ברכו: הבדלים בין גרסאות בדף

מובא במדרש<ref>אוצר המדרשים (אייזנשטיין) כונן עמוד 260 </ref> שהמלאכים אף הם אומרים ברכו: "דבר אחר כונן שמים בתבונה וגו' העליונים שבראן לזכרון אל לשבח את שמו, כיצד, כל שחר ושחר מלאך עומד לפניו ופותח ואומר ה' ימלוך לעולם ועד, וכל גבורי מעלה עונים אחריו, וחיה אחת עומדת באמצע הרקיע ישראל שמה ואומרת ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונין אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד. וגומרין את הדבר שרפים ואומרים קק"ק ה' צבאות, והאופנים וחיות הקודש מרעישים את העולם ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו עד שאוגדין כל שרי מעלה, וכל גדודים כל אחד ואחד אומר לאותה חיה ששמה ישראל ועל מצחה חקוק ישראל: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. הדא הוא דכתיב כונן שמים בתבונה."

כותב הראב"ן <ref>שו"ת ס' ע"ג</ref>: "שאלני אחי ר' חזקיה הקורא בתורה למה אומר לציבור ברכו את ה' המבורך, יברך ברכת התורה ודיו. והשבתי לו לפי שעזרא תיקן לישראל שיהו קורין בתורה בב' וה' ובשבת והקורא בתורה מוציא את הציבור ידי חובתן מקריאה, לפיכך הרי הוא אומר לציבור אתם צריכין לברך ולקרות כמוני תסכימו לקריאתי ולברכתי ותברכו עמי והם עונין ומברכין. וכן ש"ץ אומר ביוצר ומעריב, לפי שהוא מוציא את הציבור ידי חובתן ואומר להם תסכימו לקריאתי ולברכתי ותברכוהו עמי והם עונין ומברכין ויוצאין ידי חובתן... ולכולן סמכו חכמים שתיקנו ממשה שאמר כי שם ה' אקרא ואתם הבו גודל לאלהינו ותברכוהו אתי."