526
עריכות
יוסף הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
* זה העלו עצמותיו, וזה העלו עצמותיו. | * זה העלו עצמותיו, וזה העלו עצמותיו. | ||
== | ==ברכות יוסף== | ||
הברכות של יעקב אבינו ליוסף בנו מפורטות יותר משאר הברכות, מלבד זאת של יהודה. הן מבטאות את ציפיותיו של האב מהבן הנבון. חז"ל ראו בהן ביטוי למה שיקרה עימו בעתיד. | |||
הברכות של יעקב אבינו ליוסף בנו מפורטות יותר משאר הברכות. הן מבטאות את ציפיותיו של האב מהבן הנבון. חז"ל ראו בהן ביטוי למה שיקרה עימו בעתיד. | |||
{| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5" | {| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5" | ||
| style="text-align: right;" | | | style="text-align: right;" | | ||
| שורה 184: | שורה 156: | ||
מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי, כענין שנאמר (בראשית לא יא - יג) ויאמר אלי מלאך האלוהים בחלום יעקב וגו' אנכי האל בית אל:'''יברך את הנערים''' -מנשה ואפרים: '''וידגו''' - כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין [הרע] שולטת בהם.... | מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי, כענין שנאמר (בראשית לא יא - יג) ויאמר אלי מלאך האלוהים בחלום יעקב וגו' אנכי האל בית אל:'''יברך את הנערים''' -מנשה ואפרים: '''וידגו''' - כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין [הרע] שולטת בהם.... | ||
ועוד ד"ה ''' ידעתי בני ידעתי''' - שהוא הבכור: גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל - <br />שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה עושה נס על ידו:<br />ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו - <br />שעתיד יהושע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל:<br />וזרעו יהיה מלא הגוים - <br />כל העולם יתמלא בצאת שמעו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון:<br />ומסיים בד"ה '''בך יברך ישראל''' - הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה: וישם את אפרים - בברכתו לפני מנשה, להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים: | ועוד ד"ה ''' ידעתי בני ידעתי''' - שהוא הבכור: גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל - <br />שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה עושה נס על ידו:<br />ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו - <br />שעתיד יהושע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל:<br />וזרעו יהיה מלא הגוים - <br />כל העולם יתמלא בצאת שמעו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון:<br />ומסיים בד"ה '''בך יברך ישראל''' - הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה: וישם את אפרים - בברכתו לפני מנשה, להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים. | ||
==סמלו של השבט== | |||
[[תמונה:Pinkmorganite.jpg|left|thumb|200px|"שֹׁהַם" -המקור:ויקישיתוף, Ragemanchoo]] | |||
אשר היה מְפֻתָּח על '''שֹׁהַם''' <ref>[[ספר שמות]] כ"ח,כ' Y</ref> ב[[חשן משפט]]. [[רבינו בחיי]] קורא את האבן אוּנִקלִ"י. [[תרגום אונקלוס]] מתרגם '''בורלא''', וכנראה הכוונה ל"בריל". | |||
