526
עריכות
יוסף הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יוסף הצדיק''' הוא הבן הראשון של [[רחל אימנו]] והבן האחד- | '''יוסף הצדיק''' הוא הבן הראשון של [[רחל אימנו]] והבן האחד-עשר של [[יעקב אבינו]]. שמו ניתן לו על ידי אימו, כפי שנאמר: "וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף לִי בֵּן אַחֵר.{{מקור|ספר בראשית ל כד}}. ואכן אחריו נולד אחיו הקטן, היחידי [[בנימין בן יעקב|בנימין]], כאשר אמו מתה בלידתו. | ||
יוסף זכה שלשמו הפרטי נוסף הכינוי והתואר "צדיק". חז"ל הגדירו זאת במאמרם ב[[מסכת בבא קמא]]: "יוסף, פטפט ביצרו" <ref>ק"ט,ב'</ref>, כלומר: יוסף התנגד ליצרו. יוסף אסף את כל כוחותיו ונלחם כנגד עצמו ממש, וניצח עד כדי כך שחז"ל קבעו: "יוסף לא נחשד על העבירה" {{מקור|מסכת עבודה זרה ג א}}. יוסף גם זכה לתוספת '''אות ה'''', אות אחת משמו המפורש של הקב"ה, שנאמר: "עדות ביהוסף שמו" <ref>תהילים פ"א, ו'</ref>.<ref>ועוד על כל במאמר דר' מוטי גולן [http://www.kipa.co.il/yeshoron/tora/p_show.asp?id=30634 יוסף שפטפט ביצרו]</ref> | יוסף זכה שלשמו הפרטי נוסף הכינוי והתואר "צדיק". חז"ל הגדירו זאת במאמרם ב[[מסכת בבא קמא]]: "יוסף, פטפט ביצרו" <ref>ק"ט,ב'</ref>, כלומר: יוסף התנגד ליצרו. יוסף אסף את כל כוחותיו ונלחם כנגד עצמו ממש, וניצח עד כדי כך שחז"ל קבעו: "יוסף לא נחשד על העבירה" {{מקור|מסכת עבודה זרה ג א}}. יוסף גם זכה לתוספת '''אות ה'''', אות אחת משמו המפורש של הקב"ה, שנאמר: "עדות ביהוסף שמו" <ref>תהילים פ"א, ו'</ref>.<ref>ועוד על כל במאמר דר' מוטי גולן [http://www.kipa.co.il/yeshoron/tora/p_show.asp?id=30634 יוסף שפטפט ביצרו]</ref> | ||
לפי המסורת יוסף הצדיק נולד בכ"ז תמוז, בשנת ב' קצ"ט (2,199) ל[[הבריאה|בריאת העולם]] <ref>רבינו בחיי כתב א' תמוז</ref>, בשנה הארבע-עשרה לשהות יעקב אבינו בחרן | לפי המסורת יוסף הצדיק נולד בכ"ז תמוז, בשנת ב' קצ"ט (2,199) ל[[הבריאה|בריאת העולם]] <ref>רבינו בחיי כתב א' תמוז</ref>, בשנה הארבע-עשרה לשהות יעקב אבינו בחרן, בבית לבן. | ||
==תולדות חייו== | |||
===משפחת יעקב=== | |||
===ריב יוסף ואחיו=== | |||
===מכירת יוסף=== | |||
ערך מורחב: [[מכירת יוסף]] | |||
===יוסף בבית פוטיפר=== | |||
===יוסף בבית האסורים=== | |||
===פתרון חלומות פרעה=== | |||
===המפגש עם האחים=== | |||
===ירידת יעקב למצרים=== | |||
===מות יעקב=== | |||
===מות יוסף=== | |||
==דמותו של יוסף== | |||
===חכמתו=== | |||
על מקורה של חכמתו כבר אנו עומדים בתחילת הפרשה<ref name=A>משיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים </ref>. רש"י מבאר "בן זקוני" - שנולד לו לעת זקנתו. אבל [[תרגום אונקלוס|אונקלוס]] תרגם '''בר חכים הוא''' ליה כל מה שלמד מ'''שֵׁם''' <ref>בנו של [[נח]]</ref> ועבר מסר לו." והוא מפרט, לפי התרגום כל מה שיעקב למד מ[[שם|שם]] ו[[עבר|עֵבֶר]] <ref>על פי המקרא, היה בנו של [[שלח]]</ref> עבר ליוסף הצדיק. | על מקורה של חכמתו כבר אנו עומדים בתחילת הפרשה<ref name=A>משיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים </ref>. רש"י מבאר "בן זקוני" - שנולד לו לעת זקנתו. אבל [[תרגום אונקלוס|אונקלוס]] תרגם '''בר חכים הוא''' ליה כל מה שלמד מ'''שֵׁם''' <ref>בנו של [[נח]]</ref> ועבר מסר לו." והוא מפרט, לפי התרגום כל מה שיעקב למד מ[[שם|שם]] ו[[עבר|עֵבֶר]] <ref>על פי המקרא, היה בנו של [[שלח]]</ref> עבר ליוסף הצדיק. | ||
