15,330
עריכות
רבי אהרן רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}}'''רבי אהרן רוקח''' (מכונה '''המהר"א מבעלזא''') היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי של [[חסידות בעלזא]] ומשקמה ב[[ארץ ישראל]] לאחר [[השואה]]. | {{בעבודה}} | ||
{{אדמו"ר | |||
|שם=רבי אהרן רוקח | |||
|תואר=האדמו"ר מבעלזא | |||
|תמונה=[[תמונה:Mahara mibelze.jpg]] | |||
|כיתוב= | |||
|חיבורו העיקרי= | |||
|תאריך לידה=י"ז ב[[טבת]] תר"מ | |||
|מקום לידה= | |||
|תאריך פטירה=כ"א ב[[אב]] תשי"ז | |||
|מקום פטירה= | |||
|סיבת הפטירה= | |||
|מקום קבורה=הר המנוחות | |||
|חסידות=[[חסידות בלעז|בעלז]] | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות= | |||
|מספר בשושלת=רביעי | |||
|הקודם=[[רבי יששכר דב רוקח הראשון]] | |||
|הבא=[[רבי יששכר דב רקוח השני]] | |||
|תחילת כהונה=תרפ"ז | |||
|סיום כהונה=כ"א באב תשי"ז | |||
|רבותיו= | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|חיבוריו= | |||
|אב= | |||
|אם= | |||
|בת זוג= | |||
|ילדים= | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
'''רבי אהרן רוקח''' (מכונה '''המהר"א מבעלזא''') היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי של [[חסידות בעלזא]] ומשקמה ב[[ארץ ישראל]] לאחר [[השואה]]. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בי"ז ב[[טבת]] תר"מ ל[[רבי יששכר דב רוקח]] (הראשון)- האדמו"ר | נולד בי"ז ב[[טבת]] תר"מ ל[[רבי יששכר דב רוקח]] (הראשון)- האדמו"ר השלישי מבלעז. אמו היתה נכדתו של רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל. מילדותו הרגיל את עצמו לחיות חיי קדושה ופרישות, וניחן בכשרונות מופלאים. אביו התבטא עליו: "איני יודע איך הגיעה אלי נשמה גדולה כזו". [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] אמר כי "[[היצר הרע]] שכח לגמרי את הצעיר הזה". עד גיל 14 למד אצל סבו, [[רבי יהושע מבלעז]]. | ||
בשנת תרנ"ח נשא את מלכה בת דודו רבי שמואל מסקאהל. | |||
למרות צניעותו ופרישותו התמנה בשנת תרפ"ז ל[[רב]] ו[[אדמו"ר]] בבעלז תחת אביו. | |||
גם כאדמו"ר לאלפי חסידים, והסתפק באכילה ושינה מועטת, שגרמה לרופאיו לתמוה כיצד הוא מצליח לשרוד. | |||
סדר יומו היה לא קבוע, ולעיתים התעכב בעריכתה ה"[[טיש]]" בליל שבת עד הבוקר. כמו כן, למרות שרצה מאד להתפלל בזמן, לעיתים תפילתו היתה מתעכבת לאחר זמנה, והיה מבקש מחסידיו כי יתפללו עליו שיצליח להפתלל תפילה בזמנה. | |||
===הנהגתו הציבורית=== | |||
מלבד היותו מנהיג רחוני שימש גם מנהיג פוליטי, והיה בעל עמדות עצמאיות בתחומים המדיניים. כאביו, גם הוא התנגד ל[[אגודת ישראל]] ולחם בתוקף כנגד [[התנועה הציונית]]. | |||
רבים מרבני ואדמו"רי גליציה קבלו את סמכותו. | |||
היה פעיל בתנועת "מחזיקי הדת" שיסד סבו, שהפכה להיות תנועה המזוהה עם חסידי בעלז. | |||
בשנת תרפ"ט השתתף, יחד עם [[רבי ישראל מאיר הכןה מראדין]], [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] והאדמו"ר מאלכסנדר במשלחת לשר החינוך הפולני על מנת למחות על הצעתו לערוך רפורמות בחינוך היהודי. | |||
===בימות השואה=== | ===בימות השואה=== | ||
בזמן פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ישב בבעלז. בליל [[שמחת תורה]] נמלט ברכבת האחרונה מהעיר, שהיתה תחת כיבוש גרמני, לאיזור שהיה תחת הכיבוש הרוסי. | |||
{{מיון רגיל:רוקח אהרן}} | {{מיון רגיל:רוקח אהרן}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||