פסיק רישא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 57 בתים ,  28 במאי 2011
מ
סידור קטן של הפסקה הראשונה
מ (סידור קטן של הפסקה הראשונה)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
'''פסיק רישא''' הוא עיקרון הלכתי (בדיני כל התורה, ובעיקר בשיני שבת) שאומר כי '''פעולת היתר שוודאי שהיא תגרום לפעולת איסור - אסור לעשותה, אע"פ שהאדם אינו מתכוון לאיסור.''' (ואפילו לרבי שמעון שמתיר בשאר דבר שאינו מתכוון)'''.'''{{הערה|הסוגיות ב{{מקור|שבת עה, א}}, {{מקור|שבת קג, א$קג, א}}, {{מקור|שבת קלג, א$קלג, א}}, {{מקור|כתובות ו, א}} ועוד.}}
'''פעולת היתר שוודאי שהיא תגרום לפעולת איסור - אסור לעשותה, אע"פ שהאדם אינו מתכוון לאיסור (ואפילו לרבי שמעון שמתיר בשאר דבר שאינו מתכוון)''' {{מקור|(הסוגיות בשבת עה., קג., קלג., כתובות ו. ועוד)}}'''.'''


'''בערך זה''' דנו בדבר שאינו מתכוון כשהוא פסיק רישא, שאז אסור לעשותו. לגבי דבר שאינו מתכוון כשאינו פסיק רישא, שאז מותר לעשותו - ע"ע [[דבר שאינו מתכוון]].
יש לציין כי קיים הבדל בין דבר שאינו מתכוון לעשותו והוא "פסיק רישא", לבין [[דבר שאינו מתכוון]] לעשותו ואינו "פסיק רישא".


'''בדיני''' כל התורה, ובעיקר בדיני שבת.
'''לדוגמא: אסור לגרור כיסא בשבת, אם ודאי שהגרירה תגרום לחריץ בארמה{{הערה|משום מלאכת [[חורש]]. ראה גם {{מקור|שבת כט, ב}}.}}, אך מותר אם אין הדבר כן.'''
 
'''דוגמא''' לפעולה שאינה פסיק רישא: גורר אדם כיסא בשבת ובלבד שלא יתכוון לעשות חריץ {{מקור|(בבלי:שבת כט:)}}.
 
דוגמא לפסיק רישא: אם ודאי שהגרירה תגרום לחריץ - אסור.


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''בטעמו''' חקרו ראשי הישיבות בין שלושה צדדים:
בטעמו חקרו ראשי הישיבות בין שלושה צדדים:
@ הפסיק רישא (הוודאיות שהפעולה המותרת תגרום לפעולה האסורה) מגדיר את שתי הפעולות - המותרת (גרירת הכיסא) והאסורה (החרישה) - כפעולה אחת, ולכן הכוונה לפעולה המותרת נחשבת ככוונה גם לפעולה האסורה, ודינו כאילו מתכוון לפעולה האסורה, ואסור (נחשב כאילו התכוון לחרישה) {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות יח בדעת התוס', גר"ש שקאפ כתובות ד בתחילתו, חידושי ר' שמואל פסחים ז-ב בפירושו השני)}}.
@ הפסיק רישא (הוודאיות שהפעולה המותרת תגרום לפעולה האסורה) מגדיר את שתי הפעולות - המותרת (גרירת הכיסא) והאסורה (החרישה) - כפעולה אחת, ולכן הכוונה לפעולה המותרת נחשבת ככוונה גם לפעולה האסורה, ודינו כאילו מתכוון לפעולה האסורה, ואסור (נחשב כאילו התכוון לחרישה) {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות יח בדעת התוס', גר"ש שקאפ כתובות ד בתחילתו, חידושי ר' שמואל פסחים ז-ב בפירושו השני)}}.
@ הפסיק רישא מגדיר את המעשה לפעולת האיסור אע"פ שלא התכוון אליה, שבשאר דבר שאינו מתכוון לא נחשב שהיתה פעולת איסור (לא נחשב לחרישה אלא לגרירת כיסא), אך כאן, כיוון שבוודאי שהמעשה יגרום לפעולת האיסור - כן נחשב לפעולת האיסור (נחשב לחרישה אפילו שלא התכוון אליה) {{מקור|(שערי יושר ג-כה באמצע ד"ה ובעיקר)}}.
@ הפסיק רישא מגדיר את המעשה לפעולת האיסור אע"פ שלא התכוון אליה, שבשאר דבר שאינו מתכוון לא נחשב שהיתה פעולת איסור (לא נחשב לחרישה אלא לגרירת כיסא), אך כאן, כיוון שבוודאי שהמעשה יגרום לפעולת האיסור - כן נחשב לפעולת האיסור (נחשב לחרישה אפילו שלא התכוון אליה) {{מקור|(שערי יושר ג-כה באמצע ד"ה ובעיקר)}}.
499

עריכות

תפריט ניווט