15,330
עריכות
רבי אהרן רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
בשנת תרפ"ט השתתף, יחד עם [[רבי ישראל מאיר הכןה מראדין]], [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] והאדמו"ר מאלכסנדר במשלחת לשר החינוך הפולני על מנת למחות על הצעתו לערוך רפורמות בחינוך היהודי. | בשנת תרפ"ט השתתף, יחד עם [[רבי ישראל מאיר הכןה מראדין]], [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] והאדמו"ר מאלכסנדר במשלחת לשר החינוך הפולני על מנת למחות על הצעתו לערוך רפורמות בחינוך היהודי. | ||
===בימות השואה=== | ===בימות השואה=== | ||
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%96_%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94| ראה בהרחבה כאן]{{ש}} | |||
בפרוץ [[השואה]] ישב בבעלז. בליל [[שמחת תורה]] של שנת ת"ש נמלט ברכבת האחרונה מהעיר, שהיתה תחת כיבוש גרמני, לאיזור שהיה תחת הכיבוש הרוסי. הרכבת לקחה אותו לסקהאל, שם המשך את סדר החג כרגיל. מסקהאל עבר לפרמשילן, משם לראדיחוב, גלינא, ושוב לפרמישלן. בינתיים נעשו נסיונות להצלתו, אולם הוא סרב לעזוב את משפחתו. עם פלישת הגרמנים לרוסיה, הוצא להורג בני בכורו ר' משה. ב[[חנוכה]] תש"ב הצליחו להעבירו לוישניצא, ובחודש [[אב]] הועבר לבוכניה. משם הועבר לקראקא, עד חנוכה תש"ג אז הוחזר לקראקא. תמורת שוחד גבוה, הסכים קצין הונגרי להבריחו להונגריה דרך הגבול, כאשר זקנו גולח והוא הולבש במדי קצין הונגרי. הוא עבר בדרך רצופת נסים, והגיע לאונגוואר, משם עבר לבודפסט, ב[[ל"ג בעומר]] תש"ג. כל בניו, חתניו ונכדיו נספו בשואה. | |||
משהגיע להונגריה, שבאותו זמן לא היתה תחת סכנת השמדה, נסיונות ההצלה הוסבו לנסיונות להשגת אישור עליה. לאחר מאמצים רבים, הצליחו להשיג חסידיו אישור עליה מהסוכנות היהודית (על אף שהאדמו"ר היה ממתנגדי הציונות). בשנת תש"ד עלה על רכבת ה"אוריינט אקספרס", יחד עם חאיו, רבי מרדכי רוקח מבילגוריי. הרכבת עברה דרך רומניה, בולגריה, יוון, תורכיה וסוריה, והגיעה לארץ ישראל בסביבות [[שבט]] תש"ד. | |||
===בארץ ישראל=== | |||
בארץ, התקבל בהתלהבות, ויחד עם אחיו החל במאמצים להצלת שארית הפליטה. | |||
הוא סרב לגור ב[[ירושלים]], והתעקש להתגורר ב[[תל אביב]] (בעיקר מפני שבעיר הזו אין אף כנסיה), והקים מחדש את חסידות בעלזא, עד שהיא הפכה לחסידות השניה בגדולה בישראל. | |||
בארץ השתנתה תפיסת עולמו, והוא חדל להתנגד לאגדות ישראל, וכן הראה סימני חיבה למתיישבים בארץ ולא הרשה לפגוע בכבודם או לקטרג עליהם. בזמן [[מבצע קדש]] התפלל לשום חיילי [[צה"ל]], עד שבליל שבת לא [[קידוש|קידש]] על ה[[יין]]. | |||
בשנת תש"ט נישא בשנית לחנה, אלמנת האדמו"ר יוסף מאיר פולק מבערגסס שנרצח בשואה. בעת נישואיהם היו לה בן ובת מבעלה הראשון והאדמו"ר הפך לאביהם החורג. הבן הוא רבי אברהם אלטר פולק האדמו"ר מבערגסאז-פתח תקוה והבת היא ביילא חיה, אשתו של [[הרב מנחם מנדל מנדלזון]] רב מושב [[קוממיות]]. | |||
בליל שבת, כ' ב[[אב]] תשי"ז, לאחר אמירת דברי התורה, לקה בשטף דם במוח, ובמוצאי שבת, אור לכ"א באב תשי"ז נפטר, ונטמן בהר המנוחות. | |||
לאחר פטירתו, המשיך אותו באדמו"רות אחיינו, [[רבי יששכר דב רוקח (השני)]], בנו של רבי מרדכי מבילגוריי. | |||
{{מיון רגיל:רוקח אהרן}} | {{מיון רגיל:רוקח אהרן}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||