נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף

עיקר<ref>ר' דברי [[הרמב"ן]] ב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban-2.htm ויכוחו עִם הנוצרי] {{מקור|(כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א סוף עמ' שי)}}: "עיקר הדין והמחלוקת שבין היהודים ובין הנוצרים הוא במה שאתם {{מקור|(- הנוצרים)}} אומרים בעיקר האלהות דבר מר מאד" {{מקור|(מתוך: ויכוח הרמב"ן, היום השני, אות מז)}}.</ref> הבעיות בדת הנוצרית היא בטענתה ש"נגשמה האלהות, והיה עובר ברחם בתולה... וילדה אותו אנושי הנראה אלהִי הנסתר, [[נביא]] שלוח בנראה, אלוה שלוח בנסתר, והוא ה[[משיח]] הנקרא בן אלהים והוא האב והבן והוא רוח הקדש..." {{מקור|(חכם מחכמי}} [[אדום]] {{מקור|ב}}[[ספר הכוזרי]] {{מקור|מאמר ראשון אות ד)}}.

הנוצרים טוענים שדבריהם אינם סותרים את [[ייחוד ה']], שכן הוא אחד והוא שלוש {{מקור|(כוזרי שם<ref>וכן מובא להלן מדברי הרמב"ם בתחילת [[מאמר תחיית המתים]].</ref>)}}. אולם דבר זה הוא [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%93 אבסורדי] וסותר את ה[[שכל]] וה[[היגיון]]<ref>ור' ב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban1-2.htm סוף ויכוח הרמב"ן] {{מקור|(אות קו-קז)}}: "עמד פראי {{מקור|(- הנזיר הנוצרי)}} פול ואמר כי הוא מאמין ב[[ייחוד ה'|ייחוד]] באמונה גמורה, ועם כל זה יש בו שלוש, והוא דבר עמוק מאד שאין [[מלאך|המלאכים]] ושרי מעלה מבינים אותו. {{מקור|[והרמב"ן כותב:]}} עמדתי ואמרתי: דבר ברור הוא שאין אדם מאמין מה שאינו יודע, ואם כן המלאכים אינם מאמינים בשילוש. ושִתקוהו חבריו".</ref>, ניתן לומר אותו אך לא להבינו ולהאמין בו, שכן דעת ה' ואמונתו אינם תלויים באמירות ודיבורים בעלמא, אלא בהבנה המצתיירת ונחקקת ב[[נפש]] {{מקור|(}}[[מורה נבוכים]] {{מקור|ח"א פרק נ<ref>צויין ע"י הר"י שילת שליט"א באגרת תחיית המתים, כמובא להלן.</ref>)}}.

[[הרמב"ם]] פוסק שהנצרות<ref>והכוונה לכל הכתות שבנצרות {{מקור|(שיחות הרצי"ה, למינים אל תהי תקוה)}}, כדברי הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג)}}: "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן {{מקור|[- וחגיהם]}} כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה". {{מקור|ועי' שו"ת שבט הלוי ח"י ר"ס קל ד"ה ואען ואומר, וצ"ע.}}</ref> היא [[עבודה זרה]]<ref>וע"ע בשו"ת [[מנחת אלעזר]] {{מקור|(}}[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14912&st=&pgnum=143 ח"א סי' נג אות ג, דף סד]{{מקור|. - צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג ובשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' יא אות ד)}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם ע"ז ט ד$פ"ט מהל' ע"ז ה"ד}}<ref>מובא ב[[אורחות חיים]] {{מקור|(לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד}}; וכן ב[[כפתור ופרח]] {{מקור|(לרבי אשתורי הפרחי) פ"י}}; ועוד.</ref>{{מקור|,}} {{מקור|רמב"ם מאכלות אסורות יא ז$פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז}}<ref>מובא ב[[בית יוסף]] {{מקור|(הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים)}} יו"ד סי' קכג סוף אות א.</ref>{{מקור|; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו}}<ref>ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.</ref>{{מקור|)}}, שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה.

יש שכתבו שהנצרות איננה '''רק''' איסור של [[שיתוף]] הקב"ה עם אל אחר<ref>שיש אומרים ש[[אומות העולם]] מותרים ב[[שיתוף]] {{מקור|(עי' בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מה בהערה, וכן שם ח"ו סי' ס ד"ה תשובה, שסיכם הדעות בזה)}}.</ref>, אלא שהם גם מגשימים את א-להינו<ref>{{מקור|לאור זאת, יש להשיב עמש"כ}} [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור|שליט"א (בתשובות הנ"ל) להשיג על הסוברים שאומות העולם מותרים בע"ז בשיתוף מדברי הרמב"ם שהנצרות ע"ז, שכן לדעות אלו י"ל שהנצרות ע"ז מסיבות אחרות ודו"ק.}}</ref> בכך שהם מגדירים את אותו האיש בתור 'בן' {{מקור|(שו"ת}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49820&st=&pgnum=355 תשובות והנהגות ח"ג רס"י שיז, עמ' שנא]{{מקור|, בשם}} [[הגר"א]]{{מקור|; וע"ע בביאור הגר"א יו"ד סי' קמז ס"ק ג)}}.