וסגולת אבן זה לתת חן לאדם בעיני כל רואיו, ונקראת שוהם ויש בה אותיות השם, על שם האמור "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח" <ref>בראשית מ"ט</ref> "ויתן חנו בעיני שר בית הסהר". ומי שנושאה בבית המלכות תועיל הרבה ויהיו ודבריו נשמעים. | |||
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%94%D7%9D_(%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%97%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA) על אבן שֹׁהַם בויקיפדיה העברית] | |||
==משיח בן יוסף== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח בן יוסף]]}} | |||
'''משיח בן יוסף''' הוא בן דמותו של יוסף הצדיק. מהספרים הקדושים יוצא כי הוא דמות פלאים של צדיק עליון. כל רצונו הוא לשנות את המציאות ולהצעיד אותנו לקראת הגאולה. בין גדולי ישראל אשר נאמר עליהם שהם בני דמותו היה [[האר"י הקדוש]]. והפועלים בדרכו של משיח בן יוסף בדורות "עקבתא דמשיחה" הם '''אנשי אמנה''' העוסקים בבנין ירושלים בקדושה באתערותא דלתתא, כמסורת המקובלת בשם [[הגר"א]]. | |||
<ref>המקור:ר' יוסי פלאי, עקבות משיחך, עלון ישיבת עוד יוסף חי, כסלו תשס"ח</ref> | |||
הרעיון מקורו ב[[פרשת ויגש]] לאחר שיוסף הצדיק התוודע לאחיו, הוא מתאר את ייעודו: "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם...וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" {{מקור|מ"ה,ה')}}. מכאן שיוסף נחשב לממונה על אספקת הצרכים החומריים של עם ישראל. הוא ה"משביר". | |||
לעומתו, לצאצאי [[יהודה בן יעקב|יהודה]] יש תפקיד רוחני, כמו הקמת הישיבה בארץ גושן:": "להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו"<ref> בראשית רבה צ"ה, ג'</ref>. וביתר הדגשה לצאצאי [[דוד המלך]] מיועד לו תפקיד ה[[משיח]]. במסורת היהודית, דואליות זו באה לידי ביטוי בתורת שני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. | |||
דר' אלכסנדר קליין במאמרו [http://www.yedidia.net/papa/content/view/19/37/ משיח בן יוסף] בדעה כי הדואליות זו של שני המשיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד היא נצחית. היא משקפת את שני הצדדים, הקיימים מאז ומתמיד: החומר והרוח. הקונפליקט לא פסח על עם ישראל, אלא שבאחרית הימים יהיה לכך פתרון ברוח דברי [[יחזקאל הנביא]] <ref> בהפטרת פרשת ויגש</ref>: | |||
"וַיְהִי דְבַר-ה' אֵלַי לֵאמֹר. וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ-שָׁם וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל-אַדְמָתָם... וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא (יִהְיֻה ) [יִהְיוּ-עוֹד] לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד...וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקֹּתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם...כה וְיָשְׁבוּ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר יָשְׁבוּ-בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד-עוֹלָם וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם | |||
{{מקור||(ל"ז,ט"ו, כ"א-כ"ב, כ"ד- כ"ה)}} | |||
ובמדרש מוצג גם כיצד יופיע משיח בן יוסף, שהוא האות התשיעי לגאולה: | |||
