6,420
עריכות
נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←כפירתה בבורא
מ (←כפירתה בבורא) |
מ (←כפירתה בבורא) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הנוצרים טוענים שדבריהם אינם סותרים את [[ייחוד ה']], שכן הוא אחד והוא שלוש {{מקור|(כוזרי שם<ref>וכן מובא להלן מדברי הרמב"ם בתחילת [[מאמר תחיית המתים]].</ref>)}}. אולם דבר זה הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%93 אבסורדי] וסותר את ה[[שכל]] וה[[היגיון]]<ref>ור' ב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban1-2.htm סוף ויכוח הרמב"ן] {{מקור|(אות קו-קז)}}: "עמד פראי {{מקור|(- הנזיר הנוצרי)}} פול ואמר כי הוא מאמין ב[[ייחוד ה'|ייחוד]] באמונה גמורה, ועם כל זה יש בו שלוש, והוא דבר עמוק מאד שאין [[מלאך|המלאכים]] ושרי מעלה מבינים אותו. {{מקור|[והרמב"ן כותב:]}} עמדתי ואמרתי: דבר ברור הוא שאין אדם מאמין מה שאינו יודע, ואם כן המלאכים אינם מאמינים בשילוש. ושִתקוהו חבריו".</ref>, ניתן לומר אותו אך לא להבינו ולהאמין בו, שכן דעת ה' ואמונתו אינם תלויים באמירות ודיבורים בעלמא, אלא בהבנה המצתיירת ונחקקת ב[[נפש]] {{מקור|(}}[[מורה נבוכים]] {{מקור|ח"א פרק נ<ref>צויין ע"י הר"י שילת שליט"א באגרת תחיית המתים, כמובא להלן.</ref>)}}. | הנוצרים טוענים שדבריהם אינם סותרים את [[ייחוד ה']], שכן הוא אחד והוא שלוש {{מקור|(כוזרי שם<ref>וכן מובא להלן מדברי הרמב"ם בתחילת [[מאמר תחיית המתים]].</ref>)}}. אולם דבר זה הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%93 אבסורדי] וסותר את ה[[שכל]] וה[[היגיון]]<ref>ור' ב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban1-2.htm סוף ויכוח הרמב"ן] {{מקור|(אות קו-קז)}}: "עמד פראי {{מקור|(- הנזיר הנוצרי)}} פול ואמר כי הוא מאמין ב[[ייחוד ה'|ייחוד]] באמונה גמורה, ועם כל זה יש בו שלוש, והוא דבר עמוק מאד שאין [[מלאך|המלאכים]] ושרי מעלה מבינים אותו. {{מקור|[והרמב"ן כותב:]}} עמדתי ואמרתי: דבר ברור הוא שאין אדם מאמין מה שאינו יודע, ואם כן המלאכים אינם מאמינים בשילוש. ושִתקוהו חבריו".</ref>, ניתן לומר אותו אך לא להבינו ולהאמין בו, שכן דעת ה' ואמונתו אינם תלויים באמירות ודיבורים בעלמא, אלא בהבנה המצתיירת ונחקקת ב[[נפש]] {{מקור|(}}[[מורה נבוכים]] {{מקור|ח"א פרק נ<ref>צויין ע"י הר"י שילת שליט"א באגרת תחיית המתים, כמובא להלן.</ref>)}}. | ||
[[הרמב"ם]] פוסק שהנצרות<ref>והכוונה לכל הכתות שבנצרות {{מקור|(שיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה)}}, כדברי הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג)}}: "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן {{מקור|[- וחגיהם]}} כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה". {{מקור|ועי' שו"ת שבט הלוי ח"י ר"ס קל ד"ה ואען ואומר, וצ"ע.}}</ref> היא [[עבודה זרה]]<ref>וע"ע בשו"ת [[מנחת אלעזר]] {{מקור|(}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14912&st=&pgnum=143 ח"א סי' נג אות ג, דף סד]{{מקור|. - צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג ובשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' יא אות ד)}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|פ"ט מהל' ע"ז ה"ד}}<ref>מובא ב[[אורחות חיים]] {{מקור|(לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד}}; וכן ב[[כפתור ופרח]] {{מקור|(לרבי אשתורי הפרחי) פ"י}}; ועוד.</ref>{{מקור|,}} {{מקור|רמב"ם מאכלות אסורות יא ז$פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז}}<ref>מובא ב[[בית יוסף]] {{מקור|(הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים)}} יו"ד סי' קכג סוף אות א.