קריאת שמע: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 30 בתים ,  5 בספטמבר 2012
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מ (טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Shema.png|250px|ימין|ממוזער|פרשת שמע]]
[[תמונה:Shema.png|250px|ימין|ממוזער|פרשת שמע]]


'''קריאת שמע''' היא המצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: [[שמע ישראל]] {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}, [[והיה אם שמוע]] {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}, ויאמר ([[פרשת ציצית]]) {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}.
'''קריאת שמע''' היא המצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: [[שמע ישראל]] {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}, [[והיה אם שמוע]] {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}, ויאמר ([[פרשת ציצית]]) {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}.
שורה 15: שורה 15:
@ מדאורייתא צריך לקרוא איזה פרשה, וחכמים תקנו את הפרשיות הללו.
@ מדאורייתא צריך לקרוא איזה פרשה, וחכמים תקנו את הפרשיות הללו.
@ מדרבנן (תוספות).
@ מדרבנן (תוספות).
ויש אומרים שגם בפרשת ויאמר מקיימים מצוות קריאת שמע (ערוך השולחן{{דרוש מקור}} בדעת הרמב"ם{{דרוש מקור}}) {{מקור|(כ"מ בברכות יב: וב[[הגדה של פסח]])}}{{דרושה הבהרה}}.
ויש אומרים שגם בפרשת ויאמר מקיימים מצוות קריאת שמע (ערוך השולחן{{דרוש מקור}} בדעת הרמב"ם{{דרוש מקור}}) {{מקור|כ"מ בברכות יב: וב[[הגדה של פסח]]|כן}}{{דרושה הבהרה}}.


==== פרשת ציצית - חיוב בפני עצמו ====
==== פרשת ציצית - חיוב בפני עצמו ====
שורה 25: שורה 25:


==== הטעמים לפרשיות קריאת שמע וסדרן ====
==== הטעמים לפרשיות קריאת שמע וסדרן ====
בקריאת שמע ישנן שלוש פרשיות, הראשונה {{מקור|"שמע ישראל"|כן}} עניינה הוא קבלת עול מלכות שמים, והשנייה {{מקור|"והיה אם שמוע"|כן}} עניינה קבלת עול מצוות. {{ציטוטון|אמר [[רבי יהושע בן קרחה]]: למה קדמה פרשת שמע ל{{מקור|[פרשת]}} והיה אם שמוע - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות|{{מקור|בבלי:ברכות יג א$ברכות יג.}}}}. טעם נוסף לסדר זה, הוא מפני שבפרשה ראשונה יש מצוה ללמוד {{מקור|("ודברת בם")}}, ללמד {{מקור|("ושננתם לבנך")}} ולעשות {{מקור|("וקשרתם לאות... והיו לטוטפות... וכתבתם על מזוזות...")}}, ואילו בפרשה שניה יש רק מצוה ללמד ולעשות {{מקור|בבלי:ברכות יד ב$שם יד:|כן}}, ואין בה מצוה ללמוד.
בקריאת שמע ישנן שלוש פרשיות, הראשונה {{מקור|"שמע ישראל"|כן}} עניינה הוא קבלת עול מלכות שמים, והשנייה {{מקור|"והיה אם שמוע"|כן}} עניינה קבלת עול מצוות. {{ציטוטון|אמר [[רבי יהושע בן קרחה]]: למה קדמה פרשת שמע ל{{מקור|[פרשת]}} והיה אם שמוע - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות|{{מקור|בבלי:ברכות יג א$ברכות יג.}}}}. טעם נוסף לסדר זה, הוא מפני שבפרשה ראשונה יש מצוה ללמוד {{מקור|"ודברת בם"|כן}}, ללמד {{מקור|"ושננתם לבנך"|כן}} ולעשות {{מקור|"וקשרתם לאות... והיו לטוטפות... וכתבתם על מזוזות..."|כן}}, ואילו בפרשה שניה יש רק מצוה ללמד ולעשות {{מקור|בבלי:ברכות יד ב$שם יד:|כן}}, ואין בה מצוה ללמוד.


הפרשה השלישית היא פרשת ציצית, שבסופה אנו מזכרים את [[יציאת מצרים]]. מבואר בגמרא {{מקור|בבלי ברכות יב ב$ברכות יב:|כן}} שמלבד [[זכירת יציאת מצרים]] יש בפרשיה זו עוד כמה עניינים חשובים: [[מצות ציצית]], עול מצות {{מקור|("וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם")}}, איסור הרהור ב"דעת [[מין|מינים]]" {{מקור|("לא תתורו אחרי לבבכם" - זו מינות)}}, איסור [[הרהור עבירה]] {{מקור|("לא תתורו... אחרי עניכם")}}, ו[[הרהור עבודה זרה]] {{מקור|("לא תתורו אחרי... אשר את זונים אחריהם")}}.
הפרשה השלישית היא פרשת ציצית, שבסופה אנו מזכרים את [[יציאת מצרים]]. מבואר בגמרא {{מקור|בבלי ברכות יב ב$ברכות יב:|כן}} שמלבד [[זכירת יציאת מצרים]] יש בפרשיה זו עוד כמה עניינים חשובים: [[מצות ציצית]], עול מצות {{מקור|"וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם"|כן}}, איסור הרהור ב"דעת [[מין|מינים]]" {{מקור|"לא תתורו אחרי לבבכם" - זו מינות|כן}}, איסור [[הרהור עבירה]] {{מקור|"לא תתורו... אחרי עניכם"|כן}}, ו[[הרהור עבודה זרה]] {{מקור|"לא תתורו אחרי... אשר את זונים אחריהם"|כן}}.


== זמן קריאת שמע ==
== זמן קריאת שמע ==
שורה 44: שורה 44:
לגבי קריאת שמע אחר עלות השחר - עי' או"ח רלה, ד.
לגבי קריאת שמע אחר עלות השחר - עי' או"ח רלה, ד.


חקר באבן האזל {{מקור|(אבן האזל קריאת שמע א, א)}} האם זמן קריאת שמע תלוי בלילה או בזמן שכיבה בלבד.
חקר באבן האזל {{מקור|אבן האזל קריאת שמע א, א|כן}} האם זמן קריאת שמע תלוי בלילה או בזמן שכיבה בלבד.


==== זמן קימה ====
==== זמן קימה ====
8,032

עריכות

תפריט ניווט