8,032
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יונה בן אמִתַי''' היה [[נביא]] בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] ב[[כתבי הקודש]]. | '''יונה בן אמִתַי''' היה [[נביא]] בימי [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל. הוא כתב את [[ספר יונה]], החמישי מ[[תרי עשר]] ב[[כתבי הקודש]]. | ||
נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]]. | נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב ב[[מסכת יבמות]]. | ||
שורה 8: | שורה 8: | ||
אביו היה מהעיר "גת החפר" בגבול נחלת [[שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]]. | אביו היה מהעיר "גת החפר" בגבול נחלת [[שבט זבולון]] ואימו מ[[שבט אשר]]. | ||
אשתו הייתה בן ה[[עליה לרגל|עולות לרגל]] למרות שמדובר ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] {{מקור| | אשתו הייתה בן ה[[עליה לרגל|עולות לרגל]] למרות שמדובר ב[[מצות עשה שלא הזמן גרמא]] {{מקור|עי' עירובין צו.|כן}}. | ||
==שלושת השליחויות== | ==שלושת השליחויות== | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל== | ==גורל נינוה וגורל ממלכת ישראל== | ||
ב[[ספר יונה]] {{מקור| | ב[[ספר יונה]] {{מקור|יונה א, ב|כן}} מובא תאור של מעשהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר: | ||
:"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי". | :"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי". | ||
יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] {{מקור| | יונה הנביא מוזכר ב[[ספר מלכים]] {{מקור|ב יד, כה-כז|כן}} בתור הנביא בימי [[ירובעם בן יואש|ירבעם (השני) בן יואש]] מלך ישראל: | ||
:"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ". | :"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ". | ||
חז"ל {{מקור| | חז"ל {{מקור|יבמות צח.|כן}} מקשרים בין גורלה של [[ממלכת ישראל]] לבין גורל העיר [[נינוה]]: | ||
:"אמר מר: ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו. | :"אמר מר: ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו. | ||
:והא כתיב {{מקור| | :והא כתיב {{מקור|מלכים ב יד, כה|כן}}: "הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא". אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא, כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה". | ||
==היכן קבור יונה== | ==היכן קבור יונה== |
עריכות