</ref>{{מקור|; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו}}<ref>ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.</ref>{{מקור|)}}, שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה. | [[הרמב"ם]] פוסק שהנצרות<ref>והכוונה לכל הכתות שבנצרות {{מקור|(שיחות הרצי"ה, למינים אל תהי תקוה)}}, כדברי הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג)}}: "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן {{מקור|[- וחגיהם]}} כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה". {{מקור|ועי' שו"ת שבט הלוי ח"י ר"ס קל ד"ה ואען ואומר, וצ"ע.}}</ref> היא [[עבודה זרה]]<ref>וע"ע בשו"ת [[מנחת אלעזר]] {{מקור|(}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14912&st=&pgnum=143 ח"א סי' נג אות ג, דף סד]{{מקור|. - צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג ובשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' יא אות ד)}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם ע"ז ט ד$פ"ט מהל' ע"ז ה"ד}}<ref>מובא ב[[אורחות חיים]] {{מקור|(לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד}}; וכן ב[[כפתור ופרח]] {{מקור|(לרבי אשתורי הפרחי) פ"י}}; ועוד.</ref>{{מקור|,}} {{מקור|רמב"ם מאכלות אסורות יא ז$פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז}}<ref>מובא ב[[בית יוסף]] {{מקור|(הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים)}} יו"ד סי' קכג סוף אות א.</ref>{{מקור|; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו}}<ref>ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.</ref>{{מקור|)}}, שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה. | ||
יש שכתבו שהנצרות איננה '''רק''' איסור של [[שיתוף]] הקב"ה עם אל אחר<ref>שיש אומרים ש[[אומות העולם]] מותרים ב[[שיתוף]] {{מקור|(עי' בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מה בהערה, וכן שם ח"ו סי' ס ד"ה תשובה, שסיכם הדעות בזה)}}.</ref>, אלא שהם גם מגשימים את א-להינו<ref>{{מקור|לאור זאת, יש להשיב עמש"כ}} [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור|שליט"א (בתשובות הנ"ל) להשיג על הסוברים שאומות העולם מותרים בע"ז בשיתוף מדברי הרמב"ם שהנצרות ע"ז, שכן לדעות אלו י"ל שהנצרות ע"ז מסיבות אחרות ודו"ק.}}</ref> בכך שהם מגדירים את אותו האיש בתור 'בן' {{מקור|(שו"ת}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49820&st=&pgnum=355 תשובות והנהגות ח"ג רס"י שיז, עמ' שנא]{{מקור|, בשם}} [[הגר"א]]{{מקור|; וע"ע בביאור הגר"א יו"ד סי' קמז ס"ק ג)}}. | יש שכתבו שהנצרות איננה '''רק''' איסור של [[שיתוף]] הקב"ה עם אל אחר<ref>שיש אומרים ש[[אומות העולם]] מותרים ב[[שיתוף]] {{מקור|(עי' בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מה בהערה, וכן שם ח"ו סי' ס ד"ה תשובה, שסיכם הדעות בזה)}}.</ref>, אלא שהם גם מגשימים את א-להינו<ref>{{מקור|לאור זאת, יש להשיב עמש"כ}} [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור|שליט"א (בתשובות הנ"ל) להשיג על הסוברים שאומות העולם מותרים בע"ז בשיתוף מדברי הרמב"ם שהנצרות ע"ז, שכן לדעות אלו י"ל שהנצרות ע"ז מסיבות אחרות ודו"ק.}}</ref> בכך שהם מגדירים את אותו האיש בתור 'בן' {{מקור|(שו"ת}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49820&st=&pgnum=355 תשובות והנהגות ח"ג רס"י שיז, עמ' שנא]{{מקור|, בשם}} [[הגר"א]]{{מקור|; וע"ע בביאור הגר"א יו"ד סי' קמז ס"ק ג)}}. | ||