עריכה אחת
יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקורה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
(←מקורה) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
:"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.''' | :"'''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.''' | ||
:'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''". | :'''וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם'''". | ||
לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור|(בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם)}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצוה]] [[כיבוש|לכבוש]] | לדעת [[הרמב"ן]] {{מקור|(בפירושו לתורה, שם פס' נג, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד')}} בפסוקים אלו מפורש בתורה שיש [[מצוה]] ליישב את הארץ ו[[כיבוש|לכבוש]] אותה, וזהו המקור למצות יישוב ארץ ישראל ש[[חז"ל]] הפליגו בשבחה<ref>ר' להלן.</ref>. | ||
לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור|(בפירושו עה"ת שם)}} ופרשנים נוספים {{מקור|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור|(שלא מנה מצוות יישוב הארץ)}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים | לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור|(בפירושו עה"ת שם)}} ופרשנים נוספים {{מקור|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור|(שלא מנה מצוות יישוב הארץ)}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור|(ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט)}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד|כן}}, ככתוב {{מקור|שמות כג לג$שמות כג, לג|כן}}: "[[לא ישבו בארצך|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות. | ||
וכן ב[[חומש דברים]] {{מקור|דברים א ח$א, ח|כן}}: | וכן ב[[חומש דברים]] {{מקור|דברים א ח$א, ח|כן}}: | ||
:"'''רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע | :"'''רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם'''". | ||
ואף שם לדעת הרמב"ן {{מקור|שם, וכן בפירושו לבמדבר שם, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם|כן}} זהו מקור נוסף למצות ישוב הארץ, אך פרשנים אחרים {{מקור|(רש"י, ספורנו | ואף שם לדעת הרמב"ן {{מקור|שם, וכן בפירושו לבמדבר שם, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם|כן}} זהו מקור נוסף למצות ישוב הארץ, אך פרשנים אחרים {{מקור|(רש"י, ספורנו והמלבי"ם)}} מפרשים את הפסוק בדרך אחרת, שיש כאן בשורה טובה, שלא יצטרכו לכבוש את הארץ במלחמה, אלא יכולים [[ירושה|לירש]] את הארץ כאדם שאביו נפטר, אך עם ישראל הפסיד את הזכות הזאת ב[[חטא המרגלים]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
כש[[משה רבנו]] מתאר את [[חטא המרגלים]] הוא אומר {{מקור|דברים א כא$דברים א, כא|כן}}: | כש[[משה רבנו]] מתאר את [[חטא המרגלים]] הוא אומר {{מקור|דברים א כא$דברים א, כא|כן}}: | ||
:"'''רְאֵה נָתַן | :"'''רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת'''". | ||
הרמב"ן {{מקור|בהוספותיו לספר המצוות שם|כן}} מביא מ[[פסוק]] זה<ref>וכן ממקום נוסף שמשה מתאר את חטא המרגלים {{מקור|דברים ט כג$דברים ט, כג|כן}}.</ref> ראיה לשיטתו שכל הפסוקים הנ"ל הם מצוה לכבוש את הארץ<ref>אולם יתכן שלדעת מפרשים אחרים כוונת הפסוק שזו עצה טובה לכבוש עכשיו את הארץ, כי לא יעמוד איש בפניהם {{מקור|עי' רבנו בחיי וספורנו דברים א, כא|כן}} או שמפרשים אחרים יפרשו שהיא מצוה לשעתה ואינה נוהגת לדורות.</ref>. | הרמב"ן {{מקור|בהוספותיו לספר המצוות שם|כן}} מביא מ[[פסוק]] זה<ref>וכן ממקום נוסף שמשה מתאר את חטא המרגלים {{מקור|דברים ט כג$דברים ט, כג|כן}}.</ref> ראיה לשיטתו שכל הפסוקים הנ"ל הם מצוה לכבוש את הארץ<ref>אולם יתכן שלדעת מפרשים אחרים כוונת הפסוק שזו עצה טובה לכבוש עכשיו את הארץ, כי לא יעמוד איש בפניהם {{מקור|עי' רבנו בחיי וספורנו דברים א, כא|כן}} או שמפרשים אחרים יפרשו שהיא מצוה לשעתה ואינה נוהגת לדורות.</ref>. | ||