| שורה 44: | שורה 40: | ||
ועוד, כיצד הדבר בא לידי ביטוי הלכה למעשה בניהול כלכלת מצרים בד"ה "וילקט יוסף את כל הכסף וגו" -"סיפר הכתוב זה וגמר הענין בכל הפרשה להודיע מעלות יוסף '''בחכמה בתבונה ובדעת''', וכי היה איש אמונים שהביא כל הכסף בית פרעה, ולא עשה לעצמו אוצרות כסף ומטמוני מסתרים בארץ מצרים או לשלחו לארץ כנען, אבל נתן למלך הבוטח בו כל הכסף וקנה לו את האדמה גם הגופות, ומצא בזה חן גם כן בעיני העם כי השם הוא המצליח את יראיו" <ref>מ"ז, י"ד</ref>. | ועוד, כיצד הדבר בא לידי ביטוי הלכה למעשה בניהול כלכלת מצרים בד"ה "וילקט יוסף את כל הכסף וגו" -"סיפר הכתוב זה וגמר הענין בכל הפרשה להודיע מעלות יוסף '''בחכמה בתבונה ובדעת''', וכי היה איש אמונים שהביא כל הכסף בית פרעה, ולא עשה לעצמו אוצרות כסף ומטמוני מסתרים בארץ מצרים או לשלחו לארץ כנען, אבל נתן למלך הבוטח בו כל הכסף וקנה לו את האדמה גם הגופות, ומצא בזה חן גם כן בעיני העם כי השם הוא המצליח את יראיו" <ref>מ"ז, י"ד</ref>. | ||
ובמדרש מובא: "יהב חכמתא לחכימין - זה יוסף הצדיק[כלומר: "הפסוק שנאמר על הקב"ה, שהוא נותן חכמה לחכמים - מכוון על יוסף הצדיק."] שנאמר: אין נבון וחכם כמוך" ({{מקור|[[ספר דניאל]]א', רמז תתרנ"ט}}). | |||
{{מקור|[[ספר דניאל]]א', רמז תתרנ"ט}} | |||
== | ====פתרון החלומות==== | ||
את חלומותיו הראשונים, קל להבין: הוא חלם שאלומות אחיו משתחוות לאלומתו - כלומר, אחיו משתחווים לו, ושהשמש והירח ואחד-עשר כוכבים משתחווים לו - ודאי שהמספר אחת-עשרה מסמל את אחד-עשר אחיו. | |||
ולמה פתר את חלומות הסריסים כפי שפתר? מלבד רוח הקודש, יש גם היגיון: שר המשקים, היה פעיל, סחט את הענבים - ולעומת זאת, שר האופים היה פסיבי, ורק העוף פעיל. ולכן אמר יוסף, ששר המשקים יחיה ושר האופים ימות. בנוסף, עוף לא מתקרב לאדם חי, הוא פוחד ממנו - ואם התקרב, כנראה האדם מת. | |||
ובחלום פרעה, מסמלות הפרות והשיבולים מצב כלכלי (שבע או רעב) - כי הן כנגד שני מקורות המזון: תבואה ובשר - ולכן הבין יוסף שלזה הכוונה, ולא כמו החרטומים, שפירשו בכיוונים אחרים, כמו לידת ילדים וכיבוש ממלכות. | |||
בכל המקרים, נראה שיוסף מייחס חשיבות כה רבה לחלומות ולפתרונו והבנתו אותם - שהוא פועל על פיהם: אחיו כה חששו ממנו, כי הוא סיפר להם על חלומותיו, וכנראה ניכר שהוא חושב שהם יתגשמו - כפי שאכן קרה. כאשר הוא פותר את חלומות שר המשקים ושר האופים, הוא לא נותן תאריך רחוק, כפי שעושים הרמאים, של עוד שלושה חודשים או שלוש שנים - אלא בעוד שלושה '''ימים''', וזו סכנה עצומה: הרי אם לא יתגשם הפתרון, ידעו הסריסים ששיקר להם, ובודאי שלא ישכחו כל-כך מהר. יתרה מזאת: הוא גם מבקש משר המשקים לפעול עבורו אצל פרעה, ורואים שהוא משוכנע בצדקת פתרונו. כך גם אצל פרעה - יוסף לא מסתפק בפתרון החלום, אלא מוסיף המלצות מעשיות, איך לארגן את מצרים בארבע-עשרה השנים הקרובות. | |||