:"הדוד התחיל לדפוק גם בפתח האוהל התיאולוגי, ויתכן כי זוהי הדפיקה החזקה ביותר. הדגשתי כמה פעמים בדברי על [[ארץ ישראל]], שכל טענות התיאולוגים הנוצרים שהקב"ה נטל מ[[כנסת ישראל]] את זכויותיה ב[[ארץ ישראל]] ושכל ההבטחות בנוגע ל[[ציון]] ו[[ירושלים]] מתייחסות - במובן [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 אליגורי] {{מקור|(- משל ומליצה)}} אל הנצרות והכנסיה הנוצרית, נתגלו [[בפהרסיא]], ע"י ייסוד מדינת ישראל, כטענות שקר, שאין להן עיקר ושורש.

:עלינו לשים לב לביקורו של שר החוץ {{מקור|(של ארה"ב)}} מר דלס, שכיהן כגבאי ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%AA_(%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA) כנסיה אפיסקופלית] בוועדת ה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%90%D7%98 סינט], שה[[ערבים]] [[שנאה|שונאים]] את היהודים מפני שהרגו את מחוקק דתם.

:כשאחד הסינטורים שאל את שר החוץ: 'מדוע הערבים שונאים את היהודים?' - רצה ב[[אמת]] להשיב: 'גם אני כשלעצמי, בתור נוצרי, אין לי חיבה יתירה אליהם, מפני שהרגו את משיחנו, ומחמת זאת הפסידו חלקם ב[[ירושה|ירושתו]] של [[אברהם אבינו|אברהם]]'. ישב [[מלאך]] או חכה נתנה בגרונו של השר (כדרשת חז"ל {{מקור|(שם)}} על הכתוב<ref>{{מקור|במדבר כה ה$במדבר כה, ה}}.</ref>: "וישם ה' דבר בפי בלעם"), ובמקום להגיד את המילים: 'משיחנו', 'אני כשלעצמי', פלטו שפתיו דברים אחרים ואמר: 'הערבים', '[[מוחמד]]'. מתחת לסף הכרתו [[פחד|מפחד]] הוא מן העובדה 'הנוראה' שכנסת ישראל שולטת בציון וירושלים.

עוד כתב הרמב"ם<ref>הדברים מובאים בסגנון אחר, משום שלשונו קשה.</ref> {{מקור|(אגרות הרמב"ם<ref>מהד' [[הרב יצחק שילת]] מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה.</ref> ח"א עמ' קנט שו' 9-15)}}, שאפילו אילו נטעה לחשוב ש'אותו האיש' החיה [[מת|מתים]] ועשה [[מופת|מופתים]] כטענת ה[[שקר]] של הנצרות, מ"מ עדיין לא היינו מאמינים להם שהוא המשיח, שכן יש בכתוב כאלף סימני זיהוי למשיח שלא נתקיימו בו (אפילו לטענתם).

:"...ואמרו ב[[מדרש]] [[קהלת]] {{מקור|(רבה פרשה יב א [י"ב] ד"ה ויותר)}}, כל המכניס בביתו יותר מ[[עשרים וארבעה ספרים]] מכניס מהומה בתוך ביתו. ופירשו 'עשות ספרים' [קהלת יב יב], חסר מ"ם, כמו מעשות ספרים, כמו 'השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו' [שמות יט יב], וכן פירש בן גאנ"ח. 'וכמשמרות נטועים' [קהלת יב יא] הכתוב, שם הוא בשי"ן כנגד משמרות כהונה, הם כ"ד ספרי הקדש. ופירשו מהמה, לשון מהומה לפי שלא אמר מהם.

[[רש"י]] {{מקור|רש"י ברכות יב ב$ברכות יב: ד"ה מינות|כן}} כותב: "תלמידי יש"ו הנוצרי<ref>בדפוסים מצונזרים כתוב "אותם ההופכים" (בהשמטת המילים "תלמידי יש"ו הנוצרי").</ref> ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל<ref>נראה שכוונת רש"י "אליל" איננה רק במשמעות יחיד של 'אלילים' {{מקור|(- פסילים וכד')}}, אלא בעיקר במשמעות של דבר שאינו, חסר משמעות, שִקרי וכוזב {{מקור|(ר'}} {{מקור|רש"י ירמיה יד ד$רש"י ירמיה יד, ד}}{{מקור|; }}{{מקור|רש"י זכריה יא יז$זכריה יא, יז}}{{מקור|;}} {{מקור|רש"י איוב יג ד$איוב יג, ד}}{{מקור|)}}.</ref>".

