רבי משה בן מימון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  5 באפריל 2011
שורה 61: שורה 61:
ישנן כמה שיטות בהסבר יחסו של הרמב"ם ל[[קבלה]] ולספר ה[[זוהר]].
ישנן כמה שיטות בהסבר יחסו של הרמב"ם ל[[קבלה]] ולספר ה[[זוהר]].


יש הטוענים שהרמב"ם ידע והכיר את הקבלה והזוהר, ואף בכמה מקומות הראו שהמקור לדבריו הוא מהזוהר, ובכך הוכיחו את טענתם שהרמב"ם למד את הקבלה, למשל: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור|דעות ב' ז'|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר {{דרוש מקור}}, ובגמרא נאמר רק "הקןרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור|שבת קה ע"ב|כן}}.  בשיטה זו הלכו [[מהר"ם אלשקר]]<ref>"[[שו"ת]] מהר"ם אלשקר" סי' קיז.</ref>, [[רבי מאיר שפירא]] מלובלין (בעל הדף היומי)<ref>שו"ת "אור המאיר" חלק א' סי' לא</ref>, [[רבי חיים פלאג'י]]<ref>"חיים ומלך" על הרמב"ם, הלכות דעות פרק ד הלכה ג' ובספרו "חיים ומזון" על זוהר חדש חלק א' דף רעו עמוד א.</ref> ובנו רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י<ref>בספרו "אבות הראש" על מסכת [[אבות דרבי נתן]], ובספרו "יפה תלמוד" על [[מסכת שבת]] דף קה עמוד ב'.</ref>, [[רבי צדוק הכהן מלובלין]]<ref>[[פרי צדיק]] ל[[פרשת וישב]], </ref> [[הרב חיים דוד הלוי]]<ref>שו"ת "עשה לך רב" חלק ה' סימן י"ז ועוד.</ref>, [[רבי יצחק אייזיק סאפרין]]- ה[[אדמו"ר]] מקומרנא<ref>"נתיב התורה" שביל א', "זוהר חי" פרשת וארא אות כ"ד, בספרו "היכל הברכה" ובהערה בכתב ידו של בספר [[שם הגדולים]] לחיד"א.</ref>, נכדו רבי משה טויב מקאלוב<ref>קובץ "עץ חיים" (באבוב) חלק ו'.</ref>, רבי חנוך העניך טייטלבוים מסאסוב<ref>שו"ת "מפענח נעלמים" סימן ה'</ref>, [[רבי גרשון חנוך ליינר]] מראדזין<ref>"ההקדמה והפתיחה" ("ההקדמה לעין יעקב").</ref>, [[הרב עובדיה הדאיה]]<ref>שו"ת "ישכיל עבדי" חלק ז יורה דעה סימן לג סעיף ב</ref>, [[הרב ראובן מרגליות]]<ref>בכתב העת "סיני", בכותרת "הרמב"ם והזוהר"</ref>, הרב בן ציון ישראלי (מחנך בכפר חב"ד)<ref>חוברת "אהבת המלך" עמ' 31.</ref>, רבי אלעזר הורוויץ<ref>שו"ת "יד אלעזר" סי' לב.</ref> ועוד.  
יש הטוענים שהרמב"ם ידע והכיר את הקבלה והזוהר, ואף בכמה מקומות הראו שהמקור לדבריו הוא מהזוהר, ובכך הוכיחו את טענתם שהרמב"ם למד את הקבלה, למשל: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור|דעות ב' ז'|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר {{דרוש מקור}}, ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור|שבת קה ע"ב|כן}}.  בשיטה זו הלכו [[מהר"ם אלשקר]]<ref>"[[שו"ת]] מהר"ם אלשקר" סי' קיז.</ref>, [[רבי מאיר שפירא]] מלובלין (בעל הדף היומי)<ref>שו"ת "אור המאיר" חלק א' סי' לא</ref>, [[רבי חיים פלאג'י]]<ref>"חיים ומלך" על הרמב"ם, הלכות דעות פרק ד הלכה ג' ובספרו "חיים ומזון" על זוהר חדש חלק א' דף רעו עמוד א.</ref> ובנו רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י<ref>בספרו "אבות הראש" על מסכת [[אבות דרבי נתן]], ובספרו "יפה תלמוד" על [[מסכת שבת]] דף קה עמוד ב'.</ref>, [[רבי צדוק הכהן מלובלין]]<ref>[[פרי צדיק]] ל[[פרשת וישב]], </ref> [[הרב חיים דוד הלוי]]<ref>שו"ת "עשה לך רב" חלק ה' סימן י"ז ועוד.</ref>, [[רבי יצחק אייזיק סאפרין]]- ה[[אדמו"ר]] מקומרנא<ref>"נתיב התורה" שביל א', "זוהר חי" פרשת וארא אות כ"ד, בספרו "היכל הברכה" ובהערה בכתב ידו של בספר [[שם הגדולים]] לחיד"א.</ref>, נכדו רבי משה טויב מקאלוב<ref>קובץ "עץ חיים" (באבוב) חלק ו'.</ref>, רבי חנוך העניך טייטלבוים מסאסוב<ref>שו"ת "מפענח נעלמים" סימן ה'</ref>, [[רבי גרשון חנוך ליינר]] מראדזין<ref>"ההקדמה והפתיחה" ("ההקדמה לעין יעקב").</ref>, [[הרב עובדיה הדאיה]]<ref>שו"ת "ישכיל עבדי" חלק ז יורה דעה סימן לג סעיף ב</ref>, [[הרב ראובן מרגליות]]<ref>בכתב העת "סיני", בכותרת "הרמב"ם והזוהר"</ref>, הרב בן ציון ישראלי (מחנך בכפר חב"ד)<ref>חוברת "אהבת המלך" עמ' 31.</ref>, רבי אלעזר הורוויץ<ref>שו"ת "יד אלעזר" סי' לב.</ref> ועוד.  
כמו כן, היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. (שיטת [[חב"ד]]- [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref> בשם [[הבעל שם טוב]], [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם וב"אגרות קודש" חלק ב' עמ' רמז ועמ' שפו וחלק ג' עמ' רכד-רכה </ref>, וכן שיטת ה"מגדל עוז"<ref>ראה לקמן</ref>).  
כמו כן, היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. (שיטת [[חב"ד]]- [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref> בשם [[הבעל שם טוב]], [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם וב"אגרות קודש" חלק ב' עמ' רמז ועמ' שפו וחלק ג' עמ' רכד-רכה </ref>, וכן שיטת ה"מגדל עוז"<ref>ראה לקמן</ref>).  


15,330

עריכות

תפריט ניווט