הרמב"ם באיגרתו ל[[רבי שמואל אבן תיבון]] מדריך אותו איזה ספרי פילוסופיה ללמוד. (במהדורתו של הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם זה נמצא בחלק ב בעמודים תקנב-ד) | הרמב"ם באיגרתו ל[[רבי שמואל אבן תיבון]] מדריך אותו איזה ספרי פילוסופיה ללמוד. (במהדורתו של הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם זה נמצא בחלק ב בעמודים תקנב-ד) | ||
| שורה 45: | שורה 43: | ||
יחסו של ה[[רלב"ג]] לפילוסופיה, היה חיובי, בדומה לרמב"ם. הוא כתב ספר "מלחמות ה'" בנושאים פילוסופיים. אמנם היו רבים שתקפו אותו על כך (ראה בתשובות הריב"ש לעיל) וכינו את ספרו מלחמות בה'. | יחסו של ה[[רלב"ג]] לפילוסופיה, היה חיובי, בדומה לרמב"ם. הוא כתב ספר "מלחמות ה'" בנושאים פילוסופיים. אמנם היו רבים שתקפו אותו על כך (ראה בתשובות הריב"ש לעיל) וכינו את ספרו מלחמות בה'. | ||
===הגר"א=== | ===הגר"א=== | ||
לגבי יחס הגר"א לפילוסופיה, ניתן לומר לכאן או לכאן. בביאורו ל[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] (סימן קעט סעיף קטן י"ג) הוא כתב על הרמב"ם כי "הפילוסופיא הטתו ברוב ליקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי לעקור אותן מפשוטן", אולם [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] מביא שביאור זה נכתב על ידי תלמיד שטעה בדעת רבו, ואין דעת הגר"א כך. | לגבי יחס הגר"א לפילוסופיה, ניתן לומר לכאן או לכאן. בביאורו ל[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] (סימן קעט סעיף קטן י"ג) הוא כתב על הרמב"ם כי "הפילוסופיא הטתו ברוב ליקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי לעקור אותן מפשוטן", אולם [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] מביא [[אחרונים]] שביאור זה נכתב על ידי תלמיד שטעה בדעת רבו, ואין דעת הגר"א כך. | ||
===רבי נחמן מברסלב=== | ===רבי נחמן מברסלב=== | ||
ידוע ש[[רבי נחמן מברסלב]] התנגד מכל וכל ללימוד הפילוסופיה בכלל ומורה נבוכים בפרט. הוא אמר כי יש להתרחק מחקירות(חיי מוהר"ן ח"ב), וכי יש להאמין בה' מתוך אמונה תמימה ולא אמנוה שכלית. כמו כן, אמר שמי שלמד מורה נבוכים, הכפירה | ידוע ש[[רבי נחמן מברסלב]] התנגד מכל וכל ללימוד הפילוסופיה בכלל ומורה נבוכים בפרט. הוא אמר כי יש להתרחק מחקירות (חיי מוהר"ן ח"ב), וכי יש להאמין בה' מתוך אמונה תמימה ולא אמנוה שכלית. כמו כן, אמר שמי שלמד מורה נבוכים, הכפירה ניכרת ממצחו (אמנם הוא כתב שישנם צדיקים שלהם כן ראוי ללמוד פילוסופיה בבחינת "דע מה שתשיב", ויש שפירשו את דבריו שבדורנו כן הגיע הזמן הראוי ללמוד פילוסופיה). | ||
===רבנו בחיי בן פקודה=== | ===רבנו בחיי בן פקודה=== | ||
[[רבנו בחיי אבן פקודה]], בעל [[חובת הלבבות]], ראה באור חיובי את לימוד הפילוסופיה, ואף כתב בספרו את "שער היחוד" העוסק בהוכחות פילוסופיות לאמונה. | [[רבנו בחיי אבן פקודה]], בעל [[חובת הלבבות]], ראה באור חיובי את לימוד הפילוסופיה, ואף כתב בספרו את "שער היחוד" העוסק בהוכחות פילוסופיות לאמונה. | ||
===רמב"ן=== | ===רמב"ן=== | ||
===יעב"ץ=== | ===יעב"ץ=== | ||
| שורה 68: | שורה 62: | ||
===ספר הברית=== | ===ספר הברית=== | ||
רבי פנחס אליהו מולינא כותב "שלא כוונה התורה בשום פסוק מן הפסוקים אשר הוכיחו ממנו חיוב העיון הפילוסופי, אשר ילמד לאדם דעת שכל פסוק מאותם פסוקים יורה על הפוך דעתם בו" | רבי פנחס אליהו מולינא כותב "שלא כוונה התורה בשום פסוק מן הפסוקים אשר הוכיחו ממנו חיוב העיון הפילוסופי, אשר ילמד לאדם דעת שכל פסוק מאותם פסוקים יורה על הפוך דעתם בו" | ||
===לב טוב=== | |||
הרב פנחס יהודה ליברמן, בעל פירוש "לב טוב" ו"פתחי לב" על חובות הלבבות, מביא בהקדמת פתחי לב לשער היחוד דעות רבות כנגד לימוד אמונה בצורה שכלית ופילוסופיה, וכתב שלכן אינו מפרש שער זה. | |||
[[קטגוריה: מבט על המציאות]] | [[קטגוריה: מבט על המציאות]] | ||