:כאשר כיון אדון [[נביא|הנביאים]] {{מקור|(-}} [[משה רבנו]]{{מקור|)}} להודיענו בדבר ה', שהוא {{מקור|(- הקב"ה)}} יתעלה אחד ואין שני לו, ולהסיר מנפשותינו הדעות הנפסדות ההן שהאמינו המשנים {{מקור|(- המאמינים בשני אלוהות, אחד טוב ואחד רע)}}, אמר: ..."[[שמע ישראל]] ה' א-להינו ה' אחד" {{מקור|דברים ו ד$דברים ו, ד|כן}}. והביאו הנוצרים ראיה מזה הפסוק על שהאלוה שלושה, ואמרו: אמר "ה'", ואמר "א-להינו", ואמר "ה'", - הנה לו שלושה שמות. ואמר אח"כ 'אחד' - ראיה שהם שלושה ושהשלושה אחד<ref>וראה מש"כ לעיל על כפירתם.</ref>, חלילה לאל {{מקור|(נ"א: יתעלה ממה שסכלו)}}".

חסרון זה - מוליד יתרון בנקודה מסויימת. העובדה שהנצרות השתמשה בכתבי הקודש, מקנה לה<ref>לעומת ה[[איסלם]] ואכמ"ל.</ref> יתרון מסויים<ref>ר' להלן בכותרת "ערכה של הנצרות מצד הכוונה הא-לוהית" מדברי הרמב"ם {{מקור|רמב"ם מלכים יא ד$ס"פ יא מהל' מלכים|כן}}.</ref>. מסיבה זו, מתיר הרמב"ם {{מקור|בתשובה}}<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1730&st=&pgnum=299 תשובות הרמב"ם, מהדורת פרופ' יהושע בלאו, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשי"ח, סי' קמט, ח"א עמ' 284]-285; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1733&st=&pgnum=398 מהדורת הרב אברהם חיים פריימן, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תרצ"ד, סי' שסד, עמ' 331]-332; אגרות הרמב"ם, מהד' הר"י שילת, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה, ח"א עמ' רטו-רטז (וע"ש בהערתו הארוכה).</ref> {{מקור|(ולא בהלכותיו}}<ref>ר' {{מקור|רמב"ם מלכים ט י$הל' מלכים ט, י}}, שם לא נזכרה חלוקה בין האומות {{מקור|(הערת הר"י שילת שם)}}.</ref>{{מקור|)}} ללמד [[נוצרי|נוצרים]] [[תורה]]:

הנצרות "כבר היתה בימי רז"ל, שהם אמרו בפרק ראשון מע"ז [ו ב], לדברי ר' ישמעאל, נצרי לעולם אסור לשאת ולתת עמו, שהיה אומר ג' ימים לפני אידיהן וג' לאחריהן, והן עושין יום אחד בשבת, יום איד. וכן אמרו בתעניות בפרק בשלשה פרקים [כז ב], שאנשי משמר לא היו מתענים במוצאי שבת מפני הנצרים" {{מקור|(מגן אבות לרשב"ץ פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב)}}.

* שו"ת אגרות משה {{מקור|(יו"ד ח"ג רס"י עז)}}:

* אסור לקנות מגוי טבלה של כסף שעליה מצויירת צורת אותו האיש ואמו, עד שישבור הגוי אבר מתמונתו {{מקור|(שו"ת מהרי"ף ר"ס עח, ע"ש בכל התשובה)}}.

:והפסוק סותר דבריהם, שאם היה אלוה - איך נמסר להריגה ביד ישראל? והלא [[יחזקאל]] היה טוען כנגד מלך צור האומר שהיה אלוה ונהרג: 'האמור תאמר אלהים אני לפני הורגך ואתה אדם ולא אל ביד מחוללך' {{מקור|(יחזקאל כח, ט)}}.

:"מחשבות [[בורא עולם]] אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(ישעיהו נה, ח-ט)}}.</ref>. וכל הדברים האלו של [[אותו האיש|ישוע הנצרי]] ושל [[מוחמד|זה הישמעאלי שעמד אחריו]] אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד...

:כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(ישעיהו סו, יט)}}.</ref> ובעמים רבים ערלי לב<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(יחזקאל מד, ז-ט)}}.</ref> והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות<ref>הכוונה לנצרות שבטלה את המצוות המעשיות וכנ"ל.</ref>, ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגילה נסתריהם.

:וכשיעמוד המלך המשיח באמת<ref>המילה "באמת" באה להוציא מדברי הנוצרים ימ"ש שהמשיח כבר הגיע וכנ"ל.</ref> ויצליח וירום וינשא<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(ישעיהו נב, יג)}}.</ref> מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם<ref>עפ"י לשון הכתוב {{מקור|(ירמיהו טז, יט)}}.</ref> ושנביאיהם ואבותיהם הטעום".