על | |||
===מעשיו=== | |||
מעשיו של יוסף מעדים יותר מכל על תכונותיו.<ref name=A/> | מעשיו של יוסף מעדים יותר מכל על תכונותיו.<ref name=A/> | ||
| שורה 73: | שורה 64: | ||
* '''כלכלה נכונה''' - מכלכלת בית פוטיפר לכלכלת מצרים. וכך נקבע כי "יוסף מתוקן לפרנסה" <ref>שמות רבה ב',ד',</ref> | * '''כלכלה נכונה''' - מכלכלת בית פוטיפר לכלכלת מצרים. וכך נקבע כי "יוסף מתוקן לפרנסה" <ref>שמות רבה ב',ד',</ref> | ||
== | ==מדותיו== | ||
יוסף מסומל בקבלה במידת ה"יסוד" שעניינה שמירת הברית, זאת בשל גבורתו במצרים שלא התפתה לאשת פוטיפר. | יוסף מסומל בקבלה במידת ה"יסוד" שעניינה שמירת הברית, זאת בשל גבורתו במצרים שלא התפתה לאשת פוטיפר. | ||
כמו כן ניתן לציין את המידות הבאות<ref name=A/>: | כמו כן ניתן לציין את המידות הבאות<ref name=A/>: | ||
| שורה 84: | שורה 74: | ||
* '''צניעות''' - קידש שם שמים בסתר עם אשת םוטיפר <ref>מסכת סוטה י'ב'</ref> וכן הסתיר את אימו מעשיו ולכן זכה לברכת "עלי עין". וכן לא הביט בבנות מלכים שהשתדלו שיסתכל בהן<ref> בראשית רבה צ"ח</ref> | * '''צניעות''' - קידש שם שמים בסתר עם אשת םוטיפר <ref>מסכת סוטה י'ב'</ref> וכן הסתיר את אימו מעשיו ולכן זכה לברכת "עלי עין". וכן לא הביט בבנות מלכים שהשתדלו שיסתכל בהן<ref> בראשית רבה צ"ח</ref> | ||
* '''מוסר ונאמנות''' - הוא לא בוגד באדונו, פוטיפר. לא שולח לחם רב לארץ כנכן שלא יחשב זצבירת הון שם (רמב"ן מ"ה,י"א). אינו שולח דבר לאביו ללא רשות פרעה. לא גילה את דבר מכירתו לעולם. רבי עובדיה ספורנו כתב על ד"ה '''וַיָּבֵא יוסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעה''' " שֶׁלּא הורָה לְעַצְמו הֶתֵּר בְּכָל עֲמָלו לָקַחַת דָּבָר לְעַצְמו". | * '''מוסר ונאמנות''' - הוא לא בוגד באדונו, פוטיפר. לא שולח לחם רב לארץ כנכן שלא יחשב זצבירת הון שם (רמב"ן מ"ה,י"א). אינו שולח דבר לאביו ללא רשות פרעה. לא גילה את דבר מכירתו לעולם. רבי עובדיה ספורנו כתב על ד"ה '''וַיָּבֵא יוסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעה''' " שֶׁלּא הורָה לְעַצְמו הֶתֵּר בְּכָל עֲמָלו לָקַחַת דָּבָר לְעַצְמו". | ||
===סייעתא דשמיא=== | |||
יוסף זכה ש"[[רוח הקודש]] שרתה עליו מנעוריו ועד יום מותו והייתה מנהגת אותו בכל דבר חוכמה" <ref>פרקי דרבי אליעזר ל"ט</ref>. ה' היה איתו גם ברווחה וגם בצרה, לפי מדרש רבה לפי ד"ה: "ויהי ה' את יוסף" - ר' יודן בשם ר' איבו אמר: אין לי אלא ברווחה. בַּצָרַה מנין? <ref>בראשית ל"ט</ref>: אין שר בית הסהר רואה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו"<ref> מדרש רבה י"ד, ג'</ref>. | |||
