17,689
עריכות
פסיק רישא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (סידור קטן של הפסקה הראשונה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פסיק רישא''' הוא עיקרון הלכתי (בדיני כל התורה, ובעיקר | '''פסיק רישא''' הוא עיקרון הלכתי (בדיני כל התורה, ובעיקר בדיני שבת) שאומר כי '''פעולת היתר שוודאי שהיא תגרום לפעולת איסור - אסור לעשותה, אע"פ שהאדם אינו מתכוון לאיסור.''' (ואפילו לרבי שמעון שמתיר בשאר דבר שאינו מתכוון)'''.'''{{הערה|הסוגיות ב{{מקור|שבת עה, א}}, {{מקור|שבת קג, א$קג, א}}, {{מקור|שבת קלג, א$קלג, א}}, {{מקור|כתובות ו, א}} ועוד.}} | ||
יש לציין כי קיים הבדל בין דבר שאינו מתכוון לעשותו והוא "פסיק רישא", לבין [[דבר שאינו מתכוון]] לעשותו ואינו "פסיק רישא". | יש לציין כי קיים הבדל בין דבר שאינו מתכוון לעשותו והוא "פסיק רישא", לבין [[דבר שאינו מתכוון]] לעשותו ואינו "פסיק רישא". | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''פסיק רישא דלא ניחא ליה''', דהיינו שהפעולה האסורה מזיקה לאדם, ובוודאי שאינו רוצה בה, כגון שתולש עשבים ואינו מתכוון ליפות את הקרקע, והיא קרקע של חבירו, כך שלא נח לו שהיא תתיפה - לערוך מותר ולתוס' אסור {{מקור|(תוס' שבת קג. ד"ה לא)}}. וגם לתוס' איסורו רק מדרבנן. ובשאר התורה (חוץ משבת) הוא אסור לכו"ע מדאורייתא {{מקור|(משנה ברורה שכ-נג)}}<ref>בסברת המחלוקת בפסיק רישא דלא ניחא ליה דנו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה נפק"מ אות א.</ref>. | '''פסיק רישא דלא ניחא ליה''', דהיינו שהפעולה האסורה מזיקה לאדם, ובוודאי שאינו רוצה בה, כגון שתולש עשבים ואינו מתכוון ליפות את הקרקע, והיא קרקע של חבירו, כך שלא נח לו שהיא תתיפה - לערוך מותר ולתוס' אסור {{מקור|(תוס' שבת קג. ד"ה לא)}}. וגם לתוס' איסורו רק מדרבנן. ובשאר התורה (חוץ משבת) הוא אסור לכו"ע מדאורייתא {{מקור|(משנה ברורה שכ-נג)}}<ref>בסברת המחלוקת בפסיק רישא דלא ניחא ליה דנו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה נפק"מ אות א.</ref>. | ||
מחלוקת התוס' והערוך היא בפסיק רישא דלא ניחא ליה בדין דאורייתא. אם הפסיק רישא הוא בדין דרבנן נחלקו השו"ע והרמ"א אם מותר. לדעת השו"ע מותר (סימן שי"ד, סעיף א') ולדעת הרמ"א אסור. בפסיק רישא דלא ניחא ליה בתרי דרבנן שהינם מגוף המלאכה ולא דרבנן מכח "כללי המלאכות" מודה הרמ"א שמותר (סימן שט"ז סעיף ג' וראה סימן ש"מ סעיף ג'). | |||
'''פסיק רישא דלא איכפת ליה''', לפי רש"י בשבת עה. יש הבדל בין פסיק רישא שלא איכפת לו לבין פסיק רישא שלא נח לו. כשלא אכפת לו - מחייב ר"ש וכשלא נח לו - פוטר. אך תוס' שם חולק על רש"י וסובר שאין חילוק ובשניהם פוטר ר"ש. אמנם, רש"י בשבת קג. ד"ה "בארעא דחבריה" פירש כתוס'. הביאור הלכה בסימן ש"כ סעיף י"ח ד"ה "דלא ניחא ליה" הגדיר פסיק רישא דלא ניחא ליה - שאינו נהנה, כלומר שלא אכפת לו. אמנם, בסימן שט"ז סעיף ג' בד"ה "ויש מקילין" היקל יותר בפסיק רישא דלא ניחא ליה מאשר בלא אכפת ליה. | |||
'''ספק פסיק רישא''', דהיינו שאנו מסתפקים האם פעולת ההיתר תגרום בוודאי לפעולת האיסור או לא, כגון סגירת תיבה שספק האם יש בה זבובים - אם יש בה זבובים הרי זה פסיק רישא שיצודו, ואם אין בה - מותר. ונחלקו בזה האחרונים והפוסקים: הט"ז {{מקור|(שטז-ג, והביאור הלכה שם (ד"ה ולכן) הוכיח כדבריו)}} פסק שמותר, כשאר דבר שאינו מתכוון, אך הרבה אחרונים {{מקור|(שערי יושר ג-כה באמצע ד"ה ובעיקר, וכן בשיעוריו לכתובות ד הוכיח כך מרש"י ותוס', קובץ שיעורים ח"ב כג-ג והרעק"א שהובא בקובץ שיעורים שם, חלקת יואב ח"א או"ח ח ד"ה אבל)}} כתבו שהוא ספיקא דאורייתא - משום ספק פסיק רישא, ואסור. | '''ספק פסיק רישא''', דהיינו שאנו מסתפקים האם פעולת ההיתר תגרום בוודאי לפעולת האיסור או לא, כגון סגירת תיבה שספק האם יש בה זבובים - אם יש בה זבובים הרי זה פסיק רישא שיצודו, ואם אין בה - מותר. ונחלקו בזה האחרונים והפוסקים: הט"ז {{מקור|(שטז-ג, והביאור הלכה שם (ד"ה ולכן) הוכיח כדבריו)}} פסק שמותר, כשאר דבר שאינו מתכוון, אך הרבה אחרונים {{מקור|(שערי יושר ג-כה באמצע ד"ה ובעיקר, וכן בשיעוריו לכתובות ד הוכיח כך מרש"י ותוס', קובץ שיעורים ח"ב כג-ג והרעק"א שהובא בקובץ שיעורים שם, חלקת יואב ח"א או"ח ח ד"ה אבל)}} כתבו שהוא ספיקא דאורייתא - משום ספק פסיק רישא, ואסור. | ||