פרשת לך לך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2,909 בתים ,  9 בנובמבר 2008
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 44: שורה 44:
{{ערך מורחב|ערך=[[ברית בין הבתרים]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ברית בין הבתרים]]}}


ברית בן בתרים היא מרכזה של הפרשה. אחרי נצחונו את המלכחם והשיבו את לוט מהשבי באה פרשת הברית, שהיא המרכזית בחיי עם ישראל. רש"י מקשר בינה לבין האירוע שקדם לה: "כל מקום שנאמר אחר סמוך, אחרי מופלג. אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים והיה דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי, לכך אמר לו המקום אל תירא אברם אנכי מגן לך מן העונש שלא תיענש על כל אותן נפשות שהרגת, ומה שאתה דואג על קבול שכרך, שכרך הרבה מאד".
ברית בן בתרים היא מרכזה של הפרשה. אחרי נצחונו את המלכחם והשיבו את לוט מהשבי באה פרשת הברית, שהיא המרכזית בחיי עם ישראל. בה הוא מבטיח לאברהם: שעבוד של 400 שנה בארץ זרה, המשעבדים ייענשו ובני ישראל ייצאו ברכוש גדול. עד אז, עוון תושבי הארץ יימלא ואז כל הארץ תהיה לבניו של אברהם. וכך נאמר:
 
ואברהם דאג, הרי כאשר יצא מחרן הביא עימו את לוט בן אחיו. לפי [[בראשית רבה]] בכוונה שהוא יהיה יורשו ועכשיו מסתבר כי הוא פרש ממנו ל[[סדום]] וכך כתוב:" רבי נחמיה אמר כעס היה לו להקדוש ברוך הוא בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו אמר הקב"ה אני אמרתי לו לזרעך נתתי את הארץ הזאת והוא מדביק את לוט בן אחיו כדי לירשו". יורש פוטצנציאלי שני, ישמעאל, גורש למדבר ועתה מה שנותר כי :"וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי" - אליעזר יירש אותי. הקב"ה מבטיח לאברהם:" לֹא יִירָשְׁךָ זֶה:  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ". אברהם אבינו מאמין "וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה", אבל הוא מבקש אות :" וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.(ח') וכן מופיע ברית בן הבתרים:
 
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל.  וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר. וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו" ||מקור|( ט"ו, ט'-י"ב)}}
 
בברית משתתפים, לפי המתרגמים:
* '''עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת''' - תרגום אונקלוס אומר: "עגלים שלשה", [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - "עגלה בת שלש שנים"<ref> מצוטט מספרו של אלתר טובי' דב וין '''ספר יין הטוב''''</ref>
* '''וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת'''- בהתאמה :"עזים שלושה" ו"עז בת שלש שנים".
* '''וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ''' - בהתאמה : אילים שלושה" ו"אייל בן שלש שנים".
* '''וְתֹר, וְגוֹזָל''' - בהתאמה: "ותור ובן יונה", "תסיל בן יןנה" ו[[תרגום ירושלמי]] מוסיף "ותןרין ובן יונה".
 
כל אלה נחצו, האחד כנגד השני ואת העוף לא חצה. העיט נחת על פגרים. לפי תרגום יונתן:"וירדו אומות עובדי אלילים, הם נמשלו לעוף טמא, לבוז נכסיהם של ישראל ותהיה זכותו של אברהם מגינה עליהם". תרגום ירושלמי מתיין שאלו "ממלכות הגויים" והם "מתייעצין עיצות רעות על בני ישראל".
 
==משמעות הברית==
 
אברהם ב"חזיון" "וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו" והוא  מבין, לפי תרגום יונתן בן עוזיאל,  כי ארבע מלכויות עומדות לשעבד את עם ישראל:
* '''אימה''' - זו בבל.
* '''חֲשֵׁכָה''' - זו מדי.
* '''נֹפֶלֶת''' - זו פרס - ממנה בני ישראל ינצלו בימי כורש מלך פרס.
* ''' גְדֹלָה''' - זו יוון.


"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:  תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה...בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. {{מקור|(ט"ו, י"ג,י"ח)}}.




מבוקר
8,889

עריכות

תפריט ניווט