"מיכאל (יתקע) תקיעה גדולה ויבקעו מחילות המתים בירושלם ויחיה אותם הקב"ה, וילך משיח בן דוד ואליהו הנביא ויחיו את משיח בן יוסף הנאסף בשערי ירושלם וישלחו את משיח בן דוד בשביל שארית ישראל הפזורים בכל הארצות. מיד כל מלכי אומות העולם נושאים אותם על כתפיהם ומביאים אותם להם וגו'. | |||
==קבר יוסף== | ==קבר יוסף== | ||
| שורה 212: | שורה 212: | ||
רבי ישמעאל מצוטט: "עד עתה לא מצא הקב"ה פריעה במכירתו אלא בנו ? המלאך גבריאל, שלפי המדרש היה מעורב בהורתו של רבי ישמעאל משיב:"שמיום שמכרו השבטים את יוסף לא מצא הקב"ה בדור אחד עשרה צדיקים וחסידים כמו השבטים, לפיכך הקב"ה פורע מכם". והדין נחרץ כאשר:" יצאה בת קול ואמרה אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו." | רבי ישמעאל מצוטט: "עד עתה לא מצא הקב"ה פריעה במכירתו אלא בנו ? המלאך גבריאל, שלפי המדרש היה מעורב בהורתו של רבי ישמעאל משיב:"שמיום שמכרו השבטים את יוסף לא מצא הקב"ה בדור אחד עשרה צדיקים וחסידים כמו השבטים, לפיכך הקב"ה פורע מכם". והדין נחרץ כאשר:" יצאה בת קול ואמרה אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו." | ||
==האם יוסף היה חלק משלטון ה"היקסוסים"== | ==ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה== | ||
===האם יוסף היה חלק משלטון ה"היקסוסים"=== | |||
בהקשר של יוסף יש פרשיות במקרא העשויים להצביע על כך כי הוא מונה למשנה למלך מצרים על ידי מלך שלא היה מצרי במוצאו, אולי בן לשלטון ה[[היקסוסים]]. | בהקשר של יוסף יש פרשיות במקרא העשויים להצביע על כך כי הוא מונה למשנה למלך מצרים על ידי מלך שלא היה מצרי במוצאו, אולי בן לשלטון ה[[היקסוסים]]. | ||
החוקר איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב"מכון הגבוה לתורה" ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] <ref>פורסם במסגרת [http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=24598המדור מתפרסם במסגרת המדור 'בעיניים של חז"ל' בעלון 'שבתון']</ref> מעלה בהקשר זה סוגיות הנראות לכאורה תמוהות. | החוקר איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב"מכון הגבוה לתורה" ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] <ref>פורסם במסגרת [http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=24598המדור מתפרסם במסגרת המדור 'בעיניים של חז"ל' בעלון 'שבתון']</ref> מעלה בהקשר זה סוגיות הנראות לכאורה תמוהות. | ||
| שורה 224: | שורה 225: | ||
אשר בהמשכה השלימו המצרים את הדיפת המושלים הזרים מאדמתם. מבחינת התיארוך ההיסטורי, ניתן לטעון שהתיאור המקראי "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א', ח) חופף לתקופה זו.<br />אם אכן השתלב יוסף בשלטון המצרי בתקופה שבה עדיין שלטו ה'היקסוסים', בני התרבות האסיינית הזרה שלא היו ילידי מצרים, ניתן להבין מדוע מילתו היתה חריגה - לפחות בהשוואה לבני משפחות השליטים שהיו מצויים בתוככי ארמון המלוכה. <br />עובדה זו גם יכולה להסביר מדוע השתלב יוסף בצורה טבעית כל-כך בשלטון, ומדוע היה פרעה מעוניין ביישוב שבטו השמי של יוסף במצרים. כמו כן, ניתן להבין מדוע היה צורך לקנות את האדמות המצריות על מנת שיהיה למלך זכות לגבות מס, ומדוע זכות זו לא נתפסה כזכותו הטבעית של המלך מעצם מלכותו.