המזל היה נחלתו של יוסף. המונח "מצליח" חוזר פעמים אחדות בתיאור מעשיו. תחילה אצל השר [[פוטיפר]], כפי שנאמר:"וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָֹה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (ל"ט,ג,). ממשיך אצל שר הטבחים בבית הסוהר, שם הוא זוכה לכבוד "בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ" (כ"ג). | |||
ב[[ספר תהילים]] מתואר כי בבית הסוהר: "שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. עִנּוּ בַכֶּבֶל (רַגְלֹיו) [רַגְלוֹ] בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ" (ק"ה,י"ז-י"ח) - אם כי אולי הכוונה היא לתקופה שבה הוא הורד מצרים ולא בית הסוהר. | |||
על בני יוסף נאמר שאין עין הרע שולטת בו, שנאמר "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין", קרי ביה עולי עין, (שהם שולטים על העין, ואין העין שולטת בהם), אי נמי מדהנא (או גם מפסוק אחר רואים שאין העין שולטת בזרעו של יוסף), "וידגו לרוב בקרב הארץ", מה דגים שבים המים מכסים עליהם, ואין העין שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם. <ref>[http://www.laisrael.net/PageDisplay.asp?Artnum=179 על עין הרע]</ref> | |||
==הדמיון לאביו== | |||
פרשני המקרא רואים בו דמיון לאביו. [[רש"י]] בד"ה '''בן זקונים''' כותב "... שהיה זיו איקונין שלו דומה לו" <ref>ל"ז,ג'</ref>. [[מדרש רבה]] מוצא כי המאורעות שיוסף עבר דומים לאלה שאביו חווה: "אמר רבי שמואל בר נחמן: אלה תולדות יעקב, יוסף לא היה צריך קרא למימר כן, אלא אלה תולדות יעקב ראובן. | |||
אלא מה ת"ל יוסף ? אלא שכל מה שאירע לזה, אירע לזה. <ref>פרשה פ"ד</ref> | |||
* מה זה נולד מהול, אף זה נולד מהול. | |||
* מה זה אמו עקרה,אף זה אמו עקרה. | |||
* מה זה אמו ילדה שנים, אף זה אמו ילדה שנים. | |||
* מה זה בכור, אף זה בכור. | |||
* מה זה נתקשה אמו בלידה, אף זה נתקשה אמו בשעת לידה. | |||
* מה זה אחיו שונא אותו, אף זה אחיו שונאים אותו. | |||
* מה זה אחיו בקש להרגו, אף זה בקשו אחיו להרגו. | |||
* מה זה רועה, אף זה רועה. | |||
* זה נשטם, וזה נשטם. | |||
* זה נגנב שתי פעמים, וזה נגנב שתי פעמים. | |||
* זה נתברך בעושר, וזה נתברך בעושר. | |||
* זה יצא לחוצה לארץ, וזה יצא לחוצה לארץ. | |||
* זה נשא אשה מחוצה לארץ, וזה נשא אשה מחוצה לארץ. | |||
* זה הוליד בנים בחוצה לארץ, וזה הוליד בנים בחוצה לארץ. | |||
* זה ליווהו מלאכים, וזה ליווהו מלאכים. | |||
* זה נתגדל על ידי חלום, וזה נתגדל ע"י חלום. | |||
* זה נתברך בית חמיו בשבילו, וזה נתברך בית חמיו בשבילו. | |||
* זה ירד למצרים, וזה ירד למצרים. | |||
* זה כלה את הרעב, וזה כלה את הרעב. | |||
* זה משביע, וזה משביע. | |||
* זה מצוה, וזה מצוה.(את בניו) | |||
* זה מת במצרים, וזה מת במצרים. | |||
* זה נחנט, וזה נחנט. | |||
* זה העלו עצמותיו, וזה העלו עצמותיו. | |||
==סמלו של השבט== | ==סמלו של השבט== | ||
| שורה 200: | שורה 227: | ||
==האם יוסף היה חלק משלטון ה"היקסוסים"== | ==האם יוסף היה חלק משלטון ה"היקסוסים"== | ||
