מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

==הגדרה==

'''במקורו''' ה[[ר"ן]]<ref>{{מקור|בבלי:נדרים ח א$בבלי נדרים ח, א}}</ref> הביא את דרשת ה[[גמרא]]<ref>{{מקור|בבלי:קידושין ל א$בבלי קידושין ל, א}}</ref> "ושננתם" - שיהיו דברי [[תורה]] מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם שלא תגמגם, וכן כתב ה[[אור שמח]]<ref>{{מקור|פרשנות-רמב"ם:אור שמח תלמוד תורה א ב$אור שמח תלמוד תורה א, ב}}</ref> ש"ושננתם" הוא המקור, אך "לא ימוש" הוא רק דברי [[קבלה]]. וה[[רמב"ם]]<ref>{{מקור|רמב"ם:תלמוד תורה א ג$רמב"ם תלמוד תורה א, ג}}</ref> הביא את ה[[פסוק]] "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם". וה[[אבן האזל]]<ref>{{מקור|(מלכים ג-ה)}}</ref> הביא שיש יותר משלושים [[מצוות]] [[עשה]] ו[[לא תעשה]] על [[ביטול תורה]].

'''במהות המצווה''' ייסדו ה[[אחרונים]] שיש שתי [[מצוות]]: [[לימוד תורה]], ו[[ידיעת התורה]]<ref>{{מקור|(שו"ע הרב תלמוד תורה ג קונטרס אחרון א, אור ישראל כז)}}</ref>. ויש מי שדן האם כוונתם שאלו שתי [[מצוות]] ממש, או שהם שני פרטים באותה [[מצווה]] <ref>{{מקור|(שערי תלמוד תורה א-ו)}}</ref>.

'''בדינו''' נחלקו [[מפרשים]] רבים האם יש חובה לכל אדם ללמוד בכל רגע פנוי <ref>{{מקור|(רמ"א יו"ד רמו-כה, משנה ברורה קנה-ד, ר' חיים מוולוז'ין המובא בבניין עולם יג-ב ד"ה כתב)}}</ref>, או לא <ref>{{מקור|(אבן האזל מלכים ג-ה: מותר להתבטל בשביל להתענג ורק למלך אסור, אור שמח תלמוד תורה א-ב (תלוי בכל אדם). והמנחת אשר (שמות כד-ב) חקר האם חייב ללמוד בכל רגע או שישתדל ללמוד כפי יכולתו)}}</ref>.

לצד ש[[מצווה]] ללמוד בכל רגע פנוי, ה[[מצווה]] היא ללמוד את כל ה[[תורה]] כולה, אלא שבשעה שלומד [[פרק]] אחד פטור מללמוד את שאר הפרקים משום [[דלא גרע]] מ[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]]<ref>{{מקור|(משנת יעבץ או"ח לב-ג ד"ה אכן)}}</ref>.

'''[[במניין המצוות]]''' נחלקו ה[[ראשונים]] כיצד למנות את ה[[מצוות]] ללמוד וללמד, ושלוש דעות בעניין {{מקור|(גריפ"פ עשין יד בתחילתו)}}:

'''בסדר המצוות''' ה[[יראים]] {{מקור|(כה)}} וה[[סמ"ק]] {{מקור|(קה)}} הקדימו את ה[[מצווה]] ללמוד בעצמו, ורק אח"כ ללמד לאחרים, אך ה[[רמב"ם]]<ref>{{מקור|רמב"ם:תלמוד תורה א א$רמב"ם תלמוד תורה א, א}}</ref> הקדים את ה[[מצווה]] ללמד את בנו, אח"כ את [[תלמידיו]], ואח"כ ללמוד בעצמו.

'''[[אונס]]''', דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו ה[[אחרונים]] האם עבר על ה[[איסור]] אלא ש[[פטור]] מעונש, או שלא עבר על ה[[איסור]] כלל. וה[[קהילות יעקב]] {{מקור|(שבת יא ד"ה ונראה)}} חילק שב[[מצוות שאין להן שיעור]], כגון [[תלמוד תורה]] (וכן [[צדקה]] ו[[גמילות חסדים]]), מי ש[[נאנס]] לא עבר כלל, שכוונת ה[[תורה]] שיקיים את ה[[מצווה]] רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר ש[[התורה]] התכוונה שיקיים את ה[[מצווה]] בכל [[רגע]] ו[[רגע]]), וב[[מצוות שיש להם שיעור]], כגון [[קריאת שמע]] ו[[שמירת שבת]] ורוב ה[[מצוות]], מי ש[[נאנס]] עבר, שכוונת ה[[תורה]] היתה שיקיים את ה[[מצווה]] בשיעור זה, ורק [[פטור]] מעונש<ref>אמנם יש שלא מחלקים, וסוברים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] לא עבר [[איסור]] כלל, ויש אומרים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] [[עבר]] ורק [[פטור]] מעונש, הובאו בערך [[אונס#מקור_וטעם|אונס]] ד"ה בדינו.</ref>.

'''[[בית דין]] [[ירידה לנכסים|יורדים לנכסי]] האב כדי לשכור מלמד לבנו'''. ובטעם לזה חקר [[ר' שמואל]] {{מקור|(בחידושים בבא בתרא עמוד סז)}} בין שלושה צדדים:

'''דברים המביאים לשכחה''', כגון לאכול מכיכר שאכל ממנו חתול או עכבר, נחלקו ה[[פוסקים]] האם יש בזה [[איסור]], שהרי גורם לשכוח את תלמודו והוא דומה לשוכח מחמת ש[[ביטל תורה]], או שאין בזה [[איסור]] כי הוא רק ב[[גרמא]], ולכן אינו [[כשוכח מחמת בטלה]], אלא היא רק עצה לא לעשות את דברים אלו כדי שלא ישכח {{מקור|(יביע אומר ח"ב יו"ד ח, והביא דעות שהוא איסור, ודעת עצמו שאין בזה איסור)}}.

'''[[מצוות לאו להנות ניתנו]]'''. ואעפ"כ, [[תלמוד תורה]] היא כן [[הנאה]], שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - [[אסור]] לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה [[מצוות לאו להנות ניתנו]] {{מקור|(ט"ז יו"ד רכא-מג)}}.

'''[[שומע כעונה]]''' - הסתפק ה[[שערי תשובה]] {{מקור|(מז-ב)}} האם ה[[שומע]] [[דברי תורה]] נחשב כ[[לומד תורה]], ו[[נפק"מ]] האם צריך לברך על השמיעה [[ברכות התורה]]. והשולחן ערוך הרב בהלכות תלמוד תורה כתב שיש דין שומע כעונה לענין מצות "ולמדתם" שהיא דווקא בלימוד בפה לשיטתו.

@ [[ברכת השבח]] - על נתינת ה[[תורה]] {{מקור|(מנחת חינוך תל-א [ה] ד"ה ומביא)}}.

@ [[ברכת המצוות]] - על ה[[חיוב]] [[ללמוד תורה]] {{מקור|(דבר אברהם ח"א טז-א וחידושי ר' שמואל פסחים עמוד קמז חקרו האם היא ברכת השבח או ברכת המצוות. ומעין זה חקר ביכורי ארץ ברכות ח"א א-סא האם ברכות התורה הם ברכות המצוות או ברכות ההודאה)}}.