פרעה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,568 בתים ,  1 ביוני 2012
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 32: שורה 32:


===מפגש יוסף עם אחיו===
===מפגש יוסף עם אחיו===
===פגישת יעקב ופרעה===


===מות יעקב===
===מות יעקב===
===מות יוסף===


==דמותו של פרעה==
==דמותו של פרעה==
פרעה הוא האדם היחיד בתנ"ך החוגג את יום-הולדתו.
כמו שנהג העולם אז, ייחס פרעה חשיבות לחלומות, ולא ראה בהם דבר של מה בכך - כשחלם את חלומו היה מוטרד ממנו מאוד, ואחרי פתרונו של יוסף פעל על פי עצותיו. דבר זה נראה חסר היגיון - שהרי הוא ארגן את כל מצרים על פי עצותיו של יוסף, מעשים הנראים כהימור, שהרי אם אין ממש בחלומו, או אם פירש אותו יוסף בצורה שגויה, הוא עלול להוביל את מצרים לקריסה כלכלית.
נראה שפרעה היה אדם הוגן, כאשר הוא נותן שכר ועונש בצורה הגיונית: כך על פי המדרש, שחטאו של שר המשקים היה זבוב בכוסו של פרעה, וחטאו של שר האופים היה דבר שנכנס לתוך הלחם - כי אין זו אשמתו של שר המשקים שנפל זבוב לכוס פרעה '''אחרי''' שהוא מזג לתוכה יין, ולכן הגיע לו לחזור לתפקידו, אך זו אשמתו של שר האופים, כי הפגם נפל בלחם '''במהלך''' אפיתו, ולכן הגיע לו להיענש. פרעה גם נתן ליוסף שכר גדול על פתרון החלום, ובצדק: שהרי בזכות יוסף, זכתה מצרים להצלה כלכלית ולעושר גדול.
פרעה מתואר כאדם טוב, ששמח בשמחתו של יוסף לפגישתו עם אחיו, מציע ליוסף שישלח עגלות על חשבונו, כדי להביא את יעקב ומשפחתו, פוגש את יעקב ומתברך מפיו, מעניק למשפחת יוסף את ארץ גושן, ואף נותן ליוסף ללכת לקבור את אביו. אך צריך לשים לב, שרבים מהמעשים שעושה פרעה הם על מנת להועיל לו ולמצרים, כמו שליחת יעקב לארץ גושן, שבאה גם כדי להרחיק את משפחת יעקב ממצרים. בנוסף, רואים שלמצרים '''קל להכנס - וקשה לצאת''', כשפרעה שמח מאוד שיעקב יגיע, אבל לא שש לתת ליוסף ללכת לקבור אותו, ויוסף צריך לבקש ממנו במיוחד - ואף מצוין, שבני יעקב השאירו את טפם, צאנם ובקרם במצרים, ושפרעה שלח איתם רבים מעבדיו - שני דברים שיגרמו בהכרח לכך שהם לא יוכלו להישאר הארץ כנען, ויאלצו לשוב למצרים. כאשר מת יוסף, כבר לא יכלו בני ישראל לעלות ולקבור אותו, והוא כבר מבטיח לאחיו, "פקד יפקוד א-לקים אתכם, והעליתם את עצמתי מזה אתכם" - כלומר, כרגע בני ישראל כבר כלואים, ברמה כזו או אחרת, במצרים, וזקוקים לכך שהקב"ה יוציא אותם משם.




שורה 42: שורה 54:


==פרעה בימי שיעבוד בני ישראל==
==פרעה בימי שיעבוד בני ישראל==
לאחר מות יוסף, קם "'''מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף'''" ({{מקור|תנ"ך:שמות א ח$שמות א, ח}}).
על שני חלקי הפסוק יש כמה הסברים: '''חדש''' - יש המפרשים על פי הפשט -  שהיה חדש ממש, שמלך רק עכשיו, ויש פירוש, שנתחדשו גזרותיו, כלומר: הוא היה ישן, אך גזרותיו היו דבר חדש ({{מקור|בבלי:סוטה יא $מחלוקת רב ושמואל בגמרא}}). אבן עזרא מפרש את המילה חדש - שלא היה מזרע המלוכה, כלומר התחלפה שושלת של מלכים פרעונים, והוא היה הראשון בשושלת החדשה, שתפסה את השלטון. במדרש מובא, שהמלך נסחט בידי היועצים, שהורידו אותו מכסאו למשך שלושה חודשים, וכשעלה היה כאילו חדש, כי התנהג בצורה בה לא התנהג עד עכשיו.
'''אשר לא ידע את יוסף''' - איך יתכן שלא ידע מי היה יוסף, שהושיע את כל מצרים? יש מפרשים, שעשה עצמו כאילו לא ידע, או שהתנהג כאילו לא יודע מי היה יוסף. לפי תרגום יונתן, הוא לא התנהג בהליכותיו של יוסף - ועל פי הפשט, הכוונה שלא הכיר את יוסף, כיון שנולד אחרי מותו.
===גזירת השיעבוד===
===גזירת השיעבוד===


===גזירת השמדת התינוקות===
===גזירת השמדת התינוקות===
526

עריכות

תפריט ניווט