בהקשר של יוסף יש פרשיות במקרא העשויים להצביע על כך כי הוא מונה למשנה למלך מצרים על ידי מלך שלא היה מצרי במוצאו, אולי בן לשלטון ה[[היקסוסים]]. | בהקשר של יוסף יש פרשיות במקרא העשויים להצביע על כך כי הוא מונה למשנה למלך מצרים על ידי מלך שלא היה מצרי במוצאו, אולי בן לשלטון ה[[היקסוסים]]. | ||
החוקר איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב"מכון הגבוה לתורה" ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] <ref>פורסם במסגרת [http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=24598המדור מתפרסם במסגרת המדור 'בעיניים של חז"ל' בעלון 'שבתון']</ref> מעלה בהקשר זה סוגיות הנראות לכאורה תמוהות. | החוקר איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב"מכון הגבוה לתורה" ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] <ref>פורסם במסגרת [http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=24598המדור מתפרסם במסגרת המדור 'בעיניים של חז"ל' בעלון 'שבתון']</ref> מעלה בהקשר זה סוגיות הנראות לכאורה תמוהות. | ||
| שורה 213: | שורה 239: | ||
==האם יוסף היה "אמחותפ"?== | ==האם יוסף היה "אמחותפ"?== | ||
אחת הדמויות הבולטות בהיסטוריה המצרית, ידועה היטב לאגיפטולוגים, היה ה"משנה למלך" (סגן פרעה) הנקרא "אמחותפ" (Emkhotep). הוא היה הגאון שפיתח את הטכניקה של בניית פירמידות (טכניקה זו שאיננה ידועה לנו היום). באבן באי Siheil חקוק כיתוב מצרי עתיק, שמספר עובדות חשובות על חייו של ה"משנה למלך" הנזכר. הכיתוב שבאבן הנזכרת, תורגם ופורסם לראשונה על ידי H. K. Brugsch, בספרו Die biblischen sieben Jahre der Hungersnoth (לייפציג, 1891), ומאוחר יותר ברבים מספרי ההיסטוריה המצרית. | אחת הדמויות הבולטות בהיסטוריה המצרית, ידועה היטב לאגיפטולוגים, היה ה"משנה למלך" (סגן פרעה) הנקרא "אמחותפ" (Emkhotep). הוא היה הגאון שפיתח את הטכניקה של בניית פירמידות (טכניקה זו שאיננה ידועה לנו היום). באבן באי Siheil חקוק כיתוב מצרי עתיק, שמספר עובדות חשובות על חייו של ה"משנה למלך" הנזכר. הכיתוב שבאבן הנזכרת, תורגם ופורסם לראשונה על ידי H. K. Brugsch, בספרו Die biblischen sieben Jahre der Hungersnoth (לייפציג, 1891), ומאוחר יותר ברבים מספרי ההיסטוריה המצרית. | ||
| שורה 219: | שורה 244: | ||
:בתורה ספר בראשית<ref>פרק מא</ref>: יוסף נתן עצה לפרעה כיצד להתמודד בשבע שנות הרעב. | :בתורה ספר בראשית<ref>פרק מא</ref>: יוסף נתן עצה לפרעה כיצד להתמודד בשבע שנות הרעב. | ||
:באבן: | :באבן: אמחותפ '''ייעץ''' לפרעה מה לעשות '''בשבע שנות רעב''' במצרים. | ||
:בתורה ספר בראשית שם: | :בתורה ספר בראשית שם: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף... עַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:.... וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. | ||
:באבן: | :באבן: "... האדם החשוב ביותר לפני פרעה ". | ||