<br />לפי שיטה היסטורית זו, המהפך הפוליטי היסודי שהתרחש במצרים שמתואר בתחילת ספר שמות, הוא שגרם לכך שהשלטון המצרי הפסיק לראות בשבט בני יעקב מוקד של תמיכה בשלטון, והחל לראות בהם סכנה שלטונית. לא היה מדובר בחשש מצרי כללי שלא היה לו בסיס במציאות, אלא במלך מצרי שהצליח לבסוף להסיר את עול הזרים שהשתלטו על ארצו, וכעת עליו לגונן על ארצו. | אשר בהמשכה השלימו המצרים את הדיפת המושלים הזרים מאדמתם. מבחינת התיארוך ההיסטורי, ניתן לטעון שהתיאור המקראי "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א', ח) חופף לתקופה זו.<br />אם אכן השתלב יוסף בשלטון המצרי בתקופה שבה עדיין שלטו ה'היקסוסים', בני התרבות האסיינית הזרה שלא היו ילידי מצרים, ניתן להבין מדוע מילתו היתה חריגה - לפחות בהשוואה לבני משפחות השליטים שהיו מצויים בתוככי ארמון המלוכה. <br />עובדה זו גם יכולה להסביר מדוע השתלב יוסף בצורה טבעית כל-כך בשלטון, ומדוע היה פרעה מעוניין ביישוב שבטו השמי של יוסף במצרים. כמו כן, ניתן להבין מדוע היה צורך לקנות את האדמות המצריות על מנת שיהיה למלך זכות לגבות מס, ומדוע זכות זו לא נתפסה כזכותו הטבעית של המלך מעצם מלכותו.<br />לפי שיטה היסטורית זו, המהפך הפוליטי היסודי שהתרחש במצרים שמתואר בתחילת ספר שמות, הוא שגרם לכך שהשלטון המצרי הפסיק לראות בשבט בני יעקב מוקד של תמיכה בשלטון, והחל לראות בהם סכנה שלטונית. לא היה מדובר בחשש מצרי כללי שלא היה לו בסיס במציאות, אלא במלך מצרי שהצליח לבסוף להסיר את עול הזרים שהשתלטו על ארצו, וכעת עליו לגונן על ארצו. | ||
==האם יוסף היה "אמחותפ"?== | ===האם יוסף היה "אמחותפ"?=== | ||
אחת הדמויות הבולטות בהיסטוריה המצרית, ידועה היטב לאגיפטולוגים, היה ה"משנה למלך" (סגן פרעה) הנקרא "אמחותפ" (Emkhotep). הוא היה הגאון שפיתח את הטכניקה של בניית פירמידות (טכניקה זו שאיננה ידועה לנו היום). באבן באי Siheil חקוק כיתוב מצרי עתיק, שמספר עובדות חשובות על חייו של ה"משנה למלך" הנזכר. הכיתוב שבאבן הנזכרת, תורגם ופורסם לראשונה על ידי H. K. Brugsch, בספרו Die biblischen sieben Jahre der Hungersnoth (לייפציג, 1891), ומאוחר יותר ברבים מספרי ההיסטוריה המצרית. | אחת הדמויות הבולטות בהיסטוריה המצרית, ידועה היטב לאגיפטולוגים, היה ה"משנה למלך" (סגן פרעה) הנקרא "אמחותפ" (Emkhotep). הוא היה הגאון שפיתח את הטכניקה של בניית פירמידות (טכניקה זו שאיננה ידועה לנו היום). באבן באי Siheil חקוק כיתוב מצרי עתיק, שמספר עובדות חשובות על חייו של ה"משנה למלך" הנזכר. הכיתוב שבאבן הנזכרת, תורגם ופורסם לראשונה על ידי H. K. Brugsch, בספרו Die biblischen sieben Jahre der Hungersnoth (לייפציג, 1891), ומאוחר יותר ברבים מספרי ההיסטוריה המצרית. | ||
| שורה 255: | שורה 256: | ||
:תיאור התורה על יוסף: בתורה שבעל פה<ref>מסכת סוטה דף לו ע"ב</ref> אומרים חז"ל, שיוסף ידע (ע"י נס) שבעים ואחת שפות. | :תיאור התורה על יוסף: בתורה שבעל פה<ref>מסכת סוטה דף לו ע"ב</ref> אומרים חז"ל, שיוסף ידע (ע"י נס) שבעים ואחת שפות. | ||
:היסטוריה על אמחותפ: | :היסטוריה על אמחותפ: היה נקרא "בעל הקרקעות של עמי הארץ"<ref>ספר אבני סיני</ref>. | ||
:תיאור התורה על יוסף: | :תיאור התורה על יוסף: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ<ref>בראשית מב</ref> | ||
