1,044
עריכות
רבי משה בן מימון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון קל
(תיקון קל) |
|||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
כמו כן, היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. (שיטת [[חב"ד]]- [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref> בשם [[הבעל שם טוב]], [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם וב"אגרות קודש" חלק ב' עמ' רמז ועמ' שפו וחלק ג' עמ' רכד-רכה </ref>, וכן שיטת ה"מגדל עוז"<ref>ראה לקמן</ref>). | כמו כן, היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. (שיטת [[חב"ד]]- [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref> בשם [[הבעל שם טוב]], [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם וב"אגרות קודש" חלק ב' עמ' רמז ועמ' שפו וחלק ג' עמ' רכד-רכה </ref>, וכן שיטת ה"מגדל עוז"<ref>ראה לקמן</ref>). | ||
לעומת זאת, ישנם הטוענים כי הרמב"ם כלל | לעומת זאת, ישנם הטוענים כי הרמב"ם כלל לא הכיר את הקבלה ולא ראה את הזוהר, שנתגלה רק מאוחר יותר. בשיטה זו החזיקו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]<ref>[[אורות האמונה]] מהדורת תשנ"ח עמ' 86- 87, וכן ב[[שמונה קבצים]] קובץ ז פסקה פד. </ref>, בנו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]<ref>בתשובה שנתן בעל פה ל[[הרב ירחמיאל וייס|הרב ירחמיאל וייס]], ראש [[ישיבת ירושלים לצעירים]] (מובאת בספר "רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת" מאת [הרב אליעזר מלמד]]. לעומת זאת, בספר "מתוך התורה הגואלת" חלק ד' עמ' רג מובא בשמו שהרמב"ם כן ידע קבלה, אולם כנראה הכוונה שידע דברים מסוימים בחכמת הקבלה על פי חקירותיו השכליות, כפי שאמר לרב וייס.</ref>, [[רבי אברהם יעלין]]<ref>"[[ארך אפיים]]" סי' א' "ויוסף אברהם" ס"ק ב.</ref>, [[רבי יוסף חיים]]- הבן איש חי<ref>שו"ת רב פעלים חלק א' [[אורח חיים]] סימן א.</ref>, [[רבי חיים ויטאל]]<ref>הקדמה ל"שער הגלגולים", שם מסביר שזה היה מפני ששורש נשמתו הוא מפאת הזקן הימנית.</ref>, [[הרב יוסף קאפח]]<ref>שו"ת הריב"ד, ספר המדע סי' ג'</ref>, [[החיד"א]]<ref>"שם הגדולים" ערך הרמב"ם, שו"ת "יוסף אומץ" סימן נ"א.</ref>, רבי משה קוניץ<ref>"בן יוחאי" שער ז' מענה י"ד.</ref>, [[הרב חיים קנייבסקי]]<ref>"קרית מלך" על הרמב"ם, עמ' רפח.</ref>, [[הרב עובדיה יוסף]]<ref>שו"ת "[[יביע אומר]]" חלק יורה דעה סימן כח.</ref> רבי יוסף אירגאס<ref>"שומר אמונים" (הקדמון), ויכוח ראשון אותיות י"ב- י"ג. </ref>, [[הראב"ד]]<ref>"השגות הראב"ד", הלכות יסודי התורה פרק א' הלכה י</ref>, [[רבי חיים חזקיהו מדיני]]<ref>"שדי חמד" כרך ט' קונטרס כללי הפוסקים סימן ה' אות כ"ב.</ref>, [[רבי שלמה הלוי אלקבץ]]<ref>בפירושו ל[[שיר השירים]].</ref>, הרב פנחס זביחי<ref>שו"ת "עטרת פז" חלק א' כרך ג' [[אבן העזר]] סימן יב עמ' רפח בהערהו</ref>, [[רבי יואל טייטלבוים]]<ref>"[[ויואל משה]]" מאמר ב' סימן מח וכן ב"דברי יואל" ל[[פרשת ויקהל]] דף שסא עמוד א.</ref>, רבי מאיר איבן גבאי<ref>"עבודת הקודש" חלק העבודה פרק כ"ג</ref> ועוד. חלקם נתנו כמה תירוצים לגבי אותם המקומות שהרמב"ם כותב דברים שמקורם בזוהר: א. הרמב"ם ראה את כתבי [[הגאונים]], שהם ראו את הזוהר. ב. היו מדרשים ששאבו גם הם מתורתו של [[רבי שמעון בן יוחאי|רשב"י]] כמו הזוהר, ונכתבו בהם עניינים דומים או זהים לעניינים שנכתבו בזוהר, ומדרשים אלו אבדו מאיתנו במהלך השנים, ועליהם הסתמך הרמב"ם. ג. נתגלו לו ברוח הקודש רעיונות קבליים. ד. מתוך עניינים קרובים לדברי הזוהר שמופיעים בגמרא ובמדרשים, שמהם הסיק מסקנות דומות למסקנות הזוהר. ה. הוא הצילח להגיע למסקנות דומות למסקנות הזוהר בעזרת חקירות שכליות ופילוסופיות. | ||
היו שכתבו כי הרמב"ם הכיר את הקבלה בסוף ימיו ([[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>נחלת אבות על [[מסכת אבות]] סוף פרק ג</ref>, [[הרב מרדכי אליהו]]<ref>בעל פה, הובא בשו"ת הריב"ד שהוזכר לעיל</ref>, ספר הדורות<ref>ערך הרמב"ם, בשם ספר "זקן אהרן"</ref>, אחד ממפרשי ה[[רמב"ן]] על התורה<ref>ל[[פרשת בשלח]]. זהותו אינה ידועה, הוא מובא ב"שומר אמונים" שהוזכר לעיל</ref>, וכן המגדל עוז). | היו שכתבו כי הרמב"ם הכיר את הקבלה בסוף ימיו ([[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>נחלת אבות על [[מסכת אבות]] סוף פרק ג</ref>, [[הרב מרדכי אליהו]]<ref>בעל פה, הובא בשו"ת הריב"ד שהוזכר לעיל</ref>, ספר הדורות<ref>ערך הרמב"ם, בשם ספר "זקן אהרן"</ref>, אחד ממפרשי ה[[רמב"ן]] על התורה<ref>ל[[פרשת בשלח]]. זהותו אינה ידועה, הוא מובא ב"שומר אמונים" שהוזכר לעיל</ref>, וכן המגדל עוז). | ||