8,032
עריכות
בשר בחלב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
(←בישול) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''איסור לבשל, לאכול ולהנות מבשר בחלב''' (הסוגיות ב{{מקור|בבלי:חולין קד.}} והלאה)'''.''' | '''איסור לבשל, לאכול ולהנות מבשר בחלב''' (הסוגיות ב{{מקור|בבלי:חולין קד.}} והלאה)'''.''' | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==בישול== | ==בישול== | ||
'''טעמו''' של איסור בישול הוא משום סייג לאיסור האכילה {{מקור| | '''טעמו''' של איסור בישול הוא משום סייג לאיסור האכילה {{מקור|כסף משנה טומאת מת פרק א, לקח טוב ח-ג|כן}}<ref>בערך דאורייתא בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה סייג) הבאנו כמה דוגמאות לאיסורי דאורייתא שטעמם הוא סייג.</ref>. | ||
'''במהות האיסור''' חקרו האם אסור לבשלם (פעולה), או ליצור מהם תערובת ע"י בישול (תוצאה) {{מקור| | '''במהות האיסור''' חקרו האם אסור לבשלם (פעולה), או ליצור מהם תערובת ע"י בישול (תוצאה) {{מקור|עיון בלומדות יג|כן}}. | ||
'''דיני הבישול''' הם כדיני בישול בשבת: כמאכל בן דרוסאי {{מקור| | '''דיני הבישול''' הם כדיני בישול בשבת: כמאכל בן דרוסאי {{מקור|מנחת חינוך צב-א [ג]|כן}}, ועירוי מבשל כדי קליפה (לחלק מהדעות) {{מקור|שם [ה]|כן}}. אך בדין אחד נתן את האור ואחד את העצים וכו', שבשבת כולם חייבים (מדין בישול לשיטת הרמב"ם) הסתפק המנחת חינוך האם הוא הדין גם לגבי בשר בחלב {{מקור|שם [ח]|כן}}. | ||
'''בשיעורו''' נחלקו אמוראים: לרב צריך כזית בשר וכזית חלב, וללוי אפילו חצי כזית בשר וחצי כזית חלב {{מקור| | '''בשיעורו''' נחלקו אמוראים: לרב צריך כזית בשר וכזית חלב, וללוי אפילו חצי כזית בשר וחצי כזית חלב {{מקור|חולין קח:, והלכה כלוי|כן}}. וללוי אין צריך דווקא חצי כזית בשר וחצי חלב, אלא שיהיה בשניהם יחד כזית, ושאחד מהם יתן טעם בשני {{מקור|מנחת חינוך צב-א [ב]|כן}}. | ||
*רק בישול אסרה התורה אולם אם משרים בשר וחלב אפ' כולא יומא מותר מדאורייתא אבל רבנן עשו סייג שמא יבשל. | *רק בישול אסרה התורה אולם אם משרים בשר וחלב אפ' כולא יומא מותר מדאורייתא אבל רבנן עשו סייג שמא יבשל. | ||
==אכילה== | ==אכילה== | ||
'''ביחס בין הבישול לאכילה''' חקרו האם איסור האכילה גורם לאיסור הבישול, או שאיסור הבישול גורם לאיסור האכילה {{מקור| | '''ביחס בין הבישול לאכילה''' חקרו האם איסור האכילה גורם לאיסור הבישול, או שאיסור הבישול גורם לאיסור האכילה {{מקור|המידות לחקר ההלכה א-כא|כן}}. | ||
'''בטעמו''' חקרו האם הבשר בחלב אסורים משום שנתערבבו בעבר (וכעת כל אחד מהם אסור בעצמו גם אם יפרדו), או משום שהם מעורבבים כעת (ואם יפרדו יתבטל האיסור) {{מקור| | '''בטעמו''' חקרו האם הבשר בחלב אסורים משום שנתערבבו בעבר (וכעת כל אחד מהם אסור בעצמו גם אם יפרדו), או משום שהם מעורבבים כעת (ואם יפרדו יתבטל האיסור) {{מקור|גר"ח על הרמב"ם מאכלות אסורות ט-לט ד"ה ונראה: רמב"ם - כל אחד מהם נאסר בעצמו, ראב"ד - אסורים משום שמעורבבים. המידות לחקר ההלכה ז-ה|כן}}. | ||
'''במהות האיסור''' חקרו האם אחד מהם אוסר את חבירו, או ששניהם נאסרים יחד {{מקור|(מפענח צפונות ח-ד. וכן חקר בשיעורי ר' שמואל מכות עמוד תפד כשהבשר לא נאסר (כגון נבילה) האם החלב נאסר)}}. | '''במהות האיסור''' חקרו האם אחד מהם אוסר את חבירו, או ששניהם נאסרים יחד {{מקור|(מפענח צפונות ח-ד. וכן חקר בשיעורי ר' שמואל מכות עמוד תפד כשהבשר לא נאסר (כגון נבילה) האם החלב נאסר)}}. | ||
==הנאה== | ==הנאה== | ||
'''ביחס בין אכילה להנאה''' דנו האם האוכלם עובר בלאו אחד גם על האכילה וגם על ההנאה, או בשני לאווין נפרדים {{מקור| | '''ביחס בין אכילה להנאה''' דנו האם האוכלם עובר בלאו אחד גם על האכילה וגם על ההנאה, או בשני לאווין נפרדים {{מקור|קובץ שיעורים פסחים קא|כן}}. | ||
'''בדינו''' ל[[רמב"ם]] לא [[מלקות|לוקה]] על הנאה {{מקור| | '''בדינו''' ל[[רמב"ם]] לא [[מלקות|לוקה]] על הנאה {{מקור|מאכלות אסורות ט-א|כן}} ולרמב"ן כן לוקה {{מקור|בהשגותיו על ספר המצוות לרמב"ם שורש ב|כן}}. | ||
'''דיני ההנאה''' שווים לדיני האכילה: כדי להתחייב מלקות צריך שיעור כזית {{מקור| | '''דיני ההנאה''' שווים לדיני האכילה: כדי להתחייב מלקות צריך שיעור כזית {{מקור|מנחת חינוך קיג-א [ב] ד"ה והנה שיעור אכילה|כן}}, וצריך להנות ממנו בכדי אכילת פרס {{מקור|שם ד"ה ובהנאה|כן}}<ref>עיין לעיל בסמוך (ד"ה בדינו) שיש אומרים שלא לוקה על הנאה כלל.</ref>. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||