:היסטוריה על אמחותפ: | :היסטוריה על אמחותפ: המצריים היו מציירים את אמחתופ בדמות של שור. | ||
:תיאור התורה על יוסף: | :תיאור התורה על יוסף: בספר דברים<ref>ל"ג יז</ref> יוסף נמשל לשור (וזה היה הסמל שלו בשבטים). | ||
:היסטוריה על אמחותפ: | :היסטוריה על אמחותפ: המצריים, לאחר מותו של אמחותפ, עשו ממנו אליל, ובנו "מקדש" לעובדו, ששם היו "מקדשים" שוורים. המקדש נקרא "סרפיס" (Serafis). | ||
:תיאור התורה על יוסף: | :תיאור התורה על יוסף: בתורה שבעל פה, תלמוד בבלי<ref>םמסכת עבודה זרה דף מג ע"א</ref>, אומרים חז"ל שהעבודה זרה של "סר-אפיס", נקראת על שם יוסף. | ||
:היסטוריה על אמחותפ: | :היסטוריה על אמחותפ: מנהל לשעבר של המוזיאון המצרי בברלין, Dietrich Wildung, כותב שה"מקדש" שנבנה לכבוד אמחותפ היה לו ג"כ שם אחר: "מאסרו של יוסף" (אגב, מכאן ניתן להסיק שהמצריים לא מחקו לגמרי את שמו האמיתי של אמחותפ). | ||
:תיאור התורה על יוסף: הדברים הנ"ל מדברים בעד עצמם. ויתכן שיש להסביר את השם "מאסרו של יוסף", שנתנו לו כבוד זה כ"פיצוי" על מה שהמצריים אסרו את יוסף, כפי שמסופר בספר בראשית<ref>ל"ט כ'</ref>. | :תיאור התורה על יוסף: הדברים הנ"ל מדברים בעד עצמם. ויתכן שיש להסביר את השם "מאסרו של יוסף", שנתנו לו כבוד זה כ"פיצוי" על מה שהמצריים אסרו את יוסף, כפי שמסופר בספר בראשית<ref>ל"ט כ'</ref>. | ||
:היסטוריה על אמחותפ: | :היסטוריה על אמחותפ: ההיסטוריון ג'ושוע גרינץ' (Joshua Greents) כותב, שהפיניקים גם אימצו את האלילות המצרית העתיקה לגבי אמחותפ, וישנה מסורת שהוא (אמחותפ) היה נער צעיר ונאה מאוד, ואישה אחת ניסתה להכשילו, והוא נמלט ממנה. | ||
:תיאור התורה על יוסף: | :תיאור התורה על יוסף: כך מסופר בספר בראשית<ref>פרק ל"ט</ref>: "יְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה", וכל סיפור אשת פוטיפר. | ||
:היסטוריה על אמחותפ: | :היסטוריה על אמחותפ: הארכיאולוגים עשו מאמצים גדולים לאתר את קברו של אמחותפ, ללא הצלחה. האגיפטולוג James Henry Breasted מצטט שיר של מצרים העתיקה, שבה המשורר מתלונן שאמחותפ, אף שהמציא של הפירמידות, לא היה לו פירמידה, וגם קברו לא נמצא. | ||
:תיאור התורה על יוסף: | :תיאור התורה על יוסף: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אלוקים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם<ref>ספר שמות פרק יג</ref>. | ||
יש לציין, שלדעת חוקרים רבים, התקופה של אמחותפ תואמת לתקופת יוסף המקראי<ref>דניאל משה לוי,[http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm מאמר מקיף בענין השוואת יוסף ואמחותף], באתר דעת</ref> | יש לציין, שלדעת חוקרים רבים, התקופה של אמחותפ תואמת לתקופת יוסף המקראי<ref>דניאל משה לוי,[http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm מאמר מקיף בענין השוואת יוסף ואמחותף], באתר דעת</ref> | ||
==יוסף כמושל במצרים העתיקה - ממצאים ארכיאולוגים== | ===יוסף כמושל במצרים העתיקה - ממצאים ארכיאולוגים=== | ||
ומלבד האמור לעיל לגבי השוואת יוסף לאמחותפ, ישנם סימנים ארכיאולוגים רבים | ומלבד האמור לעיל לגבי השוואת יוסף לאמחותפ, ישנם סימנים ארכיאולוגים רבים התואמים את הסיפור המקראי על יוסף: | ||
1. נמצאו במצרים מחסני ענק לתבואה. | 1. נמצאו במצרים מחסני ענק לתבואה. | ||