1,044
עריכות
פרשת פקודי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קטגוריה:פרשות השבוע
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הפרשה העשירית והאחרונה ב[[ספר שמות]] היא '''פרשת פקודי'''. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה: " | הפרשה העשירית והאחרונה ב[[ספר שמות]] היא '''פרשת פקודי'''. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי משֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"{{מקור|תנ"ך:שמות ל"ח כ"א$שמות ל"ח, כ"א}}. ענינה של הפרשה השלמת בניית [[משכן אוהל מועד]] וחנוכתו. | ||
הפסוק הפותח את הפרשה כולל מידע רב, לפי [[רש"י]]: | הפסוק הפותח את הפרשה כולל מידע רב, לפי [[רש"י]]: | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
בתחילת הפרשה מובא מנין מלא של התרומות. אבל אפשר להבחין בדרך הדיווח: | בתחילת הפרשה מובא מנין מלא של התרומות. אבל אפשר להבחין בדרך הדיווח: | ||
* יש אבחנה בין '''ככר'''לבין ה'''שקל''' - רש"י מבאר : " מנה בפרוטרוט כל השקלים שפחותין במנינם משלושת אלפים שאין מגיעין לככר. ככר שווה לשלושת אלפים שקל ולכן מנה גם בככרות וגם בשקלים . | * יש אבחנה בין '''ככר'''לבין ה'''שקל''' - רש"י מבאר : " מנה בפרוטרוט כל השקלים שפחותין במנינם משלושת אלפים שאין מגיעין לככר. ככר שווה לשלושת אלפים שקל ולכן מנה גם בככרות וגם בשקלים . | ||
* אשר ל[[זהב]] - נאמר:"וַיְהִי זְהַב | * אשר ל[[זהב]] - נאמר:"וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ". על הזהל לא ניתן פירוט למה ששימש בניגוד לשאר המתכות היות והיה מפוזר על פני כלים רבים. | ||
* ה[[כסף]] - נאסף לפי [[מחצית השקל]] מכל אחד והמקרא כתב:"עַל- | * ה[[כסף]] - נאסף לפי [[מחצית השקל]] מכל אחד והמקרא כתב:"עַל-הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" והתוצאה: 100 ככרות ו-1,750 שקלים. כאן גם מןצג השימוש שנעשה. | ||
* וה[[נחשת]] - נאמר:" | * וה[[נחשת]] - נאמר:"וּנְחשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת שָׁקֶל". | ||
[[רבי עובדיה ספורנו]] עוסק במשמעות הנתונים: " הֵעִיד עַל קִצְבַת | [[רבי עובדיה ספורנו]] עוסק במשמעות הנתונים: " הֵעִיד עַל קִצְבַת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְהַנְּחשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָה בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהָיָה דָבָר מוּעָט מְאד בְּעֶרֶךְ אֶל הָעשֶׁר '''שֶׁהָיָה בְּבַיִת''' רִאשׁון, כַּמְבאָר בְּסֵפֶר מְלָכִים {{מקור|תנ"ך:מלכים א ו' כ'- ל"ה$מלכים א ו', כ'- ל"ה}} {{מקור|תנ"ך:מלכים א ז כ'-ל"ה$מלכים א ז, כ'-ל"ה}}), וְיותֵר מִמֶּנּוּ הָעשֶׁר שֶׁהָיָה בְּבִנְיַן הורְדוּס. '''וְעִם כָּל זֶה יותֵר הִתְמִיד מַרְאֵה כְּבוד ה' בַּמִּשְׁכָּן שֶׁל משֶׁה מִמַּה שֶּׁהִתְמִיד בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁון, וְלא נִרְאָה כְּלָל בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי'''. וּבָזֶה הורָה שֶׁלּא קִצְבַת הָעשֶׁר וְגדֶל הַבִּנְיָן יִהְיוּ סִבָּה לְהַשְׁרות הַשְּׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל רוצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו וּמַעֲשֵׂיהֶם לְשָׁכְנו בְתוכָם - מסקנה נאה. | ||
==הזהב במשכן== | ==הזהב במשכן== | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
להלן השימושים שנעשה בזהב ב[[משכן אוהל מועד]]: [[ארון העדות]] , [[שלחן הפנים]], ה[[מנורה]], בגדי [[כהן]] ו[[מזבח הקטורת]] . | להלן השימושים שנעשה בזהב ב[[משכן אוהל מועד]]: [[ארון העדות]] , [[שלחן הפנים]], ה[[מנורה]], בגדי [[כהן]] ו[[מזבח הקטורת]] . | ||
ברוב כלי המשכן האחרים אין נזכר בציווי אלא "זהב". כך הוא בעשרות מקומות, ונמנה כמה מהם: זֵרים: לארון, בדים: לארון, טבעות: לארון , קרשים – "ואת הקרשים תצפה זהב" ; וקרסים – "ועשית | ברוב כלי המשכן האחרים אין נזכר בציווי אלא "זהב". כך הוא בעשרות מקומות, ונמנה כמה מהם: זֵרים: לארון, בדים: לארון, טבעות: לארון , קרשים – "ואת הקרשים תצפה זהב" ; וקרסים – "ועשית חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זהב" | ||
==הצורך בכלל ישראל== | ==הצורך בכלל ישראל== | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:פרשות השבוע]] | |||
[[קטגוריה:ספר שמות]] | [[קטגוריה:ספר שמות]] | ||
[[קטגוריה: משכן אוהל מועד]] | [[קטגוריה: משכן אוהל מועד]] | ||