:בתורה ספר בראשית שם: | :בתורה ספר בראשית שם: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף... אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. | ||
:באבן: | :באבן: "... מנהל הארמון המלכותי. " | ||
:בתורה ספר בראשית שם: | :בתורה ספר בראשית שם: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אלוקים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. | ||
:באבן: | :באבן: "הוא החכם מכל אדם". | ||
:בתורה ספר בראשית שם: | :בתורה ספר בראשית שם: וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף. | ||
:באבן: | :באבן: "שומר החותם המלכותי". | ||
ודבר הראוי לתשומת לב, שבאבן מתואר שפרעה העניק 120 ק"מ של אדמה לכוהני מצרים. עובדה זו אכן התקיימה בחיי יוסף וכפי שמתואר בתורה ספר בראשית<ref>מ"ז כ"ב</ref>. | ודבר הראוי לתשומת לב, שבאבן מתואר שפרעה העניק 120 ק"מ של אדמה לכוהני מצרים. עובדה זו אכן התקיימה בחיי יוסף וכפי שמתואר בתורה ספר בראשית<ref>מ"ז כ"ב</ref>. | ||
האגיפטולוג James Henry Breasted כתב שאמחותפ | האגיפטולוג James Henry Breasted כתב שאמחותפ נקרא על ידי המצרים גם בשם נוסף: "יו" (= יוסף?). | ||
עובדה ידועה להיסטוריונים, שאחר מותו של אמחותפ, אע"פ שהיה רק סגן פרעה ולא פרעה, המצריים עשו ממנו שני אלילים גדולים וחשובים במיוחד - וזו בדיוק הסיבה שאומרים חז"ל (ב[[מדרש]] [[במדבר רבה]]), שיוסף ביקש שלא ייקבר במצרים, כדי שהמצריים לא יעבדו את גופתו כאליל. | עובדה ידועה להיסטוריונים, שאחר מותו של אמחותפ, אע"פ שהיה רק סגן פרעה ולא פרעה, המצריים עשו ממנו שני אלילים גדולים וחשובים במיוחד - וזו בדיוק הסיבה שאומרים חז"ל (ב[[מדרש]] [[במדבר רבה]]), שיוסף ביקש שלא ייקבר במצרים, כדי שהמצריים לא יעבדו את גופתו כאליל. | ||
| שורה 241: | שורה 266: | ||
להלן מספר עובדות נוספות שפורסמו על ידי היסטוריונים, שמראים קשר ברור בין דמותו של אמחותפ (ו/או "האלוהות" שייחסו אליו) לדמותו של יוסף: | להלן מספר עובדות נוספות שפורסמו על ידי היסטוריונים, שמראים קשר ברור בין דמותו של אמחותפ (ו/או "האלוהות" שייחסו אליו) לדמותו של יוסף: | ||
:היסטוריה על אמחותפ: | :היסטוריה על אמחותפ: היה בקיא מאוד בשפות זרות<ref>ספר אבני סיני</ref>. | ||
:תיאור התורה על יוסף: | :תיאור התורה על יוסף: בתורה שבעל פה<ref>מסכת סוטה דף לו ע"ב</ref> אומרים חז"ל, שיוסף ידע (ע"י נס) שבעים ואחת שפות. | ||
:היסטוריה על אמחותפ: היה נקרא "בעל הקרקעות של עמי הארץ"<ref>ספר אבני סיני</ref>. | :היסטוריה על אמחותפ: היה נקרא "בעל הקרקעות של עמי הארץ"<ref>ספר אבני סיני</ref>. | ||
| שורה 265: | שורה 290: | ||
==יוסף כמושל במצרים העתיקה - ממצאים ארכיאולוגים== | ==יוסף כמושל במצרים העתיקה - ממצאים ארכיאולוגים== | ||
ומלבד האמור לעיל לגבי השוואת יוסף לאמחותפ, ישנם סימנים ארכיאולוגים רבים שמצדיעים לסיפור המקראי על יוסף, לדוגמא: | ומלבד האמור לעיל לגבי השוואת יוסף לאמחותפ, ישנם סימנים ארכיאולוגים רבים שמצדיעים לסיפור המקראי על יוסף, לדוגמא: | ||